תיק מס': 113-01
באו לפנינו מר כ' מעמותה א', ומר ל' מעמותה ב' לברור
חובת השתתפות בהוצאות עלות קיר ממ"ק בשטח המשותף שביניהם.
הצדדים קיבלו קנין וחתמו על שטר בוררות.
לאחר שמיעת הצדדים הוחלט, כי על הנתבעים [עמותה
ב'] לשלם תוך שלושים יום מחצית מעלות קיר המק"ק.
הנימוקים לפסק הדין היו, שהיות והנתבעים ראו את
התוכניות, בהן משורטטות חמש קומות [מפלס 1- ועוד ארבע קומות] והם הסכימו על כך,
החלטתם שלא לבנות לעת עתה מפלס 1- איננו פוטר אותם מלשלם עבור קיר הממ"ק
המשותף.
למחרת הדיון, הגיע אל בית הדין מכתב הבהרה מעמותה
ב' [הנתבעים] בו הם מבקשים להבהיר שתי נקודות:
1. "כרגע
אין חלל כלל, אלא חול ואדמה ונמצאים אנו כרגע במיפלס אפס וכו' אין לנו כרגע ידיעה
ברורה מה מקום החפירה המתאים לנו ביותר, האם החפירה בכלל תהיה נושקת לממ"ק כמו
כן עדיין לא אושרו סופית תוכניות אלו על ידינו ואין דברים ברורים לגבי סקיצה זו".
2. "בלי
הקירות של עמותה א' במינוס אחד, אנו יכולים לבנות מקומת קרקע ולמעלה ואי"צ את
הקירות שלה כלל, כמו כל קומה שנבנית בלי הכרח של קומה מתחת למפלס וכו' ולהוי ידוע
שהיסודות והחפירות שולמו כבר על ידינו".
על דבריהם [שהועברו לתובע] התקבלה תגובת התובע,
ותוכן דבריו:
1. אם
כל עמותה תבנה ממ"ק משלה העלויות יהיו גבוהות יותר לכל צד.
2. מדוע
עמותה ב' חופרת למפלס 1- אם אין בכוונתם לעשות קומת מרתף.
3. כל
שינוי מהתוכניות יגרמו להם הוצאות גדולות ומכופלות.
בית הדין נתן את דעתו שוב בדין ודברים שבין
הצדדים ומסקנתו כדלהלן:
בית הדין אינו מקבל את טענות הנתבעים, שהתוכניות טרם אושרו על ידיהם וכי "אין דברים ברורים לגבי סקיצה זו". לא
יעלה על הדעת, שהנתבעים ישתתפו בחפירות ויסודות על סמך תוכניות שטרם אושרו על
ידיהם. לפני שאדם ניגש לביצוע, חייבת להיות תוכנית עבודה ברורה. כך שהרושם עולה,
כי עמותה ב' אימצו את התוכניות האלו, אך דא עקא, לעת עתה אין באפשרותם לממן את
עלויות הבנייה, כפי התוכניות המוצעות.
אילו עמותה ב' היו חוזרים בהם לגמרי מהרצון
לממש את האפשרות של קומת מרתף [קומה 1-], יתכן והיה מקום לדון אם אכן הם חייבים בהוצאות
קיר הממ"ק. אך היות ועמותה ב' כן שומרים לעצמם את האפשרות לקומת מרתף עתידית,
ואשר על כן, מוכנים הם לחפור שטח שיאפשר להם בעתיד אפשרות גישה לקומת המרתף. אי
לכך, נראה, כי כחלק מהכנת קומת המרתף לשימוש עתידי [שמעשיהם מוכיחים כי הם חפצים
בקיומה של אופציה זו וגם בבית הדין הם הודו שיתכן ויעשו שימוש עתידי בקומת המרתף] -
ישנו צורך לממ"ק.
מסתבר, כי כל עוד עמותה ב' אינם מצהירים בצורה
ברורה והחלטית, כי אין בכוונתם לבנות קומת מרתף [גם בעתיד] הרי שהם חייבים במחצית
מסך ההוצאות בגין קיר הממ"ק המשותף.
באם עמותה ב' יצהירו בפני בית הדין, כי אין
בכוונתם לעשות שימוש עתידי בקומת המרתף וכי לא נעשתה ולא תיעשה מצידם שום פעולה של
הכנת אופציה שכזו, כי אז בית הדין ישקול שוב את החלטתו בגין חובת השתתפותם של עמותה
ב' בהשתתפות הוצאות קיר הממ"ק המשותף.
לעת עתה, חייבים הנתבעים לשלם לתובע סך 24,000 ₪ [מחצית מסך עלות קיר הממ"ק המשותף] תוך שלושים יום מזמן קבלת פסק הדין.