ייצוג אגודה יישובית וטיהור מלשון הרע

תש"ס/6

התובע: מר א', מזכיר הישוב ב' לשעבר.

הנתבעים: מזכירות הישוב ב', המיוצגת ע"י מר ב' מזכיר לשעבר.

טענות הצדדים:

בפני בית הדין היה בירור טרומי אם בכלל מר ב' הוא בעל דין, שא' טען שהוא תובע את האגודה והיה צריך להופיע יו"ר המזכירות החדש.

יצוג הישוב בבית הדין

בית הדין החליט שהיות והאגודה שלחה את מר ב' והוא פועל למענה זה למעלה משנה, מלוה את היישוב ושימש בפועל כמזכיר כמה חודשים, וכן עושה חפיפה עם המזכיר החדש, והוא מתמצא בענינים יותר מאשר חברי המזכירות החדשים והמזכיר החדש. לכן הוא כן יכול ליצג את היישוב כי אינו מופיע בתור עו"ד, אלא אדם שנמצא בתוך הענינים ופעל בתוכם.

התובע: אני תושב היישוב ג'. עבדתי בישוב כמזכיר קרוב לשלוש וחצי שנים, לאחרונה הוציאו עלי שם רע שאני מקבל משכורת כפולה ממה שסוכם איתי, וכן חשדו בי שקניתי מחשב מכספי הציבור, והפיצו את השמועות בישוב ב' וזה הגיע אפילו לישוב שלי ג'. הדבר גרם לי עגמת נפש גדולה ופגיעה קשה בשמי הטוב, וכל הדברים אין להם שחר כלל. כמו כן פיטרו אותי מעבודתי כתוצאה מכל המצב הזה, אני תובע טיהור שמי, וכן שיקנו שני מחשבים לגן בב' ובג' שירשמו שזה בשם א'.

הנתבעים: לדעתי אין מקום לתבוע את המזכירות שמיצגת את האגודה, לא היתה החלטה במזכירות להכפיש או לפגוע בא', ואם אנשים עשו זאת הם פעלו בתור אנשים פרטיים ולא כנציגי ציבור, אני דברתי איתם והם מכחישים את זה.

אני בדקתי את המצב ביישוב בסיום הקדנציה של המזכירות שתפקדה כשנתיים, ואחר כך נבחרה מזכירות אחרת, והיא כנראה מבלי לבדוק את הדברים לגופם גרמה לפיצוץ הגדול שהיה, וכעת ישנה מזכירות חדשה. א' עבד בסדר, אמנם בביקורת שערכתי היו כמה דברם הטעונים תיקון, אולם לא היתה חלילה מעילה או לקיחת כספים שלא כדין.

בירור הדין

בית הדין שמע באריכות את הרקע של הדברים מפי א' ומפי ב', ולאחר הטענות שנאמרו בפנינו אנו באים לכלל מסקנה, שאין אנו מוצאים דופי בתיפקודו של מר א'. יתירה מזאת אנו מתרשמים שהוא עבד במסירות ובנאמנות למען היישוב, ולפעמים הוציא מכספו הפרטי לטובת הציבור, ולכן אין שום מקום לכל הרינונים והשמועות שנפוצו עליו. מר ב' הסביר שמה שחשדו מבלי לבדוק, שהמשכורת ששולמה לו היא עבור טיפול בשני ישובים ולא רק עבור ב', וכן שאר הרינונים, אין להם שום בסיס.

טיהור שם רע שיצא

והיות ואין תביעה ישירה נגד המזכירות בתור מזכירות אלא התלונה היא על אנשים בודדים אין לחייב את היישוב ברכישת מחשבים, אולם בית הדין מטיל מטלה על מר ב', שהמזכירות תפרסם את מסקנת הבירור הזה, הן בעיתון המקומי והן במודעות במקום ציבורי בישוב כגון בית הכנסת או בית העם (אם ישנו).

בית הדין מקוה שהצדדים יבינו את רוח הדברים והאמת והשלום אהבו.

בכבוד רב

    הרב דוב ליאור                       הרב אהרון אליהו                  הרב שלום אילוז