הרב דרברמדיקר אברהם

מלווה תובע הלוואה מהערב עקב בריחת הלווה. למלווה שני שטרות השונים זה מזה, הראשון צילום והשני מקור. לאחר ההסכם הראשון נרשמה הערת אזהרה על דירת הערב אך ההסכם השני נעשה לאחר ביצוע הערת האזהרה. הערב טוען שהשטר הראשון פרוע והשני מזוייף, למלווה אין טענת ברי שהשטר אינו מזוייף. חתימת הערב קוימה על ידי מומחה לזיהוי פלילי. בשטרות התגלו ריעותות נוספות.

בית הדין פסק שאין להוציא ממון על סמך השטר וכי יש לפשר בעניין הערת האזהרה.

1. כאשר למלווה שטר מקוים וטענת שמא והלווה טוען כנגדו בברי, האם ניתן להוציא ממון מהלווה? (תובע)
2. כיצד יש לנהוג כאשר למלווה שטר מקוים וטענת שמא והלווה טוען כנגדו מזוייף בברי? (פלוגתת)
3. האם החתמת ערב על שטר על ידי שליח נחשבת כמצב שהמלווה אמור לדעת עליו בברי? (השוואת)
4. האם ניתן לקיים חתימה על ידי השוואתה לחתימות אחרות של החותם? (קיום כתב)
5. האם צריך קיום מדאורייתא לשטר שהלווה טוען שהוא מזוייף? (קיום מה"ת)
6. מה דינו של מלווה המוציא שטר וטענתו שמא ויש ריעותא בשטר? (חזקתו)
7. מה תוקפו של קיום שטר או חתימה על ידי מומחה? (תוקף)
8. כאשר הכריע בית דין שאין להוציא ממון עקב הלוואה מסוימת, האם ניתן לחייב את המלווה לבטל הערת אזהרה שניתנה עקב אותה הלוואה? (האם)