תביעת שכר שירות התרמות טלפוניות

פסק דין ביניים

תיאור המקרה

התובע הנו הבעלים של חברה המספקת שירות בנייה והפעלת מוקד טלפוני של התרמות טלמרקטינג לעמותות שונות. הנתבע הוא מנהל עמותה שהתקשרה עם התובע על פי חוזה. בין הצדדים התגלו מחלוקות בנוגע לתשלום המגיע לתובע.

טענת התובע

הנתבע הוא מנהל העמותה, חתם על הסכם התקשרות בתאריך 1.1 (מציג את החוזה), ובחוזה כתוב שהוא חייב לשלם עבור השירות הכולל שכר ניהול והפעלה ושכר לעובדים, ללא התנאה וללא קשר לתוצאות הכספיות שיווצרו מהעבודה של החברה (סעיף 3.3). בתאריך 1.4 ביקש הנתבע שהתשלומים לעובדים יעשו דרכנו, והחליט כן בידיעה למרות שזה מייקר לו את עלות השירות שלנו. בשלב מסוים לפני כארבעה חודשים הפסיק לשלם לנו ונקלענו לחובות. נאלצתי לקחת הלוואה בריבית 6%, יידעתי אותו והוא הסכים לשלם גם את הריבית.

אני תובע סך של 31,113 ₪. הסכום מורכב מ: 1. שכר הפעלה ושכר עובדים: 25,263 ₪. 2. פיצוי נזקים כלכליים עקב לקיחת ההלוואה, עוגמת נפש, וטרחה להגיע לביה"ד: 5000 ₪.

טענת הנתבע

בשלב מסוים, ערכנו בדיקה מדוקדקת והתגלה שיש חוסר התאמה בין הדיווחים של החברה לתרומות שנכנסו בפועל לעמותה. הסיבה שלא סיימנו את ההתקשרות איתם הייתה מחמת שסיפקו לנו נתונים שגויים, אם היו מוסרים נתוני אמת היינו מפסיקים איתם את ההתקשרות כבר מזמן מחמת שרבו ההוצאות על ההכנסות ולא משתלם לנו לקבל מהם שירות. לכן, יש כאן מקח טעות על כל החודשים האלה. הפער בין הדיווחים שלהם למה שנכנס בפועל הוא 28,900 ₪, שזה יותר ממה שמגיע על התפעול ושכר העובדים. בנוסף, שילמנו בונוסים לעובדים שבדיעבד לאור נתוני האמת התברר שלא מגיע להם, ועל זה אנו דורשים החזר. מעולם לא אמרתי שאני מסכים לשלם על הריבית של ההלוואה שהוא לקח.

דיון

במהלך הדיון טען התובע שאחריות הבדיקה על מה שנכנס בפועל מוטלת על הנתבע, ושיש הגיון בכך שההכנסות יורדות לאחר חודשיים משום שפונים לתורמים חדשים שעיקר הרווח מהם מגיע בעתיד, ולכן החריגות הן בגבול הסביר והמקובל. לעומתו, הנתבע טען שהוא משלם הרבה כסף עבור השירות שכולל טלפנים, ומנהל משמרת וכו' ולכן אינו חייב לבדוק כל שורה בדיווח שהרי בדיוק לשם כך הוא שילם, וגם הבדיקה המדגמית שעשה היא לפנים משורת הדין. בנוסף, העמותה שלו אינה בנויה לעמוד במצב של חודשים שיש הוצאות יתר על הכנסות כי אין לה מירווח נשמה כזה, ולכן אם הייתה מקבלת את נתוני האמת במועדן הייתה מפסיקה מיידית את השירות.

פסק דין

הרושם הוא שהייתה התרשלות מסוימת הן מצד התובע והן מצד הנתבע. בתורת פשרה ולמען סיום הסכסוך לפני יום הכיפורים הבעל"ט הסכימו הצדדים להתפשר על אתר. ועל כן, גם בהתחשב שהתובע הוא מוציא והנתבע מוחזק, והמוציא מחברו עליו הראיה, עדיין הנתבע חייב לשלם מדין "נהנה". ועל כן, קוזז מסכום התביעה את סך ההפסדים שנגרמו לעמותה הנתבעת בחודש האחרון (יולי) בסך 4612 ש"ח, וכן 430 ₪ עבור עלות הקמת הלוואה בריבית בחודש הקודם (יוני) שנלקחה כדי לגשר על הפער התזרימי שנוצר. הסיבה לקיזוז, שגם אם אכן היה מקח טעות בכל זאת היו הכנסות מסויימות לעמותה מהעבודה שעשה התובע (הכוללת שעות הפעלת מוקד ושכר עובדים) ועליה לשלם על הההנאה שנגרמה לה מדין "נהנה". סכום הקיזוז עד כאן: 5,042 ₪. בנוסף, תביעתו של התובע על פיצויי עקב עוגמת נפש וטרחת הגעה לבית דין נדחית, משום שלא נמצאה כוונת זדון בפעולת הנתבע. גם התביעה על בעיות תזרימיות עקב החריגה נדחית מחמת שהיא נזק עקיף וגם לתובע עצמו היה קשה לתת לה ערך מדוייק, לכן התביעה על סך 5,000 ₪ נדחית וגם אותה יש לקזז מסכום התביעה.

בנוגע לבונוסים של העובדים שקיבלו בטעות, היות וקיבלו בונוסים על כל החודשים יש לקזז מסכום התביעה את הבונוסים שהתקבלו בטעות על חודשי ינואר-מאי. קשה לחשב בדיוק את הסכום המדוייק ולכן בתורת פשרה וכדי לסיים את התיק אני קובע לקזז סכום של 300 ₪.

הסכום הסופי לתשלום הוא 19,921 ₪.

החלטה

על הנתבע לשלם סך  19,921 ₪.

התשלום יפרס בצורה שווה על פני שישה חודשים עוקבים ביום הראשון לכל חודש קלנדרי, החל מתאריך 1.11.19 .

ניתן היום ז' תשרי תש"פ (6.10.19)

______________

הרב ניר אביב, אב"ד