תשלום של בעל עסק לועד הבית

תש"ע/8

התובע: מר א', נציג ועד בית.

הנתבע: מר ב', בעל עסק בבניין.

טענות הצדדים:

התובע: לפני כשש שנים היה פסק דין אודות תשלומי מר ב' שיהיה פי שניים ממה שמשלם כל דייר לשנה, מאז שהוא לא משתמש בנכס כעסק אבל מחזיק בו כמחסן, אינו רוצה לשלם. לפי חישוב שלנו הוא חייב לועד סך 1050 ₪. אנו סבורים שכן צריך לשלם, כי משתמש בו כמחסן ותופס את השטח עם הסככה.

הילדים כעת גדלו והשטח שתפוס לסככה מונע מהם תנועה חופשית בשטח ששייך למשפחותיהם. כמו כן בחוזה כתוב שהזכויות למבנה הסככה זה רק לב' ולא למישהו אחר, ואם הוא חושב למכור עליו לפרק את הסככה קודם.

כמו כן הוא חייב לפחות סכום 3000 ₪ עבור לכלוכים שמצאנו בחוץ, כי בחוזה כתוב על כל לכלוך סך 300 ₪ ואנו תובעים לפחות עבור עשר פעמים שמצאנו, באנו אליו שבע פעמים ודרשנו והוא התעלם מדרישתנו.

אנו דורשים את עלות הדיון, וכן שיתן צ'קים מראש עבור העתיד כי אין לנו כח לרדוף אחריו.

הנתבע: אם הייתי משתמש במקום כעסק הייתי משלם, אולם אם איני משתמש אני סבור שאיני חייב לשלם.

כל הצרות התחילו מאז שא' בא לבניין לפני זה היה שקט.

בחגים אני לפעמים משתמש במקום.

אני מודה שפעם היה לכלוך.

עד כאן עיקרי הטענות. בין הצדדים היה בירור לפני כמה שנים. הצדדים חתמו על שטר בוררות.

בירור הדין

עומדות לפנינו חמש תביעות של ועד הבית.

א.    שישלם את הסכום החודשי שהתחייב בזמן פעילות העסק גם כעת.

ב.     אם עומד למכור את הנכס שיפרק את הסככה או שהבעלים החדשים יבואו לכלל הסכמה עם הועד.

ג.       תשלום עבור לכלוכים בסך 3000 ₪.

ד.     עלות הדיון בבית הדין.

ה.    צ'קים לעתיד כדי למנוע רדיפה אחריו.

לאחר העיון בנושא סבור בית הדין שאין הבדל אם העסק פעיל או לא, היות והשטח תפוס וזה מפריע לילדי הדיירים להשתמש בשטח, יש ליתן להם פיצוי כמו בזמן שהעסק פעל. וכן אם מר ב' חושב למכור את הנכס צריך לפרק את הסככה, או שישלח את הקונה לועד עד שיסכימו ביניהם על המשך קיום הסככה.

תשלום עבור לכלוכים, היות והתובע טען שהיו הרבה יותר לכלוכים מעשר פעמים ועשר פעמים זה רק מינימום וכן ישנה הודאה מצד הנתבע שאכן היו לכלוכים, לכן הנתבע ישלם לפחות עבור שבע פעמים, כי קשה להוכיח בדיוק את המספר המדויק.

ביחס לעלות הדיון בדרך כלל מי שמגיש תביעה הוא נושא בהוצאות, אלא אם כן הנתבע סרב ויצא חייב ולא רצה להתדיין, בנידון דידן לא נתקיימו התנאים לכן אין לחייב את הנתבע בעלות הדיון.

בנוגע למסירת צ'קים מראש הטיעון נראה צודק ולכן אם ברצונו של הנתבע להמשיך במקום הוא צריך להפקיד צ'קים מראש לידי ועד בית עם תאריכים דחויים.

לסיכום: על הנתבע לשלם סך 3150 ₪ לא יאוחר משלושים יום מעת הגעת פסק הבוררות לידי הצדדים.

וכן למסור צ'קים לעתיד עבור שנה.

בית הדין מקווה שהצדדים יבינו את רוח הדברים והאמת והשלום אהבו.

בכבוד רב

          הרב דוב ליאור                  הרב שלום אילוז              הרב ישראל הירשנזון