האם מותר ללמוד לנגן בימי בין המצרים?
כ' תמוז תשפ"גהאם מותר לנגן בשלושת השבועות? האם יש דין מיוחד כלפי שירים חסידיים? והאם מותר ללמוד לנגן בימים אלו.
3 דק' קריאהשאלה
האם מותר לנגן בשלושת השבועות? האם יש דין מיוחד כלפי שירים חסידיים?
תשובת הרב זלמן ברוך מלמד שליט"א
נוהגים להמנע מלנגן בשלושת השבועות גם שירים חסידיים, אולם מותר לנגן שירים המעוררים אבל על חורבן הבית וירושלים.
בנוסף לדברים אלו כתב הרב יעקב אריאל שליט"א שעד ר"ח אב מותר ללמוד לנגן. ומשנכנס אב ממעטין בשמחה ולכן מן הראוי להתאמן בשירים שקטים ולהעדיפם על שירים עליזים.
בנוסף לדברים אלו כתב הרב יעקב אריאל שליט"א שעד ר"ח אב מותר ללמוד לנגן. ומשנכנס אב ממעטין בשמחה ולכן מן הראוי להתאמן בשירים שקטים ולהעדיפם על שירים עליזים.
הסבר התשובה מתוך הספר 'פניני הלכה':
יש אומרים שכמו שאסור לשמוע כלי זמר בהופעה חיה בשלושת השבועות, כך אסור לשומעם דרך מכשירי חשמל ביתיים, ורק שמיעת שירים בלא ליווי של כלי זמר מותר בספירת העומר ובשלושת השבועות. וכן הורו כמה מגדולי הפוסקים (אג"מ יו"ד ב, קלז; יחו"ד ו, לד). ויש מי שאסר אפילו שמיעת שירים בלא ליווי תזמורתי באותם ימים (ציץ אליעזר טו, לג).
אולם יש שהקילו לשמוע בימים אלו כלי זמר דרך מכשירים חשמליים, מפני שמה שאסרו האחרונים הוא דווקא שמיעת הופעה חיה של נגנים, שיש בה חגיגיות, אבל בשמיעת כלי זמר דרך מכשירים חשמליים אין כל כך חגיגיות. ואמנם, כשהחלו לייצר את מכשירי הרדיו והטייפ הראשונים, היתה שמחה בשמיעת הניגונים דרכם, אולם כיום שהכל רגילים לשמוע בכל עת מוזיקה על ידי מכשירים חשמליים, אין בזה כל כך שמחה, וממילא אין איסור לשומעם בשלושת השבועות.
ועוד, שיש לחלק בין ניגונים של שמחה לניגונים רגילים, שרק ניגונים של שמחה ראוי לאסור בימים אלו, אבל ניגונים רגילים, וקל וחומר ניגונים עצובים, אין לאסור בשלושת השבועות. וכן למדנו (שבת קנא, א) שבעת ההלוויה עצמה נהגו להביא חלילים ולנגן בהם כדי לעורר צער ובכי על הנפטר, והיה זה בכלל מצוות לוויית המת. מכאן שאין איסור גורף על שמיעת כלי זמר, אלא האיסור בימי אבלות הוא לשמוע ניגונים של שמחה. וכן שמעתי מאבי מורי, שלא רק שמותר להשמיע שירים עצובים על החורבן בליווי כלי זמר דרך הרדיו בתשעת הימים אלא שיש בזה מעלה, שעל ידי כך הלבבות מתעוררים יותר להתאבל על החורבן.
__________________________________
בין האוסרים לשמוע כלי נגינה מרדיו הם: אג"מ יו"ד ב, קלז, ובאו"ח א, קסו, נטה לחומרא לאסור שמיעת כלי זמר בזמן הזה. וביחו"ד ו, לד, אף שהתיר לשמוע כלי זמר בזמן הזה, אסר לשמוע כלי זמר מרדיו וכדומה בספירת העומר ושלושת השבועות (אמנם בע"פ התיר ל'ערוץ שבע' כדי שלא לבטל את הפינות התורניות). ובציץ אליעזר טו, לג, ופס"ת תקנא, יג, אסרו בימים אלו אף שמיעת שיר מהרדיו בלא כלי זמר. אולם סברות המקילים חזקות. ובמיוחד שמנהג איסור שמיעת כלי זמר ומחולות בימים אלו נזכר לראשונה באחרונים, ואין על כך תקנה קדומה. כיוצא בזה העלה בשו"ת חלקת יעקב א, סב, ששמיעת מוזיקה ממכשיר אלקטרוני אינה בכלל הגזירה (או מנהג האבלות), כיוון שלא היו באותם זמנים. ע"כ. אלא הדין תלוי בשמחה שבדבר. וכן אפשר ללמוד ממה שהתירו האחרונים ללמוד נגינה בימים אלו, מפני שאין בזה שמחה, הרי שהכל תלוי בשמחה. ומהר"ם שיק יו"ד שסח, התייחס לחילוק שבין ניגון של שמחה או עצב, שניגון של עצב אינו אסור בימי אבל. וכן משמע מלשון הרמב"ם בהל' תעניות ה, יד, כשעוסק באיסור ניגון אחר החורבן: "וכן גזרו שלא לנגן בכלי שיר כולן. וכל מיני זמר... אסור לשמוח בהן ואסור לשומען מפני החורבן". לפי זה נראה שעיקר האיסור לשמוע כלי זמר הוא בשירי שמחה השייכים לריקודים ומחולות, אבל שירים רגילים, וק"ו עצובים, אינם אסורים. ויש שלא עמדו על החילוק בין שירים שמחים לעצובים, ומקפידים שלא לשמוע ולהשמיע כלי זמר בשלושת השבועות וספירת העומר, ומנגד, משמיעים שירים שמחים מפי זמרים בלא ליווי כלי נגינה. וטעות בידם, שיותר צריך להחמיר שלא להשמיע שירים שמחים אפילו בלא ליווי כלי נגינה, ואילו בשירים עצובים אפילו עם ליווי כלי נגינה אפשר לסמוך על המקילים. וכן נהג 'ערוץ שבע' להשמיע בשלושת השבועות שירים רגילים שאין בהם שמחה, ובתשעת הימים השמיע שירים עצובים שמזכירים למאזינים את האבל על חורבן בית המקדש. ע"ע בתחומין יג, מאמר הרב שמואל דוד. ועי' לעיל ג, י.גם לפי המחמירים, השומע תוכנית מלל ובין קטעי המלל ישנם קטעי נגינה, אינו חייב לכבות את הרדיו, והמדקדקים מכבים את הרדיו בעת קטעי הנגינה (הל' חגים כה, ט).נראה, שגם לפי המחמירים, ביום שישי אחר חצות ובמוצאי שבת, אפשר לנהוג כדעת המקילים, מפני שקדושת השבת ושמחתה חופפת על זמנים אלו, שאין אומרים תחנון בערב שבת, ולובשים בגדי שבת במוצאי שבת.
יש אומרים שכמו שאסור לשמוע כלי זמר בהופעה חיה בשלושת השבועות, כך אסור לשומעם דרך מכשירי חשמל ביתיים, ורק שמיעת שירים בלא ליווי של כלי זמר מותר בספירת העומר ובשלושת השבועות. וכן הורו כמה מגדולי הפוסקים (אג"מ יו"ד ב, קלז; יחו"ד ו, לד). ויש מי שאסר אפילו שמיעת שירים בלא ליווי תזמורתי באותם ימים (ציץ אליעזר טו, לג).
אולם יש שהקילו לשמוע בימים אלו כלי זמר דרך מכשירים חשמליים, מפני שמה שאסרו האחרונים הוא דווקא שמיעת הופעה חיה של נגנים, שיש בה חגיגיות, אבל בשמיעת כלי זמר דרך מכשירים חשמליים אין כל כך חגיגיות. ואמנם, כשהחלו לייצר את מכשירי הרדיו והטייפ הראשונים, היתה שמחה בשמיעת הניגונים דרכם, אולם כיום שהכל רגילים לשמוע בכל עת מוזיקה על ידי מכשירים חשמליים, אין בזה כל כך שמחה, וממילא אין איסור לשומעם בשלושת השבועות.
ועוד, שיש לחלק בין ניגונים של שמחה לניגונים רגילים, שרק ניגונים של שמחה ראוי לאסור בימים אלו, אבל ניגונים רגילים, וקל וחומר ניגונים עצובים, אין לאסור בשלושת השבועות. וכן למדנו (שבת קנא, א) שבעת ההלוויה עצמה נהגו להביא חלילים ולנגן בהם כדי לעורר צער ובכי על הנפטר, והיה זה בכלל מצוות לוויית המת. מכאן שאין איסור גורף על שמיעת כלי זמר, אלא האיסור בימי אבלות הוא לשמוע ניגונים של שמחה. וכן שמעתי מאבי מורי, שלא רק שמותר להשמיע שירים עצובים על החורבן בליווי כלי זמר דרך הרדיו בתשעת הימים אלא שיש בזה מעלה, שעל ידי כך הלבבות מתעוררים יותר להתאבל על החורבן.
__________________________________
בין האוסרים לשמוע כלי נגינה מרדיו הם: אג"מ יו"ד ב, קלז, ובאו"ח א, קסו, נטה לחומרא לאסור שמיעת כלי זמר בזמן הזה. וביחו"ד ו, לד, אף שהתיר לשמוע כלי זמר בזמן הזה, אסר לשמוע כלי זמר מרדיו וכדומה בספירת העומר ושלושת השבועות (אמנם בע"פ התיר ל'ערוץ שבע' כדי שלא לבטל את הפינות התורניות). ובציץ אליעזר טו, לג, ופס"ת תקנא, יג, אסרו בימים אלו אף שמיעת שיר מהרדיו בלא כלי זמר. אולם סברות המקילים חזקות. ובמיוחד שמנהג איסור שמיעת כלי זמר ומחולות בימים אלו נזכר לראשונה באחרונים, ואין על כך תקנה קדומה. כיוצא בזה העלה בשו"ת חלקת יעקב א, סב, ששמיעת מוזיקה ממכשיר אלקטרוני אינה בכלל הגזירה (או מנהג האבלות), כיוון שלא היו באותם זמנים. ע"כ. אלא הדין תלוי בשמחה שבדבר. וכן אפשר ללמוד ממה שהתירו האחרונים ללמוד נגינה בימים אלו, מפני שאין בזה שמחה, הרי שהכל תלוי בשמחה. ומהר"ם שיק יו"ד שסח, התייחס לחילוק שבין ניגון של שמחה או עצב, שניגון של עצב אינו אסור בימי אבל. וכן משמע מלשון הרמב"ם בהל' תעניות ה, יד, כשעוסק באיסור ניגון אחר החורבן: "וכן גזרו שלא לנגן בכלי שיר כולן. וכל מיני זמר... אסור לשמוח בהן ואסור לשומען מפני החורבן". לפי זה נראה שעיקר האיסור לשמוע כלי זמר הוא בשירי שמחה השייכים לריקודים ומחולות, אבל שירים רגילים, וק"ו עצובים, אינם אסורים. ויש שלא עמדו על החילוק בין שירים שמחים לעצובים, ומקפידים שלא לשמוע ולהשמיע כלי זמר בשלושת השבועות וספירת העומר, ומנגד, משמיעים שירים שמחים מפי זמרים בלא ליווי כלי נגינה. וטעות בידם, שיותר צריך להחמיר שלא להשמיע שירים שמחים אפילו בלא ליווי כלי נגינה, ואילו בשירים עצובים אפילו עם ליווי כלי נגינה אפשר לסמוך על המקילים. וכן נהג 'ערוץ שבע' להשמיע בשלושת השבועות שירים רגילים שאין בהם שמחה, ובתשעת הימים השמיע שירים עצובים שמזכירים למאזינים את האבל על חורבן בית המקדש. ע"ע בתחומין יג, מאמר הרב שמואל דוד. ועי' לעיל ג, י.גם לפי המחמירים, השומע תוכנית מלל ובין קטעי המלל ישנם קטעי נגינה, אינו חייב לכבות את הרדיו, והמדקדקים מכבים את הרדיו בעת קטעי הנגינה (הל' חגים כה, ט).נראה, שגם לפי המחמירים, ביום שישי אחר חצות ובמוצאי שבת, אפשר לנהוג כדעת המקילים, מפני שקדושת השבת ושמחתה חופפת על זמנים אלו, שאין אומרים תחנון בערב שבת, ולובשים בגדי שבת במוצאי שבת.