ערב שפרע במקום הלווה

כרך ז, עמ' קפז-קפח, תיק ממונות מס' 182-סא

ערב שפרע במקום הלווה

נושא הדיון

א׳ היה ערב קבלן להלואה שלוה ב׳ מג׳. משנתבע הלוה ולא שילם, נתבע הערב ושילם כדין. עכשיו תובע הערב מהלוה שיחזיר לו מה שפרע במקומו.

פסק דין

הלוה חייב לשלם לערב מה שפרע במקומו.

(-) אברהם דוב לוין, אב״ד    (-)  יהושע ווייס     (-)  שמואל חיים דומב

המקורות לדיון

בשו״ע סי׳ קל סעי׳ א:

"ערב או קבלן שפורע למלוה וכו׳, צריך הלוה ליתן לו כל מה שפרע בשבילו וכו׳".

וכתב בשו״ת הרשב״א ח״ג סי׳ נט וח״ז סי׳ קל דמשעה שפרע חוזר על הלוה כמלוה, וחייב להערב ונעשה לו כמלוה ע״פ, ומשמט. אמנם במהר״ח או״ז סי׳ קעט פסק דאין שביעית משמטת חוב זה של הלוה לערב כיון דהוא לא הלוהו. והשו״ע סי׳ סז סעי׳ ה פסק כהרשב״א דשביעית משמטת חוב זה לערב כהלואה. וכתב הסמ״ע ס׳׳ק יג דמיד שפרע בשביל הלוה נתחייב לו הלוה בתורת הלואה אותו סך שפרע בעבורו. וכ״כ בדו״ח רעק״א ב״מ סב א ד״ה בא״ד וי״ל, דהוי כאילו לוה מהמלוה והלוה. ועי׳ רש״י ב״מ עא ב ד״ה הוא ניהו ורשב״א שם. ועי׳ ש״ך סי׳ קכג ס״ק כד שמ״מ אם אין הלוה משלם לערב מה שפרע במקומו אינו בכלל לוה רשע ולא ישלם כיון דלא קבל המעות בידו ממש.

וכתב ביד רמ״ה ב״ב פרק עשירי אות קלג סוף ד״ה ואי, דכיון דעייליה בערבותא ניחא ליה ללוה דליפרעה הערב למלוה ושעבודי שעביד ליה לנפשיה לערב מעיקרא להכי, ולאו פורע חובתו של חבירו שלא מדעתו הוא. מפורש שההתחייבות של הלוה לערב אם יפרע במקומו היא כבר בשעת ההלואה.

ולפי״ז מש״כ בפחד יצחק ערך שמיטה דצריך הערב לכתוב פרוזבול לאחר ששילם את החוב למלוה, ואם כתב אחר הלואה לפני ששילם לא מהני, ונשמט חובו. ומשמע שלדעתו החוב לערב נוצר רק בשעה ששילם למלוה ולא לפני כן. לדברי היד רמ״ה אינו כן, שהרי החיוב לערב הוא כבר משעת הלואה, וע״כ אם כתב פרוזבול לפני שפרע למלוה מהני ואינו משמט.

וכל זה בערב קבלן או כשפירש לו שיפרע במקומו, אבל אם נכנס הערב מעצמו ולא שויה שליח לפרוע, כתב בקצוה״ח סי׳ קל ס״ק א:

דהא דצריך לחזור ולפרוע הוא משום דנהנה דפרע חובו, ואע״ג דפורע חובו של חבירו פטור הכא בערב חייב וכמש״כ בסי׳ קכח ס״ק ב. ע״כ.

ועי׳ ביד רמ"ה הנ״ל.