תביעות הדדיות בשכירות בעקבות שיפוץ שלא בוצע

תש"ע/9

התובע: מר א', שוכר דירה.

הנתבע: מר ב', בעל הדירה.

בנושא: שכירות דירה.

טענות הצדדים:

התובע: אני שכרתי דירה מהמשכיר לפני כשנה ושבעה חדשים, דברנו בעל פה ולא היה שום חוזה, החוזה בינינו נחתם לפני כחודשיים בלבד.

סיכמתי על שכר דירה בסך 1800 ₪ לחודש, בדירה היו הרבה ליקויים – מסר דף שבו רשומים כל הליקויים וכן הנתבע הודה עליהם בפני בית הדין.

אני חשבתי שהוא אמור לתקן את הליקויים תוך זמן סביר, ועד היום לא תיקן. ולכן אני תובע להפחית מדמי השכירות עבור כל חודש סך 900 ₪. כמו כן לא שילמתי את השכירות של החודשים האחרונים.

כשחתמנו על החוזה הוא הוסיף בסעיף ג' שיכול להוציאני מהדירה בהודעה של שלושים יום, אפילו בתוך ימי השכירות שרשומים בחוזה שהם עד שנת 2011 למניינם. אני לא הייתי מודע למשמעות הסעיף הזה ואני דורש שלא לצאת מהדירה.

הנתבע: הוא נכנס לדירה לפני הזמן ואני הזמנתי קבלן ערבי לשיפוצים, ושילמתי לו כבר סך 5000 ₪, והקבלן טוען שאינו יכול לעבוד בדירה שיש בה ציוד ולכן לא תיקן את הליקויים, וכעת הקבלן רוצה סכום גדול פי שניים. אני לא התנגדתי לעצם הכניסה שהיתה על דעתו, אבל הוא גרם שהקבלן לא יוכל לבצע את השיפוצים.

קראתי לפניו את החוזה והוא כן ידע מה שכתוב, ואם זה לא היה לרצונו מדוע נשאר בדירה כל הזמן הזה.

הוא חייב עבור חשמל וארנונה, חייב לי עבור חודשיים 3,600 ₪. וכן 5,000 ₪ שנתתי לקבלן כבר וכעת אינו יכול לעבוד.

אני דורש שימסור את מפתח הדירה, ויקח רק חפצים אישיים וישאיר את שאר הציוד, עד תשלום החובות שלו: ארנונה וחשמל.

כמו כן מסרתי לו תכשיטים למכור בסך 5,366 ₪ קבלתי ממנו 824 ₪ וחייב לי עדיין 4,542 ₪.

עד כאן עיקרי הטענות, הצדדים חתמו על שטר בוררות.

בירור הדין

יש לנו תביעות של השוכר ותביעות נגד של המשכיר.

הפחתת דמי השכירות

הנה התובע דרש שיפחיתו את גובה דמי השכירות, היות והדירה לא היתה תקינה ומתאימה לדיור. היות והשוכר נכנס כאילו לפני הזמן, וזה גרם שהמשכיר לא יוכל באמצעות הקבלן לבצע את השיפוצים כהלכה, זה נקרא איהו הוא דאפסיד אנפשיה. ולכן, היות והוא עצמו גרם את המצב שלא ניתן לתקן, אינו יכול לגלגל את החיוב על המשכיר.

 אי הבנת החוזה

מה שטוען השוכר שלא ידע או לא הבין מה שכתוב בחוזה לפי ההלכה זו אינה טענה. אם אדם חותם על מסמך אינו יכול לטעון לא הבנתי או לא ידעתי, ומה גם שהמשכיר טוען שכן נתן לו להבין וידע מזה. (ע' חו"מ סי' מ"ה סע' ג'). ולכן  הסעיף שיש זכות למשכיר להוציאו בהודעה מראש הוא שריר וקיים.

כמו כן ודאי שהשוכר חייב לשלם את החשמל והארנונה שהצטברו כמה חודשים למועצה.

תביעת הנזק

בנוגע לתביעת המשכיר שהשוכר גרם לו להפסיד את 5000 ₪ שנתן לקבלן, בית הדין אינו רואה בזה את השוכר כעושה נזק, כי זה ניתן לתיקון. כאשר השוכר יצא יקרא המשכיר לקבלן והוא יבצע את השיפוצים לפי המחיר שנקבע אז. מה גם שכל העניין נקרא גרמא בנזיקין, ואין לחייב בחיוב בידי אדם תשלום עבור נזק שכזה.

ביחס לתכשיטים על המקבל להחזיר את התשלום או את התכשיטים אם לא מכרם, תוך שלשים יום מעת פסק הבוררות.

לסיכום:

א.    על השוכר לשלם עבור שני החודשים האחרונים.

ב.     בית הדין סבור שיש לאפשר לשוכר עוד כמה שבועות, דהיינו באופן מעוגל עד סוף חודש יולי למניינם, שיישאר, כדי שיוכל לחפש דירה חילופית. וכל זמן שגר הוא צריך לשלם שכר דירה, וכן לארנונה וחשמל את החיובים, ולהביא אישור על התשלום. כל זה בתוך שלושים יום מעת הגעת פסק הבוררות לידי הצדדים.

ג.       על השוכר להשאיר בדירה את החפצים שאינם אישיים עד גמר התשלום עבור החיובים.

ד.     ביחס לתכשיטים על המקבל להחזיר את התשלום או את התכשיטים אם לא מכרם, תוך שלשים יום מעת פסק הבוררות.

בית הדין מקווה שהצדדים יבינו את רוח הדברים והאמת והשלום אהבו.

בכבוד רב

         הרב דוב ליאור              הרב אהרון אליהו              הרב ישראל הירשנזון