סברוה
|
|
ביטוי תלמודי המשמש פתיחה להנחה מוטעית (הנדחית בהמשך) שעל בסיסה פתחו בדיון. "סברוה לא קאי" - הנחה הפותחת ב"סברוה" אינה עומדת אלא נדחית (יש יוצאים מן הכלל הזה. ראה: תוספות בבא בתרא ב, א ד"ה סברוה. במסכת נדרים דף יא, א פותחת הגמרא ב"סברוה" למרות שלבסוף נתקבלה ההנחה כמסקנה).