רבי ברוך ממז'יבוז'
|
|
רבי ברוך ממז'יבוז' מראשוני האדמו"רים.
תולדות חייו[עריכה]
נולד בשנת תקע"ז לערך לרבי יחיאל אשכנזי ואדל- בת הבעל שם טוב. גדל על ברכי סבו והתחבב עליו, וכבר אז ניכרה פקחותו. תלמידי הבעש"ט ניבאו לו גדולות. למד חסידות מרבי פנחס מקוריץ, מהמגיד ממזריטש ומרבי יעקב יוסף מפולנאה. לאחר פטירת המגיד בשנת תקל"ג קיבל את סמכותו של רבי מנחם מנדל מוויטבסק, והתכתב איתו כאשר ר' מנחם מנדל שהה בארץ ישראל.
נשא בזיווג ראשון את בתו של ר' טוביה קצקש מאוסטרהא, ובזיווג שני את בתו של בן דודו ר' אהרן מטיטוב, בן ר' צבי בן הבעש"ט.
החל לכהן כאדמו"ר, כנראה בשנת תקל"ז, בטולטשין. כאדמו"ר, נהג בפאר, בנה בית מפואר ונסע במרכבה מפוארת. מטולטשין עבר לעירו של סבו - מז'יבוז', שם התקבצו סביבו אלפי חסידים. הוא רצה להיות ממשיכו של סבו ולרכז סביבו את כל החסידים, אולם אדמו"רים שהקימו להם חצרות נפרדות לא הסכימו שהוא יכהן כ"אדמו"ר ראשי" כסבו. בשל כך, פרצו מחלוקות קשות בינו לבינם, במיוחד עם רבי לוי יצחק מברדיטשב, רבי שניאור זלמן מלאדי והחוזה מלובלין[1].
נפטר בי"ח בכסלו תקע"א. מכיוון שלא היו לו בנים, נפסקה חסידות מז'יבוז'.
על תלמידיו נמנה רבי משה צבי מסווראן.
קישורים חיצוניים[עריכה]
הערות שוליים
- ↑ . מחלוקתו עם ר' לוי יצחק הוסברה ע"י החסידים, משום שהמלאכים קנאו בעבודתו, ועל ידי המחלוקת הוא השקיטם. מחלוקתו עם ר' שניאור זלמן הוסברה על ידי ר' שניאור זלמן בעצמו, שנבעה מפני שרש"ז נסע לאזורים שהיו תחת השפעתו של ר' ברוך על מנת לאסוף כספים לצדקה, וכן מהלשנות של חסידי רבי אברהם מאליסק בטבריה שהיה מתנגדי ר' שניאור זלמן.