תיק מס': 128-7
בדין ודברים שבין
התובעות: הגב' א' תח' והגב' ב' תח'
לבין הנתבעים: מר ג'
הי"ו
בעניין – תשלום עבור עבודה שהוגדרה כגמ"ח.
הצדדים קיבלו קנין
וחתמו על שטר בוררות.
טענות
התובעות: גב' א': בעקבות מצוקה שנקלעה אליה חברתי הגב'
ב', שמנעול ביתה התקלקל והדבר היווה סכנה של ממש עבורה, נחלצתי לעזרתה, וחפשתי
עבורה איש מקצוע שיתקן את הבעיה, בברור שעשיתי מול כמה בעלי מקצוע, קבלתי הצעות
מחיר של 200-250 ₪ להחלפת צילינדר ותיקון הבעיה. במהלך חיפושי אחר בעל מקצוע,
נתקלתי במודעה שפירסם הנתבע, בה הוא כותב כי הוא מחליף צילינדר בגמ"ח ללא כל
תשלום, בברור טלפוני שערכתי מולו, אמר לי הנתבע, כי הוא מחליף את הצילינדר הישן
תמורת אחר משומש ללא תשלום. אני הבנתי כי את כל העבודה כולל ההחלפה הוא עושה ללא
תשלום, רק כמעשה חסד.
לאחר סיום העבודה
הנתבע התקשר אליי וביקש תשלום עבור העבודה, ואז הבנתי שחלה אי הבנה.
גב' ב':
הנתבע הגיע והחליף את הצילינדר ואמר לי בצורה מפורשת על זה אני לא גובה תשלום.
טענות הנתבע: עלות עבודה של החלפת צילינדר היא 200 ₪, מעולם לא עבדתי בחינם במיוחד לא בשעת לילה כפי שהוזמנתי במקרה הזה. אמרתי בצורה מפורשת לתובעות כי החלפת הצילינדר המקולקל בצילינדר אחר משומש שברשותי, זהו הגמ"ח ותו לא. על העבודה אני גובה כסף. וכיון שבאמת מקריאת המודעה ניתן להבין אחרת, אני מסביר זאת ללקוחות בצורה מפורשת, קודם העבודה. אני מוכן להוריד 10% מעלות העבודה. כמו כן אני מבקש מביה"ד לחייב את מר ב' התנצלות בכתב על התבטאויותיו הבוטות והמאיימות כלפי שגרמו לי צער ועגמת נפש רבה.
א. על גברת ב' לשלם למר ג' תשלום עבור עבודתו, בסך 180 ₪ לאלתר.
ב. בית הדין רואה בחומרה רבה כל התבטאות בוטה אשר עלולה לגרום צער ועגמת נפש בין הצדדים ועל הצדדים מוטל שלא לצער או להפחיד אחד את השני וראוי למי שציער או גרם עגמת נפש לחברו, שיפייס את חבירו במילי דריצוי.