בדין ודברים שבין צד א'
לבין צד ב'
לאחר חתימה על שטר בוררות ושמיעת טענות ומענות
הצדדים להלן החלטת ביה"ד:
צד א' רכשה מחנותה של צד ב' חלוק לפני מס' חודשים,
ולטענתה בשימוש הראשון נפלו מס' חרוזים, הגיעה לחנות וביקשה החלפת החלוק, לאחר
תקופה ארוכה נשלח הבגד לתיקון ולטענתה התפירות לא היו נוחות, ושוב נשלח לתיקון
והוחלפה ה'אפליקציה' כולה, אך לא ע"י תפירה אלא ע"י "תיקתק",
לטענתה התיקונים אינם ראויים כך גם הרוכסן והזמן הרב שעבר, מהווה מבחינתה ביטול
מקח ולכן רוצה את כספה בחזרה ואינה מעוניינת בחלוק זה או אחר, כמו כן נותר חוב בסך
320 ₪ על החלוק ורוצה לפרוע את החוב בכיסוי ספה כמו שנקנה בחנות והחזירתו לאריזתו
המקורית.
לטענת צד ב' נפילת החרוזים אינם תלויים בה, מ"מ
החזירה ליצרנית והיא תיקנה,ואף הציעו לה הנחה
וזיכוי על העוגמת נפש, ולאחר שהתיקון לא מצא חן בעיניה החליפו אפליקציה עם תיק תק
דבר שלא גורע באיכות הבגד, גם הרוכסן, ונראה שהיא מחפשת סיבה לבטל את הקניה, לגבי
כיסוי הסלון, היא לא צריכה להחליף דבר שלא נקנה אצלה, וגם נפתח, מכל מקום יש כתם
על הכיסוי ואינם מעונינים לקבלו.
א. ביה"ד
ביקר בחנות וראה את שני המוצרים המדוברים.
ב. הואיל ועל פי הדין כל מום במקח שניתן לתיקון מחויב המוכר לתקנו, ואין הדבר נחשב לביטול מקח, ובמקרה האמור עשתה המוכרת את המוטל עליה, ואף החליפה את ה"אפליקציה",
בפרט שלא נראה חיסרון ומום בבגד גם בתיקון השני "התיקתק" (דבר שלעצמו
ניתן לתופרו בכל זמן).
ג. לכן אין
ביה"ד מקבל את תביעת צד א' לביטול מקח.
ד. כך גם
לגבי כיסוי הסלון, מאחר ואין חובה על מוכר לקבל חפץ שנפתח או לא נקנה אצלו, ובפרט
שיש לצד ב' סיבה שהחפץ מלוכלך.
ה. ולכן מוטל
על צד א' לפרוע את יתרת החוב ולקחת את החלוק והכיסוי מהחנות.