קשיא: להפסיק לבקש גשם?

הגר"א (או"ח תקפ"ב,ט) מתרץ על פי תוספות כי הדין בו נחתמים לאלתר הצדיקים והרשעים בראש השנה אינו דומה לדין יום הכיפורים. התוספות (שם, ד"ה ונחתמין) מסביר כי הצדיקים והרשעים הנחתמים לאלתר בראש השנה נחתמים לעניין דין עולם הבא, אך דין עולם הזה נכתב ונחתם לכולם ביום הכיפורים. ממילא יוצא שבראש השנה נידונים הרשעים והצדיקים רק לעניין דין עולם הבא, כמו שמובא בגמרא, אך אין זה סותר את העובדה שכולם נידונים ביום הכיפורים לעניין דין העולם הזה.

אך מה הכוונה בדין עולם הבא? הנתיבות (בספרו אמת ליעקב על הגמרא) הסביר שבדין עולם הבא דנים האם מגיע לאדם לקבל את חטאיו בעולם הזה או בעולם הבא. כך שבתחילה נקבע האם החטאים יידונו בעולם הזה או בעולם הבא, ורק לאחר מכן דנים ביום כיפור כיצד זה יקרה.

באופן אחר, מסביר הרב דסלר בספרו מכתב מאליהו שדין עולם הבא קשור לקביעת הדרגה הרוחנית הכללית של האדם. לשיטתו, בראש השנה נקבע באופן כללי האם האדם הוא "בן העולם הבא" וראוי להגיע אליו או חלילה להיפך, ורק לאחר שנקבעת הדרגה הרוחנית בראש השנה, נקבע דינו בפרטות ביום הכיפורים.

במשנה בתענית (א,ג) מובא שלשיטת רבן גמליאל שואלין את הגשמים חמישה עשר יום אחר חג סוכות, כדי שעולי הרגלים יספיקו להגיע לנהר פרת בלי שירד עליהם גשם בדרך. השו"ע פסק כשיטת רבן גמליאל שעלינו להתחשב בעולי הרגל של סוכות ולבקש גשמים רק מז' במרחשוון, ואף בימינו כשאין עולי רגלים אנו עדיין מאחרים את בקשת הגשמים משום שבמהרה יבנה המקדש.

 

אך למרות שבסוכות אנו מאחרים את בקשת הגשמים מפני עולי הרגלים, בפסח לא נראה שקיימת אותה התחשבות. במשנה מבואר כי מפסיקים לשאול את הגשמים בתפילות החג הראשון של פסח, על אף ששבועיים קודם חג הפסח כבר מתחילים להגיע עולי הרגלים. אז מדוע אנו מחכים עם בקשת הגשמים בסוכות על מנת שלא להפריע לעולי הרגלים לחזור לביתם, אך לא מפסיקים לבקש 15 יום לפני פסח בשביל שיוכלו להגיע לבית המקדש ללא גשמים?