הישיבה

הגדולה

בעולם

הרב נועם דביר מייזלס

שאלה

שלום הרב... האם מותר לשתות או לעשות קידוש מבקבוק יין ששכחתי פתוח בלילה?

תשובה

שלום וברכה. א. הראשונים כתבו שבימנו שאין מצויים נחשים בתוך הבתים, אין איסור במשקים גלויים, עם זאת כמה מגדולי האחרונים כתבו להחמיר והנוהג כך תבוא עליו ברכה. למעשה המקל בזה יש לו על מה לסמוך וכהכרעת מרן השו"ע. ב. אף שיין מגולה מותר מעיקר הדין, אין מקדשים על יין שעבר עליו הלילה, אלא אם כן היה מגולה שעה מועטת, ובדיעבד יש להקל כל שלא עבר עליו לילה שלם. ג. אם היין שהה בתוך מקרר או ארון סגור, וכמו כן אם גודל הנקב קטן מאד (כ5 מ"מ), היין מותר אף לקידוש. מקורות: חז"ל אסרו לשתות מים יין חלב, מחשש שנחש הטיל בהם הרס (תרומות ח' ד', גמ' ע"ז ל., חולין ו.), וכן נפסק בשו"ע (יו"ד קט"ז א') בלי לציין את שמות המשקים, וז"ל: "משקים שנתגלו אסרום חכמים", והוסיף המחבר ע"פ הראשונים (תוס' ע"ז לה.): "ועכשיו שאין נחשים מצויים בינינו מותר". אולם כמה מגדולי הפוסקים כתבו שיש להחמיר ושכן המנהג בארץ ישראל שמצויים בו נחשים (פר"ח קט"ז סק"א, שיורי ברכה סק"ג, בא"ח פנחס ש"ש ט', ערוה"ש סק"ב, כה"ח סק"ו). כמו כן בפת"ש (שם סק"א) כתב בשם השל"ה הקדוש, שאף שיש מתירים מטעם שאין מצויים נחשים, מכל מקום שומר נפשו ירחק מזה. והביא ראיה מכך שהטור לא השמיט דינים אלו. והוסיף שגם שהגר"א ז"ל שהיה נזהר מאד בדבר זה. אולם למעשה המקל בזה כהכרעת מרן השו"ע, ודאי שיש לו על מה לסמוך, וכן כתב בשו"ע הרב (או"ח רע"ב א') שכיום אין נזהרים בדין זה. אולם לגבי קידוש, נפסק בשו"ע (או"ח רע"ב א') שאף שאין מקפידים על גילוי, מכל מקום אין מקדשים על יין שהיה מגולה, הטעם לכך משום שאין זה ראוי לעשות קידוש על יין כזה, ועל כך נאמר: "הקריבהו נא לפחתך". אך אם היה מגולה לזמן מועט אין לאסור (שו"ע הרב שם, מ"ב שם סק"ג), ובדיעבד יש להקל אם לא עבר על היין לילה שלם (בא"ח ש"ש בראשית כ"ה, כה"ח סק"ו). עם זאת אם היין הגלוי עמד בתוך ארון סגור או מקרר נחשב הדבר למכוסה, מותר להשתמש בו אף לקידוש (כה"ח או"ח רע"ב ט', וראה שבט הלוי ח"ו סי' ס"ג אות ב', שאף למחמירים בגילוי בזמן הזה, מקרר נחשב למכוסה, כיון שאין דרך של נחש להיכנס למקומות קרים כאלה. ובספר שמירת הגוף והנפש מ"ד ד', שמרן החזו"א היה מורה להקל אם היה מגולה במקרר). בנוסף יש להקל אם גודל הנקב, הוא בקוטר אצבע קטנה של רגל תינוק בן יומו, וז"ל הפרי חדש (יו"ד קט"ז סק"א): "ואם היה בהן נקב אסור, כמה יהא בנקב כדי שתכנס אצבע קטנה של קטן, לשון הרמב"ם [רוצח ושמירת נפש יא, יג] והעתיק הרב התוספתא [תרומות פרק ז הלכה כ], ור"ל אצבע קטנה של רגל קטן בן יומו", ומדובר על שיעור מוערך של כ- 5 מ"מ. עפ"ז יש להקל אם מדובר על חורים של רשת וכדומה. בברכה נאמנה,