הרב בוטרמן אברהם

חברת שיווק סכמה עם בעל מכולת על אספקת סחורה. בהסכמים כאלה נהוג שמקבל הסחורה רשאי לחזור בו ולהשיב את הסחורה והצדדים סכמו שהתשלום עבור כל הזמנה יעשה בעת ההזמנה הבאה.בעת ההזמנה השניה שלם בעל המכולת עבור ההזמנה הראשונה ובעת ההזמנה השלישית בקש לדחות את התשלום עבור ההזמנה השניה בשבוע, בתוך אותו שבוע נשרפה החנות. חברת השיווק תובעת את התשלום עבור כל הסחורה וטוענת שבעל המכולת ערב לסחורה בערבות אישית. בעל המכולת טוען שהסחורה היתה עדיין בבעלות חברת השיווק שכן היה רשאי להשיבה לחברה.

בית הדין פסק כי על בעל המכולת לשלם רק עבור הסחורה שנמכרה כבר והעריך את הסכום. הטעם הוא שהבעלים על הסחורה, כפי שהתנתה החברה, היתה החברה, והשרפה פרצה באונס ואין על בעל המכולת אחריות באונס והערבות שקבל בעל המכולת הינה אך ורק על חובות המכולת ולא על הסחורה וכאן המכולת עוד לא התחייבה.

1. האם אדם שלוקח סחורה על מנת למכרה חייב באחריותה? (גדר)
2. האם יש הבדל בין ההליכה מבעל הסחורה לבין החזרה לעניין אחריותו של הלוקח על מנת למכור? (חיוב באונס)
3. האם הלוקח על מנת למכור חייב באחריות הסחורה אף שהיתה בבעלות הבעלים בזמן שניזוקה? (חיוב מדין)
4. בבעלות מי נמצאת סחורה שמוכר לקח מחברה על מנת למכרה? (חיוב על)