בס"ד


מס. סידורי:13007

ביטול פסק שניתן בערכאות

שם בית דין:אזורי ירושלים
דיינים:
הרב שרים מתתיהו
תקציר:
ביה"ד פסק שיעור מזונות שהבעל חייב לאשתו. לאחר מכן האשה פנתה לערכאות להגדיל את שיעור המזונות. כעת הבעל פנה לביה"ד ותבע שאשתו תחזיר לו את דמי המזונות שחוייב בערכאות.
פסק הדין:
ביה"ד פסק שהאשה חייבת להחזיר את הכסף ואם אינה מחזירה עוברת באיסור גזל. אך אין ביכולתו לכוף את האשה.
נושאים הנידונים בפסק:
תאריך:

 בבית הדין הרבני האזורי בירושלים[1] 

הנדון: ביטול  פסק דין 

זו תביעת האב מהאם לשלם את הפרש המזונות שבין פסק דין של בית הדין לבין פסק דין שבין משפט למשפחה, על פי כתב שיפוי שהאישה התחייבה לשפות את הבעל אם תתבע מזונות יתר על האמור בהסכם . 

והנה בהסכם הגירושין של הצדדים שקיבל תוקף פסק דין מיום יא' אייר תשנ"ד בנושא מזונות הילדים בסעיף 4-1 נאמר כי הבעל ישלם למזונות הילדים ועד הגיע הבת לגיל 81 בך 1500 ש"ח לחודש, ואילו בסעיף 8-5 נאמר כי האישה מתחייבת לשפות את הבעל על כל סכום שיחויב למזונות יתר האמור בהסכם זה, ואילו בנושא הדירה בסעיף 9-1 נאמר כי דירת הצדדים תחולק בצורה זו שמחצית הדירה שייכת לבעל תחולק בין הילדים בחלקים שווים . 

האשה הפכה את ההסכם ותבעה את הבעל בערכאות וחוייב שם יתר על המזונות שנפסקו לו בבי"ד לפי ההסכם. ועתה תובע הוא לממש את סעיף השיפוי ולחייב האשה לשלם לו את המזונות שחוייב בהם בערכאות. בי"ד מסביר לבעל כי לפי החוק אין השיפוי תופס בזה לגבי הורדת המזונות מהילדים את הסכום שחוייב מהם בערכאות, וכי אין לביה"ד סמכות לדון במזונת הילדים לאחר הג"פ. אי לכך אומר הבעל כי מבקש לבטל את ההסכם גם בנוגע לסעיף הדירה ולבטל את המתנה שנתן את חלקו בדירה לבנות, כי אם היא לא קיימה סעיף במזונות ותבעה אותו בערכאות להגדלת מזונות, א"כ אף הוא אינו חייב לקיים הסעיף של נתינת חלקו בדירה לבנות . 

ואילו ב"כ האם טוען כי אין קשר בין סעיף לזה לסעיף הנוגע לחלוקת הדירה לבנות, והנה בי"ד חקר היטב הבעל ושאל אותו אם הוא התכוון לתת חצי הדירה שלו לבנות כחלק ממזונות ומדור שלהם. והוא אמר מספר פעמים "אני נתתי את זה לבנות ב"כיף" לטובתם וכדי לקרב אלי את הבנות ולחזק את הקשר איתן". א"כ ברור הוא שנתינת הדירה לבנות אין זה חלק מהמזונות כדי שנאמר שנוריד מחלקן של הבנות בדירה ע"י הורדת מזונותיהן. 

והנה אף שלמעשה בי"ד אינו יכול לכוף ולחייב האשה בפועל להחזיר לבעל לשעבר את יתר המזונות שחויב בערכאות, הנה אין מקום לתביעת הבעל לבטל סעיף הדירה לבנות כפי שהאשה ביטלה סעיף השיפוי, כי הוא לא תלה בהסכם סעיף זה בסעיף זה. ומהיכי תיתי לקחת את המתנה שכבר זכו הבנות בדירה בחלק אביהן, בגלל אימן שהפכה ההסכם בנגע לשיפוי. להלכה אין לומר כי כל ההסכם בטל אם צד אחד לא מקיים חלקו אלא אם כן זה מפורש בהסכם. א"כ מה חטאן של הבנות שיפסידו חלקן בדירה שנתן להן אביהן בגלל שאימן תבעה מזונות בערכאות, ואף האם הגישה את התביעה בשם הילדים, וכי בגלל שעשתה היא שלא כדין יפסידו הבנות?! זה חוטא וזה מתחייב? הרי האב לא שינה בהסכם שחלק זה שנותן לבנות זה חלק מהמזונות ואין הוא יכול לבטל סעיף הדירה בגין סעיף השיפוי של המזונות שהאשה הפרה אותו.

לכן יש לפסוק כי הסעיף של הדירה שנתן האב לבנות בתוקפו ועל האב להעביר לבנות בהקדם חלקן של הבנות בטאבו. ובנוגע למזונות שחויב בבי"מ למשפחה יתר על האמור בהסכם שאושר בבי"ד, לצערנו אין לנו סמכות לחייבה לשלם. והמקום ימלא חסרונו של האב שחויב יתר על המזונות שנפסקו לו בבי"ד. אבל לא ניתן לבטל חלקן של הבנות בחלקו בדירה. אולם בי"ד פונה לאישה ואומר לה כי כעצה טובה, אל לה להכשל באיסור גזל ועליה להחזיר את כל הסכום שהתחייבה וגבתה יתר על המזונות שנפסקו בבי"ד, באשר לפי ההלכה היא התחייבה לשפות הבעל ועליה לקיים התחייבות זאת עפ"י ההלכה, אלא שאין בידינו לצערנו לפי החוק להעמיד משפטי התורה על תלם עד ביאת גואל צדק שנזכה ל"השיבה שופטינו כראשונה" במהרה בימינו אמן. 

הרב מתתיהו שרים – אב"ד 



[1]  פורסם בספר שרים ושפטי אר"ץ

תגיות

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il