תיק
מס': 142-11
בדין ודברים שבין
התובע: מר א' הי"ו, לבין הנתבע: מר ב' הי"ו.
בעניין: גידול תוכים
מרעישים בבניין מגורים.
הצדדים קיבלו קנין
וחתמו על שטר בוררות.
טענות
התובע: אנו דרים בשכנות טובה כבר מספר שנים, בעבר
הנתבע גידל תוכי שהרעיש והערנו לו על הבעיה ובקשנו שיטפל בה, אלא שמעת לעת הוא
הרחיב את גודל הכלובים והגדיל את כמות התוכים וכיום ישנם שבעה זוגות של תוכים
מרעישים במיוחד, אנו דרים בקומה מעל לחצרו של הנתבע בה ממוקם הכלוב, הרעש גורם לנו
עגמת נפש רבה ומפריע להתנהלות התקינה של הבית. כמו כן אנו יודעים על שכנים נוספים
שהרעש מפריע להם.
למרות שהנתבע ניסה
לטפל בבעיה בדרכים שונות, הבעיה לא נפתרה ועדיין אנו סובלים מהרעש.
אנו תובעים שהנתבע
יסלק את המפגע המרעיש לאלתר.
טענות
הנתבע: יש לי זכות לגדל חיות מחמד בביתי. לדעתי, הרעש
הוא סביר בהחלט ואינו עולה על כל רעש אחר המגיע מהרחוב. לאחר פניות התובע, התייעצתי
עם מומחים בתחום שיעצו לי מספר עצות בכדי להמעיט את הרעש המדובר, ובצעתי את כל
המלצותיהם שעלו לי אלפי שקלים, בכדי לשמור על יחסי שכנות טובים. מעולם לא פנה אלי
אף שכן בעניין, מלבד התובע.
אב"ד הורה לבדוק
את עמדת החוק בעניין. לאחר בדיקה נמצא כי מחלקת הפיקוח העירוני אחראית על הגדרת
חוקיות גידול חיות מחמד, והוטרינר העירוני אחראי על ההיבט התברואתי. ביה"ד
פנה לגופים ובקשם לבקר באתר לשם מתן חוות דעת מקצועית בעניין.
מחוות דעתם המקצועית של הגופים: מנהל אגף הפיקוח מר אליהו קקון, והוטרינר העירוני מר אריה קופ, עולה: כי עפ"י חוקי העזר העירוניים לבית שמש בעניין "שמירת הסדר והנקיון" שנת התשנ"ז 1997, סעיף 13 לחוק גידול בעלי חיים: גידול כמות כזו של תוכים מהסוג המדובר בגודל כלוב כזה עומדת בהגדרות החוק להיתר גידול חיות מחמד בבניין מגורים, ואינם בכלל מפגע תברואתי חריג האסור עפ"י חוק או הדורש רשיון או היתר מיוחד. יש לציין כי חוות הדעת מתייחסת למצב הנוכחי, וכל שינוי מהותי ידרוש חוות דעת מעודכנת.
א. לאור
עמדת החוק בעניין, התביעה נדחית.
ב. החלטת
ביה"ד מתייחסת אך ורק למצב הקיים, במידה והמצב ישתנה בצורה מהותית, תדרש חוות
דעת חוקית מעודכנת, שתקבע את ההיתר.
ג. ביה"ד
קורא לצדדים לשוב ליחסי שכנות טובים, והאמת והשלום אהבו.
ד. הוצאות דיון בסך 400 ₪ יתחלקו בשווה בין הצדדים.