עזיבת מושכר עקב מלחמה

פסק דין

בדין ודברים שבין צד א'

                  לבין צד ב'

לאחר שהצדדים חתמו בפני על שטר בוררות כבורר יחיד, ולאחר שמיעת טענות הצדדים וקריאת המסמכים להלן ההחלטה:

המקרה:

צד א' שכר דירה מצד ב' במשך שנה, וחתם על חוזה נוסף שחל מה-1/8/14 עד ה-1/8/15, מס' ימים לאחר חתימת החוזה התחיל המבצע הצבאי צוק איתן, ונאלץ לעזוב את הדירה מאחר ואין בה ממ"ד (ולדבריו אף אם היה ממ"ד היה עוזב), ולפני כחודש החליט לעזוב את העיר נתיבות לגמרי וזאת לאחר שהחל החוזה השני. כמו כן התחייב לשלם לצד ב' 500 ₪ עבור התקנת מזגן חדש, לאחר שהתקין מזגן משומש ונמצא לא תקין, ואף שילם 200 ₪ מתוכם, ובסוף העסקה בוטלה ונאלץ צד ב' לשלם 400 ₪ למתקין המזגנים על ביטול הרכישה.

תביעתו של צד א':

1. להיפטר מתשלום שכירות על תקופת הלחימה.

2. על שאר התקופה לשלם לפי תעריף 1820 ₪ ולא 1920 ₪ מאחר ואין בדירה מזגן בפועל.

3. בזמן חתימת החוזה הקודם סוכם בע"פ כי אם יאלץ לעזוב עד חנוכה יוכל להודיע חודשיים קודם, ולהיפטר מחיובו, משכך גם בחוזה השני שנערך הדין כך.

4. להחזיר לו את ה-200 ₪ ששילם עבור רכישת מזגן חדש מתוך 500 ₪ שהתחייב מתוך אילוץ אם יותקן מזגן חדש.

5. להיפטר מה-400 ₪ ששילם צד א' על ביטול הזמנת המזגן, מאחר והביטול נעשה על דעת צד ב', הגם שהוא ביקש לרוכשו ולא הסכים למתקין להיכנס לבית להתקינו בזמן שנעדר מהבית.

6. תובע 50 ₪ עבור ניקוי האבק בעקבות נסיונות התקנת המזגנים הראשונים שנמצאו לא תקינים.

7. לטענתו דחה בידים משפחה שנשלחה על ידם, בכך שהעלה את המחיר של הדירה, ולכן עשו את המוטל עליהם למצוא שוכר במקומם, ופטורים מכל התחיבות.

8. שצד ב' לא יעלה את מחיר הדירה ובכך ימנע משוכרים אחרים לבוא במקומו.

תביעתו של צד ב':

1. התחיבותו של צד א' קיימת עד סוף התקופה המופיעה בחוזה, אלא אם כן ימצא דייר אחר במקומו, שיהיה דייר מקובל על דיירי הבנין ואמין מבחינת תשלומים, או שיקח צד א' ערבות עליו, (כ"כ מוכן לקבל דמי תיווך כדי לטרוח ולמצוא שוכר עבורו).

2. בתקופת המלחמה אינו רואה סיבה לפוטרו מתשלום.

3. לגבי התחיבותו בע"פ בחוזה הקודם, אין לה תוקף אלא לאותו חוזה שרצה לבוא לקראתו ולא בחוזה זה.

4. לגבי הניקיון של הדירה אם הדבר מחובתו היה יכול לקרוא לו והיה מנקה או תמורת 10 ₪.

5. צד א' התחייב לו 500 ₪ אם ירכוש מזגן חדש לדירה (בנוסף לעלית המחיר ע"פ התקנון), ובגללו הזמין מזגן לפי בחירתו האישית, ולאחר מכן ביטל את רכישת המזגן, בגלל שלא רצה להתקינו ולא הסכים להיכנס לבית ונאלץ לבטל כי לא היתה לו תשובה ממנו, (ולצד ב' היה לו ענין להתקין חדש לשוכר אחר).

6. תובע תיקון החורים שנשארו, נקיון הדירה, הוצאת המזגן הקטן (או מכירתו לשוכר הבא) והוצאת הקרשים והמדפים מהבית, וכן צביעת המקומות המצריכים צביעה, וכן תיקון המחיצה בחדר ההורים, שעליו להחזיר את הדירה כפי שקיבלה.

7. תובע תשלום כל הוצאות הדירה, מים חשמל ארנונה וכו' עד לסיום ההתקשרות ביניהם.

8. לגבי המשפחה שפנתה אליו במקום צד א', לא הוא גורם הדחיה אלא צורת התנהלותם "התוקפנית" וכן רצונם לשכור רק לאחר סוכות, לכן נמנע מלשכור להם, ואדרבה הוא בעצמו ניסה למצוא עבורם שוכרים אחרים, ואף הביא להם את מפתחות הדירה והם לא היו מעונינים.

החלטה

א.      חובת השוכר כלפי המשכיר היא על כל התקופה שחתמו הצדדים ביניהם, ולכן חובת צד א' עומדת עד 1/8/15. ומה שסיכמו בע"פ בחוזה הקודם אינו ענין לחוזה זה.

ב.      אמנם, אם ימצא צד א' שוכר הגון אחר במקומו, מחיוב צד ב' לקבלו ולהחזיר לו את יתרת הסכום ששולם מראש, לאחר עמידה בשאר התחיבויותיו.

ג.      לכן צד ב' יעמיד את מחיר הדירה לכל המעונין, כפי תקנון הרבנים ע"ס 1820 ₪, ואם יותקן בה מזגן, ע"ס 1920 ₪.

ד.      לגבי המשפחה שהופנתה אליו ונדחתה, לאחר בירור טלפוני עם הצדדים, אין בירור שצד ב' פשע ודחה בידים את השוכרים הפוטנציאלים, מ"מ מכאן ואילך אם יתברר לח"מ ע"פ ראות עיניו שצד א' הפנו שוכרים פוטנציאלים – מעשיים וצד ב' דחאם ללא סיבה מוצדקת (כגון העלאת המחיר כמפורט בסעיף ג', או הערמת קשיים ללא סיבה מוצדקת), יהיו רשאים צד א' לתבוע ביטול הסכם מידי והחזרת הצ'קים (מעיקר הדין פסק הרמ"א סשי"ב סעיף ז' שרשאי השוכר להעמיד למשכיר שוכר אחר במקומו בתוך זמן השכירות, בתנאי שהוא הגון. עיין בב"י (שציין הרמ"א) וז"ל:

"בשכירות בית איכא למיקפד בשינוי דעתא בשעת גביית השכירות ובשכנותו עם השכנים אולי לא תהיה דעתם נוחה ויצטרך להוציאו וכיו"ב", עכ"ל.

וכ"כ הבה"ג וציין לראב"ד דס"ל שיש אחרים המחריבים דירתם, אף שבני ביתם שוים (ודלא כהרמב"ם). וע"ע בפת"ש ס"ק ה' שאם הקדים השכר, אינו יכול להעמיד אחר במקומו). 

ה.      לגבי תקופת המלחמה אין הדבר נחשב כמכת מדינה הפוטרת את השוכר מתשלום מלא, מאחר ולא היתה גזירה לעזוב את העיר ולא נחשב כמקרה סכנה לענין זה שנאלצו רוב העיר לעזוב (ואף אם היה הדבר נחשב מכת מדינה, שנחלקו בזה הפוסקים, ומקובל לחשב 50% ועוד חלק עבור זה שהדירה משמשת כמחסן, ובפרט בנידו"ד שהמשכיר מוחזק בכסף).

ו.         לכן צד א' צריך לשלם על תקופת המלחמה מחיר מלא.

ז.        לגבי הוצאת הממון של צד ב' עבור ביטול המזגן, יש מקום לראות את צד א' כגורם להוצאה כדין "הוציא הוצאות על פיו", מ"מ בנידו"ד שבו היו גם לצד א' טרוניות בעקבות נסיונות התקנת המזגנים הראשונים, לכן ה-200 ₪ שיש בידיו של צד ב' ישארו מוחזקים בידיו, (וכן יקוזז ניקיון הבית מתביעה זו, שיפטר צד ב') ושאר הסכום יפטר צד א'.

ח.        על צד א' להחזיר את הדירה כפי שקיבלה, ולכן עליו להוציא את המדפים, והקרשים מהמרפסת, ולסתום את כל החורים שעשה כולל צביעה, וכך גם המקומות שהתלכלכו במרפסת בעקבות שימושו, אך המקומות שהתקלפו מחמת לחות או גשם, פטור צד א' מלתקנם.

ט.          תיקון השברים בחלק העליון של מחיצת ההזזה בחדר ההורים מוטלת על צד א'.

י.           על צד א' לפרוע את כל חובותיו לארנונה, מים חשמל, גז וועד בית עד לסיום החוזה ביניהם.

באתי עה"ח

ערן אבירם, דיין