תיק
מס' : 127-7
בדין ודברים שבין
התובע: מר א' הי"ו
לבין הנתבעים: מר ב' הי"ו
בעניין – הפסקת ההתקשרות בין הצדדים בשכירות נכס.
הצדדים קיבלו קנין
וחתמו על שטר בוררות.
טענות
התובע: ברשותי דירה ברח' ---------- שאני משכיר
אותה לנתבע. חוזה השכירות שהצגתיו לביה"ד מעיד שהשכירות מסתיימת בתאריך
11/8/12.
בחוזה ישנו סעיף
לאופציה לשנה נוספת שתנאיו הם: על השוכר להודיע בכתב למשכיר עד 1/5/12 על רצונו
לממש את האופציה, וכן במעמד זה למסור לידי המשכיר צ'קים לשנת השכירות הנוספת.
במהלך חודש ינואר 2012
הודעתי לשוכר כי ברצוני למכור את הבית, וכן ברצוני לערוך סדרת שיפוצים לשדרוג
הנכס, ובתמורה לאי הנוחות שתגרם מהשיפוצים
קבענו פיצוי מוסכם.
במקביל
שלחתי מתווכים שיוכלו להראות את הבית, וכך הגיעו לקוחות לראות את הנכס, ואף השוכר
שאל אותי כמה אני רוצה עבור הבית. השוכר לא גילה דעתו בצורה מפורשת, על רצונו לממש
את האופציה, וכן לא העביר לי תשלום כפי תנאי החוזה.
אני תובע, שהשוכר יפנה
את הנכס בתום החוזה החתום בנינו, דהיינו בתאריך 11/8/12, ובמידה והנכס לא יפונה
אני מבקש מביה"ד היתר פניה לערכאות.
טענות הנתבע: למרות שיש בינינו חוזה [שאיננו ברשותי] ואני מאשר חתימתי עליו, הוסכם בינינו בעל פה, כי השכירות היא עד אוגוסט 2013, ומבחנתי
הסכם בע"פ הוא הסכם לכל דבר וכך אני פועל בעסקיי הפרטיים. וכן צויין על ידי
באופן מפורש בתכתובת דוא"ל בנינו מתאריך 14/6/12, ששם אף ציינתי שאם הוא לא
יממש את החוזה, אתבע ממנו פיצויים על כך.
הסיבה שלא העברתי לו
צ'קים על שנת האופציה, היא כיוון שישנם מספר ליקויים בבית שלא תוקנו, ולכן שמרתי
לי את האפשרות להוריד את עלות התיקונים מדמי השכ"ד.
א. על הנתבע, מר ב' לפנות את הדירה לפי התאריך המופיע בחוזה אשר נחתם בין הצדדים. קרי –11 לאוגוסט 2012, וזאת
בכפוף לכל תנאי החוזה הנלווים.
ב. יחד עם זאת בית הדין סבור שעל התובע, מר א', לנהוג לפנים משורת הדין ולאפשר למר ב' לפנות את הדירה עד
ה30 לאוגוסט במידה והוא זקוק לכך, וזאת בתשלום לפי סכום השכירות שהיה מוסכם בניהם
עד כה.