שוכר שמבקש להביא שוכר חלופי

החלטת בורר

בדין ודברים שבין צד א'

                 לבין צד ב'

הצדדים חתמו על שטר בורר יחיד בפני הח"מ לבקשתם, ולאחר שמיעת טענות ומענות הצדדים להלן ההחלטה:

תיאור המקרה:

 צד ב' שוכר יחי"ד מצד א', על בסיס חוזה שכירות עד לתאריך 1/7/14 לטענת צד ב' התחייב צד א' בעל פה שאם ימצא שוכר אחר במקומו יהיה רשאי להחליף עימו ולהפסיק את השכירות (כפי שהוא עשה עם השוכר הקודם).

לטענת צד א', ללא היתה התחיבות כזו, אלא כוונה טובה בלבד, ואף בחוזה לא מוזכר הדבר, ולהיפך מפורש בו שאינו רשאי להשכירו לאחרים, והמושכר הינו למטרת מגורי השוכר בלבד. מה גם שכוונתו היתה להחליף בשוכר אחר לפרק זמן סביר, ולא לשלושה חודשים בלבד, והשוכרים החדשים שמצא אינם מתחיבים אלא לתקופה קצרה זו, וכל החלפת השוכרים גורמים לו כאב ראש, והפסדים מתוך נסיונו, ובזבוז זמן יקר, ולכן אינו מעונין בעשיית טובה זו שגורמת לו להפסדים ורוצה לעמוד על עיקר הדין שעל השוכר להמשיך בהתחיבותו ללא שינויים.

טוען צד ב', שאין לצד א' כל הפסד, ומוכן אף לקחת אחריות, ובפרט שכך התחייב ועל דעת כן נעשתה השכירות, ויש לו הפסד כספי גדול, ובנתיים מפסיד עוד שוכרים פוטנציאלים.

לאחר שהוצע לצד א' לחשוב על הדברים, הודיע שמוכן לכך בתנאי שכל אחריות השכירות תהיה מוטלת על צד ב' והוא ישא ויתן עם השוכר החדש, ובתנאי שיסדיר את הצ'קים עבור החשמל, וכ"כ ישא בתשלום של 750 ₪ במידה, וירצה להשכיר לשוכר החדש לשנה נוספת, והלה לא יסכים, ובכך יפצה צד ב' את צד א' על טרחתו מחמת החלפת השוכר.

החלטה

א.      מעיקר הדין פסק הרמ"א מדברי הב"י בסימן שי"ב סעיף ז' שרשאי השוכר להעמיד למשכיר שוכר אחר במקומו בתוך זמן השכירות, בתנאי שהוא הגון.

ב.     ואין סתירה בדין זה לבין הסעיף המקובל בחוזים והמופיע בחוזה השכירות, לפיו "אינו רשאי להשכיר לאחרים, ומטרת השכירות הינה למגורי השוכר בלבד", מאחר וסעיף זה מתיחס למטרת השכירות ועשיית עסק עימו, מה שאין כן בנידון דידן, שבו רוצה השוכר להפסיק את השכירות ע"י הבאת שוכר אחר בתוך זמן התחיבותו.

ג.       אמנם, גם לפסק הרמ"א, יש סבירות ושיקול דעת שהשוכר לא יכול לכוף את המשכיר להחליף אחר תחתיו בכל מקרה, לכן יש מקום לטענת צד א', שאינו רוצה לטרוח שוב ולהכניס עצמו בדין ודברים עם שוכר אחר לתקופה קצרה.

ד.      וכך מפורש בדברי הב"י (שציין הרמ"א) וז"ל: "בשכירות בית איכא למיקפד בשינוי דעתא בשעת גביית השכירות ובשכנותו עם השכנים אולי לא תהיה דעתם נוחה ויצטרך להוציאו וכיו"ב", עכ"ל. וכ"כ הבה"ג וציין לראב"ד דס"ל שיש אחרים המחריבים דירתם, אף שבני ביתם שוים (ודלא כהרמב"ם).

ה.       ואף לפסק הרמ"א, הביא הפת"ש ס"ק ה' בשם המהר"א ששון, שאם הקדים השכר, אינו יכול להעמיד אחר במקומו.

ו.        בנידו"ד, שטוען צד א' בתוקף שכל שינוי גורם לו להפסד זמן יקר וכוחות, ואי אפשר לכוף אותו להחלפה זו נגד כוחותיו, אלא בתנאים אלו. בפרט שהוא מוחזק בשכירות (ובצ'קים יש מקום לדונם כהקדמת שכר).

ז.         לכן צד א' יהיה רשאי להכניס שוכר תחתיו בתנאים כדלקמן:

1.)        צד ב' רשאי להשכיר את המושכר לשוכר אחר תחתיו, וזאת בתנאי שהשוכר יהיה אדם ראוי, והגון, ויראנו תחילה לצד א' לאישורו.

2.)       הדין ודברים עם השוכר החדש, ואחריות על המושכר יהיו מוטלים על צד ב', ולכן צד ב' יחשב כשוכר לכל דבר עד סוף התקופה, כולל תשלומים של השכ"ד והחשמל וכו'.

3.)       צד ב' יעביר מידית את 2 הצ'קים הנוספים עבור החשמל לצד א'.

4.)      במידה וצד א' ירצה להשכיר לשוכר החדש את הדירה לתקופה של שנה נוספת, והנ"ל יסרב, ישלם צד ב' סכום של עד 750 ₪ לצד א', ע"פ שיקול דעתו.

5.)      צד ב' יהיה רשאי לגבות מהשוכר שיביא תחתיו כל סכום שירצה.

 באתי על החתום

ערן אבירם, דיין