תשע"ב/8
התובע: א', קונה רכב.
הנתבע: ב', מוכר הרכב.
בנושא: טענת מקח טעות ואונאה במכירת רכב.
התובע: קניתי רכב מהנתבע תמורת 66,000 ₪ תואם למחירון (חלק מהתשלום היה תמורת רכבי הישן). חתמתי על זכרון דברים אומנם אח"כ הנתבע אמר לי שהוא יתקן את כל מה שדרוש תיקון (הגיש רשימה לביה"ד). אחר שנסעתי ברכת התברר לי שהוא רועש יתר על המידה, לקחתי אותו למוסך לבדיקה ושם נאמר לי שיש בעיה במנוע ובגיר ועלות התקון 11,000 ₪. יצרתי קשר עם הנתבע והוא אמר לי שיטפל, והוא אומנם טיפל אבל אח"כ הרכב המשיך להרעיש. ניסיתי לתפוס את הנתבע ואז הוא אמר לי שאני יכול להחליף את הרכב במגרש שהוא קנה אותו. הייתי שם ולא מצאתי רכב תואם רק התברר לי שהוא קנה את הרכב הזה ב45,000 ₪ מה שמראה את שוויו האמיתי. אני נוסע ברכב כבר 4 חודשים והמנוע מתחמם ורועש אני דורש לבטל את העיסקה ושיחזיר לי את הכסף.
הנתבע: אני שלחתי את הרכב עם בני לנתבע ושם בני החתימו על זכרון דברים ששם כתוב בן השאר שהוא בדק את הרכב ומצא אותו תקין . אני נותן אחריות על המנוע ועל הגיר שנה וזה חלק מהמחיר, אני באמת תיקנתי את המנוע והוא תקין וכן הזמנתי חלק לגיר ואני אתקן אותו. כמו כן אני מוכן שילך שוב למגרש שיבדוק רכב אחר באותו שווי ויחליף, אבל אני לא מוכן להחזיר כסף. כמו כן אם יקח אותו למקום מוסמך ויתברר שצריך תיקון אני אתקן.
אחד היסודות במקח טעות זה אי אפשרות תיקון של החפץ. וכן מצינו בשו"ע חו"מ סי' רל"ב סע' ה' שכל שנקרא שמו עליו ואפשר לתקנו אין כאן מקח טעות. וה"ה בנידון דידן גם אם נקבל את טענת התובע שהמנוע מקולקל אבל היות והמנוע עובד ודרוש תיקון יכול המוכר לתקנו. מה עוד שכאן לא הלך התובע למקום מורשה שבודק רכבים אלא למוסך פרטי שיתכן שיש לו נגיעות באומדן הקלקול, וכן התובע חתם למוכר שבדק את הרכב ומצא אותו תקין.
ומה שטוען התובע שמחיר הרכב במגרש מראה את שוויו, אין בכך ראיה היות והנתבע הוא סוחר וזה מסחרו לקנות בזול ולמכור ביוקר, וכן הוא נותן אחריות למשך שנה, מה שמוכר אחר לא נותן, כמקובל ברכבים ישנים. ולכן אין לראות כאן אונאה.
א. אין הנתבע חייב להחזיר את הכסף שקיבל עבור מכירת הרכב.
ב. האחריות על מנוע הרכב וכן על הגיר הינה לשנה מיום קניית הרכב.
ג. על הנתבע לתקן את הגיר תוך 14 יום.
ד. התובע יכול לבדוק את רכבו במכון מוסמך לבדיקת רכבים וכל תקלה שתמצא במנוע ובגיר יהיה מוטל על הנתבע לתקנה.