פיצויי פיטורין לאחר הפחתה במשכורת ותביעת דמי הבראה

פסק דין

בדין ודברים שבין התובע 

לבין הנתבעים מנהלי המוסד

בענין: פיצויי פיטורין והמסתעף

תמצות עיקרי התביעה

התובע עבד במוסד למעלה מ30 שנה. לפני כ-3 שנים החליטה הנהלת העמותה הנוכחית להפחית ממשכורתו בכ 20% בשל קיצוצים וחוסר צורך בעבודתו, וכשנתיים לאחר מכן פוטר התובע מעבודתו, מתאריך 1/6/14.

ההנהלה שילמה לתובע פיצויי פיטורין בסך 135,000 ₪ בתאריך 1/1/15 והיתרה בסך 138,825 ₪ התקבל מקרן הפיצויים בתאריך 22/9/14.

תביעת התובע:

א.      חישוב הפיצויים: ע"פ שכר מלא הכולל את שווי הרכב המופיע בתלוש, כ"כ מאחר שהופחתו לו 20% מהשכר באילוץ ובאופן שרירותי, לכן תובע חישוב פיצויים על כל התקופה בשיעור הגבוה.

ב.       אי עריכת שימוע: לא נערך לו שימוע לפני פיטוריו כמקובל, ואין פרוטוקול על כך וע"פ חוק תובע את שיעור הקנס הגבוה עד 24 משכורות, בפרט שדבר זה גרם לו ביזיון וצער.

ג.       החזרת כספי ההפחתה: בשנתיים האחרונות הופחתו לו 20% מהשכר דבר שלא נעשה לכלל העובדים, דורש את ההפרשים בחזרה בסך 463,279 ש"ח.

ד.         תובע פיצויי הלנת פיצויי פיטורין ופיצויי הלנת שכר במהלך עבודה, לא מאמין ולא מעניין המצב הכספי.

ה.        אי קבלת הודעה על תנאי עבודה, תובע ע"פ חוק קנס בסך 15,000 ₪ לשאלת ביה"ד מה הפסיד מכך, ענה שלא יודע את הזכויות המגיעות לו דוגמת הדיון הזה.

ו.          דמי הבראה עבור התקופה בה עבד, הגיש בקשה ב 5/5/14 בזמן שעדיין עבד עד סוף החודש.

ז.        אישור בכתב על העבודה: קנס בסך 12,900 ₪ במקרה שמעביד לא הביא לעובד אישור זה לאחר פיטוריו תוך 14 יום, לא היה לי נזק תובע לפי החוק.

טענת הנתבעים:

א.      ב-17 שנים האחרונות היתה לתובע קרן פיצויים לוקח קצת זמן וקיבל את הכל, אנחנו שילמנו לו את כל הסכום על ה-16 שנה הראשונות, למוסד לא היה כסף ולכן היו עיכובים, יש עוד קרן שהופרשה לו לפני 15 שנה לא יודעים כמה יש שם, נברר ונשקול לתבוע בנפרד את הסכום שיכול להיחשב בדמי הפיצויים, זה שיקול של העובד איך לקרוא לזה. (לטענת התובע סכום זה לא קשור אליהם והוא עבור ביטוח מנהלים ופנסיה). לגבי שווי רכב זה נועד לצורכי מס בלבד וע"פ החוק לא משוכלל לשווי שכר לענין פיצויים.

ב.      נעשה לו שימוע ככל שזכור לנו ומכל מקום במקרה של פיטורין עקב אי צורך בעובד אין חובה לעשות שימוע, שכל מטרת השימוע היא לראות איך העובד יכול להתייעל, כאן לא היה בו צורך ובפרט שלא היה לו רכב כבר תקופה לפני כן והוא הבין את המצב, בחודש האחרון לא עבד.

ג.      הפחתה: לפני כ-3 שנים הורידו במשכורות לכל העובדים, הצענו לו או להתפטר ולקבל פיצויים או להוריד במשכורת, הדבר לא נעשה בצורה אכזרית כפי שהוא טוען.

ד.      הלנת שכר יש בזה איסור ריבית, והעיכוב נעשה מחוסר כסף ומגרענות.

ה.      לא היה לנו עם עובדים ישנים חוזה עבודה לא אנחנו קיבלנו אותו.

ו.       על כל התקופה לא קיבל בגלל שאין צו הרחבה למתן הבראה על עמותות, דמי הבראה מגיע לו שנתיים, ביקש אחרי מכתב הפיטורין בתאריך 1/5/14.

ז.       יכול לקבל אישור על תקופת העבודה אין מניעה.

החלטת בית הדין:

לאחר חתימה על שטר בוררות ושמיעת טענות ומענות הצדדים, והעיון במסמכי התביעה להלן החלטת ביה"ד:

א.      הפחתת משכורת: מאחר והנתבעים הודיעו לתובע על ההפחתה, הגם שהתובע היה בתקופה לא קלה, תוקף ההודעה כדין, ואין ביה"ד יכול לחייב את הנתבעים להחזיר סכומים אלו, ולענין חישוב הפיצויים, ביה"ד התחשב בכך כדלקמן.

ב.       שימוע: הגם שלטענת התובע אי עריכת השימוע גרמה לו צער ועוגמת נפש ביה"ד כלל טענה זאת בפיצוי הכללי כדלקמן.

ג.       הסכם עבודה: ע"פ מכלול הטענות ובהתאם לפסה"ד אין בזה נזק כספי לתובע.

ד.     פיצויי הלנת שכר והלנת פיצויים: יש בדבר איסור ריבית, אמנם יש מקום לחייב את התובעים בתשלום הצמדה, וביה"ד פיצה את התובע בחישוב תשלומי הפיצויים.

ה.       אישור בכתב על העבודה: על הנתבעים להמציא לתובע אישור זה, מידית.

ו.        תשלום פיצויי פיטורין: מאחר והעובד עבד 33 שנה ועשרה חודשים, חישוב הפיצויים ע"פ החוק הוא לא כולל שווי רכב הנועד לצורכי מס, הגם שלטענת התובע היה זה חלק יסודי בשכר.

ז.       הואיל ובשנתיים האחרונות הופחת שכרו באופן קבוע ב20% לכן יש לחשב עבור 2 התקופות בנפרד ע"פ השכר האחרון (במידה והיתה זו הפחתה לא קבועה יש לחשב ע"פ השכר האחרון הגבוה).

ח.       ע"פ תלושי המשכורת שהוגשו המשכורת האחרונה לפני ההפחתה מתאריך 5/12 סך הברוטו הינו 10,115 ₪ (פחות התוספות 9383 ₪) כפול 31 שנה ועשרה חודשים, ובשנתיים האחרונות התלוש האחרון מתאריך 4/14 בסך 8154.9 ₪ (פחות התוספות 7402 ₪).

ט.      אמנם מאחר ואין ביה"ד פוסק פיצויי הלנת שכר והלנת פיצויי פיטורין מאחר ויש בדבר איסור ריבית, ומאידך יש מקום לחייב עבור הצמדה, ובפרט שע"פ מכלול טענות התובע ע"פ החוק המקנות זכויות לפיצויים מסוימים בהתחשב במכלול המקרה וע"פ ראות עיני הדיין. לכן ביה"ד פוסק שחישוב הפיצויים יהיה ע"פ השער הגבוה גם על השנתיים האחרונות בסך 9383 ₪ כפול 33 שנה ועשרה חודשים סה"כ 317,458 ₪

י.      מהסך הכולל יופחת דמי ההפרשות שנצברו עבור קרן פיצויים ע"פ מה שהוצג בביה"ד הסך המצטבר בקופה שהתקבל לידי התובע הינו 138,825 ₪ ובנוסף שולם ע"י הנתבעים עוד 135,000 ₪ סה"כ 273,825 ₪.

יא.      יתרה לתשלום פיצויי הפיטורין סה"כ 43,633 ₪.

יב.      דמי הבראה: ע"פ חוק דמי הבראה מגיעים לעובד מזמן שתבע 7 שנים אחורה, ובזמן שהתובע דרש נחשב בזמן עבודתו וזכאי לדמי הבראה עבור 7 שנים כחוק (10 ימי הבראה בסך 378 ₪ ליום כפול 7 שנים סה"כ 26,460 ₪).

יג.        בהתחשב במכלול הנסיבות וטענות הצדדים ביה"ד פוסק להוסיף לתובע עוד שווי משכורת אחת כפיצוי כללי בסך 10,000 ₪.

יד.        סה"כ לתשלום: 80,093 ₪, הסך ישולם ב 3 תשלומים שווים.

טו.        שאר הטענות נדחו.

טז.        מצ"ב תמצות עיקרי התביעה.

באנו על החתום

(-) הרב רון אל אהרון, אב"ד             (-) הרב ערן אבירם, דיין                        (-) הרב אסף נתן, דיין