על אובדן האמון
כ"ד טבת תשפ"בהרב חגי לונדין בטור מיוחד לאור פרשיית חיים ולדר
מעבר לקורבנות הישירים של האירוע שאותם צריך לחזק, ישנו קרבן נוסף שאותו ניתן למנוע: אובדן האמון! התחושה "שלא ניתן לסמוך על אף אחד" ו"מאחורי כל אדם מסתתרת מפלצת", היא תחושה הרסנית. על כל אחד שפוגע ישנם אלף אנשים טובים. אסור לתת לחוויה הרגשית לטשטש את האמת השכלית. מי שחשב עד כה שיש להעריץ דמויות ללא הפעלת חוש ביקורת אז מקרים מעין אלו הם אכן קריאת השכמה. לרובנו, ספוגי הציניות של המאה ה21, חשוב לזכור גם את הצד השני: יש גם אנשים קדושים ומוסריים בעולם. במידה והם חוצים קו שאסור לחצות – אזי מתברר שהם לא כאלה. צביעה מלכתחילה של כל המין האנושי בשחור היא שיטה מפותלת של נחש הייאוש. הרוב טוב, המיעוט רע; אסור להתבלבל.
לקח שכלי נוסף הוא לא להתפתות לבחוש ברוע ללא צורך. כאשר אנו יכולים לשנות משהו – חובה עלינו להתערב. כאשר לא – אין מה להתבוסס בעניין. שמענו חדשות, לעיתים גם נאלצנו לפרסם בגזרתנו על מנת להרתיע אחרים, אבל לאחר מכן – זו עצת היצר נטו. מציצנות, ירידה לפרטים, וצקצוקים מתחסדים – לא מביאים טוב לאף אחד. זה מה שהיה; נפיק את הלקחים; והשם הטוב יכפר.
הרע יעבור
הטוב יתגבר
בעזרת השם