התובע: עשיתי אצל העו"ד חוזה מכר עם מוכר הדירה, לטענתו היו בעיות עם העברת הזכויות, והיו עוד בעיות עם המוכר, חוב עבור נזילה בבית מעל 1000 ₪ שצריך המוכר לשלם, חובות ארנונה של השוכרים הקודמים, החלפת דוד וקולט 1200 ₪ היה טעות במקח, המוכר לא רצה לבוא לדין תורה, ביקשתי מהעו"ד לעכב את כספי הנאמנות עבור החובות ב7/15 הוא לא הסכים ו"זרק" אותי מהמשרד.
קבלתי שכירות על הדירה מ3/15 עד 7/15 בחודש ה-7 קיבלתי מפתחות, מתוך הסכום שהיה בנאמנות קוזז עבורי 11,400 ₪ בהסכמת המוכר. דורש את הכספים האלו, ובנוסף החזר שכר טרחת עו"ד לאחר שהתייחס אלי לא יפה ולא עדכן אותי על בעיות של היתרי בניה בדירה שקניתי.
הנתבע: לאורך כל העסקה עשינו הרבה פגישות, גיליתי סובלנות, ועזרתי להם לפתור בעיות שנוצרו, תפקידי לבצע את ההסכם לגבי מיסים ששולמו, יעוץ, משכנתא, והעברת זכויות. יש סעיף של קיזוז כספי הנאמנות על החשבון ולבקשת הצדדים, אני לא יכול להיות שופט ביניהם. העברתי את הכסף כפי שמצוין בחוזה היום אין לי כספים של המוכר בנאמנות.
בדין
ודברים שבין התובע
לבין
הנתבע
לאחר חתימה
על שטר בוררות ושמיעת טענות ומענות הצדדים וקריאת המסמכים הרלוונטיים להלן החלטת
ביה"ד:
א. חובת העו"ד לעכב או לקזז את כספי נאמנות
היא עד למסירת החזקה בדירה (ע"פ החוזה בתאריך 3/15) ובקשת עיכוב כספים מותנית
בהוכחת החוב המוטל על מי מהצדדים בהתאם לתנאי החוזה.
ב. ולכן אין ביה"ד יכול לכפות או לחייב למפרע
את הנתבע על אי עיכוב כספים על סמך טענות ומענות בדבר טיב ותיקון הדירה או חובות השוכרים
המוטלים על הדירה בתקופה שלאחר קבלת החזקה, היות ובזמן העברת יתר כספי הנאמנות
למוכר, לא היה לתובע בירור כדין לגבי חובות מצד המוכר בכפוף לתנאי המכר, כאמור.
ג. כך גם לגבי דמי הטרחה ביה"ד אינו רואה
התנהלות חריגה בתפקידו.
ד. מכל האמור תביעותיו של התובע נדחו.
ה. מצ"ב תמצית פרוטוקול.