ביטול פסק שניתן בערכאות

ואילו ב"כ האם טוען כי אין קשר בין סעיף לזה לסעיף הנוגע לחלוקת הדירה לבנות, והנה בי"ד חקר היטב הבעל ושאל אותו אם הוא התכוון לתת חצי הדירה שלו לבנות כחלק ממזונות ומדור שלהם. והוא אמר מספר פעמים "אני נתתי את זה לבנות ב"כיף" לטובתם וכדי לקרב אלי את הבנות ולחזק את הקשר איתן". א"כ ברור הוא שנתינת הדירה לבנות אין זה חלק מהמזונות כדי שנאמר שנוריד מחלקן של הבנות בדירה ע"י הורדת מזונותיהן. 

והנה אף שלמעשה בי"ד אינו יכול לכוף ולחייב האשה בפועל להחזיר לבעל לשעבר את יתר המזונות שחויב בערכאות, הנה אין מקום לתביעת הבעל לבטל סעיף הדירה לבנות כפי שהאשה ביטלה סעיף השיפוי, כי הוא לא תלה בהסכם סעיף זה בסעיף זה. ומהיכי תיתי לקחת את המתנה שכבר זכו הבנות בדירה בחלק אביהן, בגלל אימן שהפכה ההסכם בנגע לשיפוי. להלכה אין לומר כי כל ההסכם בטל אם צד אחד לא מקיים חלקו אלא אם כן זה מפורש בהסכם. א"כ מה חטאן של הבנות שיפסידו חלקן בדירה שנתן להן אביהן בגלל שאימן תבעה מזונות בערכאות, ואף האם הגישה את התביעה בשם הילדים, וכי בגלל שעשתה היא שלא כדין יפסידו הבנות?! זה חוטא וזה מתחייב? הרי האב לא שינה בהסכם שחלק זה שנותן לבנות זה חלק מהמזונות ואין הוא יכול לבטל סעיף הדירה בגין סעיף השיפוי של המזונות שהאשה הפרה אותו.

לכן יש לפסוק כי הסעיף של הדירה שנתן האב לבנות בתוקפו ועל האב להעביר לבנות בהקדם חלקן של הבנות בטאבו. ובנוגע למזונות שחויב בבי"מ למשפחה יתר על האמור בהסכם שאושר בבי"ד, לצערנו אין לנו סמכות לחייבה לשלם. והמקום ימלא חסרונו של האב שחויב יתר על המזונות שנפסקו לו בבי"ד. אבל לא ניתן לבטל חלקן של הבנות בחלקו בדירה. אולם בי"ד פונה לאישה ואומר לה כי כעצה טובה, אל לה להכשל באיסור גזל ועליה להחזיר את כל הסכום שהתחייבה וגבתה יתר על המזונות שנפסקו בבי"ד, באשר לפי ההלכה היא התחייבה לשפות הבעל ועליה לקיים התחייבות זאת עפ"י ההלכה, אלא שאין בידינו לצערנו לפי החוק להעמיד משפטי התורה על תלם עד ביאת גואל צדק שנזכה ל"השיבה שופטינו כראשונה" במהרה בימינו אמן. 

הרב מתתיהו שרים – אב"ד