בס"ד


מס. סידורי:13017

ליקוים בעבודת קבלן שיפוצים - פסק דין סופי

שם בית דין:ארץ חמדה גזית פתח תקווה
דיינים:
הרב כ"ץ אהרן
הרב כהן ציון
הרב כהנא עקיבא
תקציר:
הנתבעים הזמינו את התובע לבצע שיפוץ והרחבה בביתם, בשלב כלשהו התובע עזב את העבודה מיוזמתו, ולטענתו משום שהוא הבין שהוא לא יקבל כסף על עבודתו, בין התובע לבין הנתבעת מחלוקות רבות על טיב עבודתו של התובע שהוא קבלן בנייה, לטענת הנתבעים הליקויים היו רבים, ולמרות זאת הם הסכימו להמשיך לעבוד עם התובע, הם תובעים מהתובע תשלום עבור הליקויים שתוקנו על ידי אנשי מלאכה אחרים.
פסק הדין:
על התובעים להעביר לנתבעים סך של 26,100 ש"ח כולל השתתפות באגרת בית הדין.
נושאים הנידונים בפסק:
תאריך: כ' כסלו תש"פ

ב"ה, כ' בכסלו תש"ף

18 בדצמבר 2019

תיק 76072

פסק דין סופי

לפסק הדין החלקי

בעניין שבין

התובעים

חברה לבנייה

הנתבעים

מזמיני עבודות בנייה

א.    תמצית העובדות המוסכמות והחלטות קודמות

הנתבעים החליטו להרחיב את ביתם, לצורך כך הם שכרו את שירותיהם של התובעים. בשלב מסוים התובעים הפסיקו לעבוד, והנתבעים השלימו את העבודה בעזרת קבלני משנה. בין הצדדים מספר מחלוקות.

בתאריך ‏ג' בטבת תשע"ח יצא פסק דין חלקי, ובו הכרעות עקרוניות במחלוקות שבין הצדדים, בפסק הדין הארכנו בפרטי המקרה ובכללים ההלכתיים והמעשיים לפתרונם.

בפסק הדין החלקי נקבע כי הקבלן, בעליה של התובעת (להלן ולשם הנוחות 'התובע') הפר את החוזה, והפסיק את עבודתו שלא כדין. נקבע שהתובע אינו זכאי להשלמת העבודה על ידו, והנתבעים זכאים להשלים את העבודה באופן עצמאי. הנתבעים יהיו זכאים לשיפוי בגובה עלות עבודה בפועל של העובדים שנדרשו לשם השלמת העבודה, ולא לעלות מופחתת. בנוסף יש לראות את התובע כמאחר בהשלמת העבודות עד לתאריך שאותו יקבע בית הדין. התבקשו מהצדדים השלמת טענות בעניין זמן העבודה והקנסות לגבי האיחור, וכן הבהרות נוספות.

בפסק הדין החלקי נקבע (סעיף 11) כי:

לאחר הגשת כל החומרים בית הדין ימנה מומחה שיתמחר את כל סעיפי העלויות.

בהסכמת הצדדים מונה מומחה בנייה בתיק זה, אינג' ישראל גליק (להלן 'המומחה') שהוא בעל תואר להנדסה אזרחית. בתאריך י"ג באב תשע"ח (25/07/18) קיים המומחה סיור באתר בנוכחות הצדדים. לאחר הסיור הוציא המומחה דו"ח. לאחר מכן התבקשו הצדדים להגיש השלמות, והמומחה הגיש גם הוא השלמות לדו"ח שלו. את קביעותיו נביא להלן.

לנוחות הצדדים, באופן כללי השתדלנו לדון בנושאים השונים על פי סדר פסק הדין החלקי.

ב.     נושאי הדיון

1.       תשלומים – הסכמות ומחלוקות.

2.       המחלוקת לגבי פרופיל אלומיניום.

3.       מחלוקת לגבי עבודות החשמל.

4.       ליקויי ריצוף בגינה.

5.       פיצוי על איחור במסירת הדירה.

6.       שעוני השבת לתריסים.

7.       התביעה הנגדית.

8.       הוצאות משפט.

ג.      תשלומים – הסכמות ומחלוקות

1. כמה שולם עד כה?

שני הצדדים הסכימו שהנתבעים שלמו לתובע עד כה 275,000 ₪ עבור החוזה המקורי, ולאחר מכן שולמו 10,000 ₪ נוספים, סה"כ 285,000 ₪. בהשוואה לתמורה המופיעה בחוזה המקורי שעמדה על 378,000 ₪ הרי שיתרת החוב עומדת על 93,000 ₪. סכום זה הוזכר במהלך הדיונים על ידי שני הצדדים כסכום מוסכם, עיון בטענות הצדדים מלמד שיש ויכוח האם חלק מהתשלומים בוצעו עבור החוזה המקורי או עבור התוספות. מבחינת בית הדין אין חשיבות לשאלה עבור מה הכסף שולם, העיקר שמוסכם שהוא שולם, ורק בכך נעסוק.

בית הדין ביקש מהנתבעים להבהיר את נושא התשלומים על עבודות ביוב ועל נקודות חשמל, כיוון שבקובץ התשלומים שהוגש היה כתוב שלא שולם עבורן. הנתבעים הביאו הוכחות כתובות לכך שהם שילמו, והסבירו שקובץ התשלומים היה קובץ ישן, ולכן תשלומים אלה לא הופיעו בו.

כפי שכבר פסק בית הדין בפסק הדין החלקי, בית הדין מאמץ את קובץ התשלומים שהוגש על ידי הנתבעים, משום שכפי שנכתב בפסק הדין החלקי, לא נמסר כל קובץ תשלומים אלטרנטיבי על ידי התובע, ונראה מדבריו במהלך הדיונים ובסיכומים שהוא אימץ את קובץ התשלומים של הנתבעים כמעט במלואו.

לפיכך, בית הדין מכריע כי הפער בין החוזה המקורי לבין מה ששולם עומד על 93,000 ש"ח

2. קיזוז עבור דלתות

בפס"ד החלקי ביקש בית הדין מהצדדים להשלים חומרים בעניין הקיזוז על הדלתות - המחלוקת בין הצדדים הובאה בהרחבה בפסק הדין החלקי. מוסכם על הצדדים קיזוז בסך 11,700 ₪, קיזוז זה גם כתוב בחוזה בתור הפחתה מוסכמת במידה והלקוח יקנה בעצמו את הדלתות.

לטענת הנתבעים מיתרת החוב יש לקזז 12,600 ₪ עבור דלתות. בית הדין ביקש מהנתבעים להציג חשבונית מתאימה, והנתבעים הציגו שלוש קבלות על הסכומים הבאים: 10,233 ₪, 2000 ₪ ו- 500 ₪, סך שלוש הקבלות עולה: 12,233 ₪, לפיכך, מבחינת בית הדין תביעת הנתבעים לקיזוז עומדת על סך 12,233 ₪.

בהמשך הבהירו הנתבעים את דבריהם (דוא"ל שנשלח לבית הדין בתאריך ל' בשבט תשע"ח 15.2.18), לטענתם, בגלל שהתובע עצמו הפנה אותם לחנות שבה רכשו את הדלתות, לא מדובר בקיזוז על דלתות שהם קנו בעצמם, אלא בקנייה שהם ביצעו עבור התובע, לכן עליהם לקבל את מלוא הסכום המדובר.

הכרעת בית הדין: כאשר נכתב בחוזה סכום זיכוי, הכוונה היא שאם המזמין אינו מעוניין שהקבלן יספק פריטים מסוימים הכלולים בהסכם, והמזמין מעדיף לקנות את אותם פריטים בעצמו, אזי המזמין יקבל זיכוי בשיעור הכתוב בחוזה.

במקרה שלפנינו שני הצדדים מודים שהתובע הוא ששלח את הנתבעים לחנות זו, ולכן מסתבר שמדובר במימוש ההתחייבות של הקבלן לאספקת דלתות. לכך כמה ראיות: הראשונה, לא נטען שהנתבעים הם שביקשו לרכוש דלתות בעצמם, השנייה, המחיר של הדלתות קרוב לשיעור הזיכוי במקרה שהמזמין יקנה את הדלתות בעצמו.

לסיכום: בית הדין קובע כי בסעיף זה יש לזכות את הנתבעים בסך 12,233 ₪.

3. תוספות עבור קופינג וחיפוי חלון

טענות התובע: לשיטת התובע אף שבתוכנית ההנדסית מופיע חיפוי מלא, הרי שבמפרט מופיעה רק תוכנית לאדני החלון, ולכן קופינג הוא בגדר תוספות. לפיכך הוא דורש עבור חיפוי חלון - 4,000 ₪, ועבור קופינג עוד 2,500 ₪.

טענות הנתבעים: דרישת התובע לקבל 6,500 ₪ נוספים, עבור הקופינג והחיפוי – מוטעית. שכן פריטים אלה מוזכרים בחוזה והם אינם בגדר תוספות. בנוסף, בדוא"ל ששלח התובע הוא כותב שעלות החומר היא 500 ₪ עבור פריטים אלה ואילו כעת הוא תובע 2,500 ₪ עבור החומר.

פסק הדין החלקי: על התובע להסביר מדוע הקופינג הוא תוספת ואינו כלול במפרט. לגבי עיטורי האבן, עליו להוכיח שהנתבעים הסכימו למחיר שהוא הציג.

הכרעת בית הדין: התובע לא הגיש כל אסמכתא להצעת מחיר מאושרת מצד הנתבעים. כמו כן, לפי קביעת המומחה על הקבלן לעבוד לפי התוכניות (שכוללות קופינג מלא) במקום שאינן סותרות את המפרט, בפרט שגם במפרט נאמר שאת כל החלונות יש לחפות בקופינג.

לסיכום: התביעה לתוספת תשלום עבור קופינג וחיפוי חלון נדחית.

ד.     המחלוקת לגבי פרופיל אלומיניום

רקע: בין הצדדים סוכם על תשלום בסך 50,000 ₪. בלוח התשלומים נקבע שהתשלום יבוצע במועד שבו האלומיניום יהיה מוכן. הנתבעים שילמו 70% מהסכום כלומר 35,000 ₪, משום שזהו הסכום שאושר בזמנו על ידי המהנדס.

טענות התובע: התובע הודה שסוכם על חלונות ותריסים של קליל וטוען שהוא ביצע את מה שסוכם. אמנם, לטענתו, הנתבעים ביקשו חלונות ותריסים זולים ולכן איכות התריסים היא בהתאם. התובע דורש שיתרת התשלום בסך 15,000 ₪ תועבר לו.

טענות הנתבעים: הנתבעים טענו שבזמן אמת התובע ואנשיו הודו שהחלונות והתריסים שהותקנו אינם של חברת קליל והבטיחו בזמנו להחליף אותם (פרו' 1 עמוד 8). לפיכך, הנתבעים דורשים לקבל בחזרה את מה ששילמו, קרי 35,000 ₪. בתביעה הנגדית תבעו הנתבעים על רכיב האלומיניום כולו סכום גבוה בהרבה, שעלותו יותר מ-90,000 ₪.

פסק הדין החלקי: נקבע כי התחייבות התובע היא על פי תרשים האלומיניום, ועל כן הוא מחויב לספק פרופיל בלגי של חברת קליל. כמו כן נקבע שעל מנת לדחות את טענות הנתבעים, על התובע להביא אישור על כך שהתריס הוא מחברת קליל, או לקבל אישור ממומחה בית הדין על כך. בפרק ההחלטות נכתב כי:

אלומיניום - נקבע כי לתובע זכות להציג תוך 7 ימים אישור שמדובר על תריס מסוג קליל, ולאחר בדיקת מומחה בית הדין את התריס יקבע בית הדין האם להשאיר את התריס או לקבל זיכוי עליו.

חוות דעת המומחה:

א.      יש הבדל עצום בין פרופיל רגיל לפרופיל בלגי (בא לידי ביטוי במחיר פי 1.5 עד פי 2 של הפרופיל הבלגי לעומת הרגיל).

ב.      לפי החותם המופיע על פרופילי האלומניום מדובר על פרופילים של חברת קליל (ככל הנראה קליל 7000) – לא ראיתי על התריסים חותם של קליל או של חברה אחרת.

ג.       נדרשת תעודת יצרן מורשה של קליל כדי להיות בטוחים ב100% שמדובר על קליל.

ד.      במהלך הסיור בדירה בדקתי את התריסים בדלת יציאה מסלון למרפסת, והחלון בין הסלון למרפסת.

ה.      מדובר על תריס גלילה רגיל (לא מדובר על 'תריס אור').

ו.        לקחתי שלב מאחד התריסים בסלון והעברתי אותו לבדיקה אצל מומחה אלומיניום, לדבריו מדובר על תריס באיכות ירודה (לדבריו: 'לא קליל ולא שווה ערך לקליל, אלא משהו שמיוצר על ידי מפעל לא מקצועי ביו"ש').

ז.        תריס של חברת קליל או ש"ע מקבל אחריות של למעלה מ7 שנים ומחזיק 15 שנים לפחות.

ח.      האחריות של קליל הינה אך ורק אם יוצר והותקן על ידי ספק מורשה.

הכרעת בית הדין: ע"פ חוות דעת המומחה התריסים אינם של חברת קליל, והחלונות הם פרופיל רגיל (לא בלגי) בסבירות גבוהה של חברת קליל. ואכן, כבר לאחר כמה חודשים שלבי התריס נשברו, כך שהיה צורך להחליפם, על התריסים אין כמובן אחריות, משום שאינם של חברת קליל ולא הותקנו על ידי ספק מורשה. המומחה תמחר את שווי האחריות בשיעור 7.5% משווי העבודה. לגבי הפרופילים של החלונות אף שלא מדובר על סוג החלונות שסוכמו עם הנתבעים, הרי שיש לנתבעים תועלת מהפרופיל עצמו, משום שהוא של חברת קליל, והם אף הודיעו שאין בכוונתם להחליף את החלונות.

המומחה תמחר את שווי הפרופילים של החלונות שבוצעו, ואת שווי מה שהובטח בחוזה (המחירים כוללים מע"מ ללא אחריות):

פרופיל החלונות (כולל החלונות) - 41,729 ₪

פרופיל בלגי - 51,576 ₪

תריסים מאיכות גבוהה 29,321 ₪.

לפי סיכום המומחה, עלות התריסים והחלונות כולל מע"מ שהתובע התחייב לספק, ללא אחריות, היא: 80,897 ₪ (פרופיל בלגי + תריסים באיכות גבוהה), לעומת עלות החלונות שסופקו שהם בשווי של 41,729 ₪. נמצא שהפער בין מה שהובטח לבין מה שבוצע הוא 39,168 ₪.

האם על התובע לפצות את הנתבעים גם על שווי האחריות? עלות האחריות על התריסים הוערכה ע"י המומחה ב-7.5% מהעבודה, דהיינו, כ- 6,000 ₪. לצדדים היה ברור שצריכה להיות אחריות על התריסים, ולכן האחריות נכללת במה שהתובע התחייב לספק. וכיוון שאין אחריות על התריסים הפער בין מה שהובטח למה שסופק גדול עוד יותר.

עם זאת, לא ברור לבית הדין כמה שולם לתובע עבור רכיב המע"מ, והאם התובע שילם בעצמו מע"מ על הדברים שסופקו לנתבעים. לכן, כפשרה בית הדין מוריד את שווי האחריות שהוסיף המומחה מחובו של התובע לנתבעים.

בשולי הדברים נעיר, כי לכאורה, הערכת המומחה לגבי שווי העבודה שהובטחה בסך כ-80 אש"ח סותרת את דברי הנתבעים עצמם, שהעריכו את שווי העבודה בסך 50,000 ₪ בלבד.

אלא שהנתבעים טעו בהבנת החוזה. הנתבעים הניחו כי שווי האלומיניום כולו הוא 50,000 ₪. הם למדו זאת מנספח לוח התשלומים לחוזה, שבו נאמר שלאחר גמר האלומיניום וריצוף עבודות חוץ עליהם לשלם 50,000 ₪. ולכן הם דרשו במהלך הדיונים את הסכום ששילמו בשלב זה בחזרה.

סכום אחר עלה בכתב התביעה הנגדית אותו הגישו לבית הדין ועליו שילמו אגרה. שם תבעו הנתבעים 68,000 ₪ עבור האלומיניום, בתוספת מע"מ ותוספת קבלנית, זאת, בהסתמך על דו"ח א'.

להבנתנו, ברור שנפלה כאן טעות של הנתבעים והתובע כאחד, והסכום שנקבע לתשלום בעת סיום עבודות האלומיניום איננו משקף את שווי עבודות האלומיניום שהובטחו.

את הפער בין הכתוב בחוזה לבין שווי העבודות כפי שהעריך המומחה, ניתן להסביר בשתי דרכים:

א. הדרך הראשונה והעיקרית היא ששיעור התשלומים במועד מסוים אינו משקף את העבודות שאמורות להתבצע עד אותו מועד. הוכחה לכך ניתן לראות מכך שסוכם על תשלום בסך 36,000 ₪ בזמן המסירה ללא שמצוינת עבודה מסוימת שאמורה להתבצע. בנוסף, כל התשלומים מעוגלים לעשרות אלפים, כאשר אין זה סביר ששווי כל השלבים כולם היה בסכומי עגולים כאלה. מכאן אנו מסיקים שהסכום שאמור היה להיות משולם לאחר שלב מסוים, אינו משקף בהכרח את שווי אותו שלב. יתירה מזו, בהקשר הנדון, סך 50,000 ₪ היו אמורים להיות משולמים לאחר סיום עבודות אלומיניום, ריצוף ועבודות חוץ. כך שברור שלא ניתן להסיק מהחוזה ששווי עבודות האלומיניום לבדן עומד על 50,000 ₪.

ב. הדרך השניה היא שיתכן שהתובע חשב שישיג חלונות ותריסים של קליל במחיר נמוך מאד. אולם, אין בכך כדי לפטור אותו מההתחייבות שלו לספק את מה שהתחייב, ומשלא עמד בכך עליו לשלם את ההפרש.

לשתי דרכים אלו יש להוסיף סיבה נוספת על פי הכתוב בחוזה, סעיף 8.3 לחוזה העבודה בין הצדדים הקובע כי:

במידה והתקדמות העבודות או אופן ביצוען אינם לשביעות רצון המזמין והדבר לא תוקן בתוך 10 ימים לאחר מתן ההתראה לקבלן - יהיה המזמין רשאי ללא התראה נוספת, לבטל הסכם זה, להפסיק את עבודות הקבלן ולסיים את העבודה לפי ראות עיניו, בעצמו, על חשבון הקבלן, במקרה זה לא יהיה הקבלן רשאי להוציא כל חומר וציוד מהאתר, עד לסיום העבודות. כל ההוצאות הנוספות והנזקים יחולו על הקבלן (ההדגשה אינה במקור).

כלומר, גם בהנחה והצדדים סיכמו ביניהם על מחיר מסויים, הרי שהקבלן מחוייב להשלמת העבודה וזאת גם במחיר העולה על מה שהתחייב בחוזה, אף שכאמור לעיל חיוב זה אינו עולה על חיובו של הקבלן.

לסיכום: עבור עבודות האלומיניום על התובע להחזיר לנתבעים 39,168 ₪.

ה.    מחלוקת לגבי עבודות החשמל

1.      קופסת החיבורים ותיעול חדש

רקע: בפס"ד החלקי (סעיף ז) נקבע כי התובע או אחד מעובדיו נהג ברשלנות פושעת, כאשר חיבר חוטי חשמל בלי קופסת חיבורים תקנית, והשתמש בסרטי הדבקה (איזולירבנד) על מנת לחבר חוטים. בית הדין קבע כי על התובע לשאת בעלות התיקון של התקלות במערכת החשמל.

נוסף על כך, על פי עדותו של החשמלאי ( ראו פס"ד חלקי, סעיף ז3), התובע השתמש בחיבורים שאינם מתאימים לקירות המדוברים. המומחה קבע שהתובע השתמש בצינורות מריכף, שאינם לפי התקן בקיר גבס.

תמחור: לגבי ליקויי הבטיחות שהיו ותוקנו – הם תומחרו על ידי המומחה בחוו"ד שהגיש (חלק ד'):

א.      עלות תיקוני קופסת חיבורים והידוקה 150 ₪.

ב.      עלות תיעול חדש עמיד לאש – 2,500 ₪.  

תיקון קופסת החיבורים כבר בוצע על ידי החשמלאי. עבודת התיעול טרם נעשתה.

2.      טענות על בעיות בחשמל בשלושה חדרים

רקע: הנתבעים דרשו החזר עבור עבודתו של מר ע', שעלותה 1700 ₪ נוספים בפס"ד החלקי סעיף ו4 הדבר נידון ובית הדין בהחלטה ז2 ביקש השלמה מהנתבעים. הנתבעים טענו כי מר הראל סידר את החוטים וחיבר חשמל לשלושה חדרים. בתשובות לפסק הדין החלקי כתבו הנתבעים כי הנ"ל עבד 10-12 שעות על מנת לאתר את מקורות התקלה.

הכרעת הדין: יש לציין כי בדו"ח א' (סעיף 4 בכללותו, וכן סעיף 4.11) יש אזכור גם של שלושה חדרים שבהם אין חשמל, וכמו כן יש אזכור לכך שהחשמל בחדרים הוא מבולגן ולא בהתאם לתוכניות – התמחור הכולל שמובא שם הוא 7000 ₪ (לסעיף 4.11 בלבד) לא כולל מע"מ.

מר א' לא נחקר בבית הדין, ועל כן בית הדין אינו מסתמך על דבריו (ובכך יש לקבל את טענת ב"כ התובע במכתבו לבית הדין מיום 7.1.18). אמנם, בית הדין חקר את החשמלאי (פרוטוקול דיון 4 עמוד 3), והלה העיד על כך שהחשמל בדירה היה מבולגן.

לאור זאת, בית הדין מעריך כי התיקון שנעשה על ידי מר ע' הוא תיקון נדרש, ובית הדין מקבל את התביעה בסעיף זה בסך 1700 ₪.

מסקנה: עבור קופסת החיבורים (250 ₪), תיעול מחדש (2,500 ₪), ותיקון החשמל בשלושת החדרים (1,700 ₪), אנו מזכים את הנתבעים ב- 4450 ₪. בנושא שעוני השבת נדון בהמשך פסק הדין (סעיף ח).

ו.       ליקויי ריצוף בגינה

רקע: בפסק הדין החלקי נפסק כי התובע ריצף את הגינה בריצוף המתאים לריצוף פנים. הצדדים מסכימים שזו הייתה טעות של התובע. בין הצדדים מחלוקת האם הנתבעים שילמו לתובע עבור הריצוף, ובית הדין ביקש שהצדדים ישלימו את טענותיהם. מוסכם על שני הצדדים כי הריצוף בגינה לא היה חלק מהחוזה המקורי.

טענות הנתבעים: הנתבעים טענו כי הם שילמו על הריצוף, אולם לא בנפרד אלא במסגרת תשלום על עבודות אחרות במבנה. הנתבעים הביאו ראיה לשיטתם מדוא"ל שנשלח על ידי המפקח, שבו הוא תמחר את הריצוף בגינה בסך 240 ₪ למ"ר ובסך הכל 3,834 ₪. כראייה לתשלום הם הציגו פתק בכתב ידו של התובע, המאשר קבלת 32,000 ₪, סכום הכולל בתוכו סעיף תשלום עבור ריצוף וסעיפים אחרים. בנוסף הם הביאו תמלול משיחה שהתקיימה בנוכחות המהנדס, התובע, והנתבעים. בשיחה אמר התובע כי:

אני עשיתי החזרתי את המצב לקדמותו, לא עשיתי שום נזק, לא חייב לבצע כל עבודה. לא חייב. הם שילמו את זה בנפרד, לא רוצה לבצע את זה.

כלומר, התובע הודה שהנתבעים שילמו עבור הריצוף בגינה בנפרד.

טענת התובע: התובע הכחיש את הדברים, וטען:

  1. במידה והיה תשלום – המפקח אישר את העברת התשלום, ולא ביקש להחליף את הריצוף.
  2. בשיחה הנ"ל הוסכם על פשרה להחלפת הריצוף, אבל התובע לא היה חייב בה.
  3. התמחור שניתן לנתבעים בדוא"ל מהמפקח היה על חדר שאינו חלק מעבודות הבנייה, ולא על הגינה, שכן שטח הגינה אינו כה גדול.

הכרעת הדין: להבנתנו, הראיות שהציגו הנתבעים אינן מספיקות. ישנה אי בהירות לגבי זיהוי המקום המרוצף שאליו התייחס המפקח בדוא"ל. השאלות שהעלה התובע לגבי זהות המקום המרוצף עומדות בעינן ללא תשובה מספקת של הנתבעים. גם הפתק שהציגו הנתבעים על אישור התשלום הוא כללי ואינו מתייחס למקום מסוים. לכן בית הדין דוחה את טענת הנתבעים מחוסר ראיות.

לסיכום, תביעת הנתבעים בעניין הריצוף נדחית בהיעדר ראיות מספיקות.

ז.       פיצוי על איחור במסירת הדירה

בפסק הדין החלקי התבקשו הצדדים להגיש השלמות בעניין זה.

1.      מועד המסירה על פי החוזה

טענות התובע: לטענת התובע, תאריך התחלת העבודות המופיע בסעיף 9.1 לחוזה העבודה הוא אמנם 2/8/15, והעבודה הייתה צריכה להסתיים לאחר 60 ימי עבודה. בפועל החוזה נחתם ב- 7/8/15, והעבודה התחילה בערך בתאריך 12/8/15. לצורך קביעת מועד המסירה, לאחר 60 ימי העבודה המקוריים יש להוסיף תוספת עבור ימי סגר וימי חגים (לא צוין כמה ימים), ועבור תוספות (לא צוין כמה). לטענת התובע העבודה אמורה הייתה להסתיים בערך בתאריך 20/12/15 (לא צורף חישוב של ימים).

טענות הנתבעים: לטענת הנתבעים, העבודה התחילה בתאריך 2/8/15 ואף קודם לכן. לטענתם, כך עולה ממסרון ששלח התובע. בכל אופן, מניין הימים נספר רק מיום חתימת החוזה (7/8/15). העבודה אמורה היתה להימשך 60 ימי עבודה, על כך יש להוסיף עוד ימי סגר (לא צוין כמה ימים), ולכן התובע היה אמור לסיים את העבודה בתאריך 18/11/15. עבור תוספות יש להוסיף 13 יום, כמו שנכתב בדוא"ל במפורש. וכך תאריך המסירה לפי החוזה ובהתחשב בתוספות הוא 7/12/15.

בפסק הביניים התבקשו הצדדים לפרט את טענותיהם ואת חישוביהם בעניין ימי החוזה וימי הסגר.

השלמת טיעוני התובע: החוזה נחתם בתאריך 7/8/15 שהוא יום שישי, כ"ב באב תשע"ה. העבודה התחילה רק ביום רביעי 12/8/15, לכן 60 ימי עבודה היו אמורים להסתיים בתאריך 30/11/15. לכך יש להוסיף 13 ימים עבור תוספות, ולכן תאריך המסירה נדחה ל-20/12/15. לפי הערכת התובע היו לפחות 14 ימים שלא הייתה בהם אפשרות להביא פועלים, ולכן תאריך המסירה הוא ינואר 2016. כיון שהוויכוח הכספי התחיל לאחר התקנת האלומיניום בתאריך 14/12, ולטענת התובעת היא הייתה בשלבי סיום העבודה בשלב זה, נמצא שהדירה נמסרה במועד.

השלמת טיעוני הנתבעים: העבודה התחילה לפני תאריך תחילת העבודה הכתוב בסעיף 9.1 לחוזה (י"ז באב, 2/8/15). הנתבעים הציגו מסרונים ששלחו לרבש"ץ ולתובע ביום שישי ט"ו באב, 31/07/15 לגבי השמירה שתהיה ביום ראשון באתר הבנייה. לטענתם, הדבר מוכיח שהעבודה התחילה לפני חתימת החוזה. חתימת החוזה התעכבה עד 7/8/15 משום שהתובע רצה לעבור על החוזה, והנתבעים הסכימו שהוא יתחיל את עבודתו לפני שהוא עובר על החוזה. לכן 60 ימי עבודה כולל 6 ימי סגר מסתיימים בתאריך 18/11/15. עליהם יש להוסיף 13 ימי עבודה על תוספות, ועל כן תאריך המסירה הוא 7/12/15. לגבי מספר ימי הסגר: היה יום סגר אחד בכ"ג בתשרי תשע"ו, ובנוסף 5 ימים שבהם הישוב לא הסכים להכניס פועלים בגלל לחץ מצד הציבור. בנוסף, הנתבעים הבהירו כי יום המסירה לשיטתם הוא בזמן שהתובע שלח הודעת תביעה לנתבעים, והסתבר להם שהוא כבר לא יסיים את עבודתו.

נסכם בטבלה את המחלוקות (לצורך הנוחות נתחיל את המועד הראשון מה-2 באוגוסט, ובכל עמודה נכתוב רק את ימי העבודה שיש להוסיף לפי כל אחד מהצדדים):

 

נתבעים

תובע

מועד התחלה

0

9

משך העבודה ע"פ החוזה

60

60

הארכה עבור תוספות

13

13

ימי סגר

6

14

סך הכל התובע והנתבעים חלוקים ביניהם ב- 17 יום.

בנוסף, התובע והנתבעים נחלקו האם מועד הפסקת העבודה היה אחרי שהתבצעה מסירה או לפני שזו התבצעה. ומהו מועד המסירה לעניין האיחור.

הכרעת הדין: בית הדין סבור כי כל עוד לא יוכח אחרת, יש להתייחס לתאריך התחלת העבודות הקבוע בחוזה כתאריך אמיתי. בית הדין סבור כי התובע לא הרים את נטל הראייה הנדרש כדי לסתור את הכתוב בחוזה, לכן מועד ההתחלה הוא זה המופיע בסעיף 9.1 לחוזה, דהיינו יום ראשון 2/8/15.

לגבי ימי הסגר: בית הדין ניסה לברר בדרכים שונות, אך ללא הצלחה, כמה ימי סגר היו באזור. הנתבעים פירטו 6 ימים ספציפיים, שכולם בשבוע שאחרי חג הסוכות. התובע טען כי היו לפחות 14 ימים שבהם הפועלים לא הגיעו, אך לא פירט תאריכים וזמנים. במצב כזה בית הדין נוטה לקבל את גירסת הנתבעים שפירטו ימים, אך כפשרה מוסיף עד 3 ימים מעבר לדבריהם. סך הכל, על דרך הפשרה, אנו קובעים כי התובעת הייתה זכאית לתוספת 9 ימי איחור עבור סגר.

לאור זאת, מועד המסירה היה אמור להיות בתאריך 10/12/15  .

2.      מועד המסירה בפועל

בסעיף 7 לחוזה מוגדר בפירוש מה נחשב מסירה, וכך נכתב שם:

7.1 עם גמר העבודות ואספקת החומרים או האביזרים, ייערך פרוטוקול בו יפרט המפקח מטעם המזמין את הליקויים בביצוע העבודות. הקבלן יתקן את הליקויים בתוך 5 ימי עבודה, ורק לאחר תיקון הליקויים לשביעות רצון המזמין – תחשבנה העבודות כגמורות, והמזמין יאשר זאת לקבלן בכתב.

אין חולק על כך שהליקויים המפורטים בפרוטוקול לא תוקנו, וגם התובע עצמו הודה שבתאריך 29/11/15 הדירה לא הייתה מוכנה, ולכן ברור שהתובע לא מסר את הדירה במועד.

לטענת התובע, בזמן המסירה הדירה הייתה במצב טוב, אך עבודות האינסטלציה לא הושלמו. לכן, גם לולא הסעיף הנ"ל בחוזה, לא היינו מגדירים את הדירה במצב של "מסירה עם צורך בתיקונים", אלא כמצב שהדירה לא נמסרה. אשר על כן, אנו קובעים שהדירה לא נמסרה ע"פ המתואר בסעיף 7.1.

במקרה זה הקבלן מעולם לא סיים את העבודה, אם כן, מתי נחשב שהדירה נמסרה לנתבעים?

הנתבעים טענו כי עד שהתובע הגיש תביעה הם יכלו לראות בו כמאחר. לאחר מכן הם כבר הבינו שהוא כבר לא יחזור לעבוד בביתם, ולכן עד הגשת התביעה יש לחייב את התובע על האיחור.

בית הדין אינו מקבל זאת, שהרי הגשת תביעה אינה מוגדרת בחוזה כמועד סיום העבודות ואין קשר מוכרח בין השניים.

בית הדין סבור שמועד המסירה הוא לאחר שהמזמינים מבינים שהקבלן כבר לא יסיים את העבודה, בתוספת פרק זמן סביר למציאת קבלן חלופי ובתוספת פרק זמן נוסף להשלמת העבודה.

במקרה זה, יום העבודה הרצוף האחרון של התובע היה בתחילת ינואר 16' (ב-5.1.16 שולם לתובע סך של 10,000 ₪ להמשך עבודתו, ולאחר תשלום זה הוא הגיע ליום עבודה). מאז הוא לא בא לאתר באופן סדיר, אך ניסיונות הגישור המשיכו. בנסיבות אלו היו הנתבעים צריכים לחפש קבלן אחר במקביל לניסיונות הגישור, שהרי הם הבינו שהתובע שוקל להפסיק את עבודתו. בית הדין סבור כי חודש ממועד זה הוא זמן סביר למציאת קבלן חלופי ולהשלמת העבודות.

לפיכך, מועד המסירה הקובע הוא 6/2/16.

3.      שיעור הפיצוי המגיע לנתבעים עבור האיחור במסירה

בסעיף 8.1 לחוזה נכתב ש"במקרה של הפסקת העבודה מכל סיבה שהיא... ישלם הקבלן למזמין את הפיצוי המוסכם כמפורט בנספח תשלומים, כפיצוי מוסכם קובע ומוערך מראש....". ובסעיף 9.1 נכתב שהתובעת תשלם לנתבעים פיצוי בסך 9,000 ₪ עבור כל חודש של איחור במסירה.

לכאורה היה מקום לומר שפיצוי בשיעור כזה הוא בגדר אסמכתא, אלא שאנו סבורים שהוא איננו חריג ביחס לעלויות ולעגמת הנפש של הנתבעים שלא יכלו לגור בדירה במשך חודשיים מעבר לתאריך שסוכם (כפי שנפסק בפס"ד ארץ חמדה גזית תיק מס' 74005 סעיף סט-עא).

כאמור, מועד המסירה היה אמור להיות 10/12/15 והמסירה בפועל היתה בתאריך 6/2/16. נמצא שהתובע איחר בחודש ועוד כ-27 יום , וממילא הוא חייב 17,000₪ עבור האיחור במסירת הדירה.

4.      תשלום עבור ימי שמירה נוספים

טענות הנתבעים: הנתבעים תבעו 5,400 ₪ עבור ימי שמירה ששולמו על ידם (18 ימים * 300 ₪ ביום). לטענתם, התובע התחייב בנספח לחוזה לשלם עבור 10 ימי שמירה (הוסכם שיהיו 60 ימי עבודה, מתוכם ישמרו הנתבעים 50 ימים והתובע 10), ובנוסף היו 8 ימי עיכוב באשמתו, שעליהם עליו לשלם. כראיה נוספת לטענה שעל התובע לשלם על ימי שמירה, ציטטו הנתבעים מדוא"ל שכתב התובע, לפיו "הפיצוי בגין איחור לא יכול לעלות בכל מצב על 3,600 ₪ לאחר קיזוז ימי שמירה".

עוד טענו הנתבעים, כי בשיחה מוקלטת נשמע התובע מודה כי הוא חייב להם כסף עבור ימי השמירה וכי יש לקזז זאת משכרו.

טענות התובע: בדיון השלישי (עמ' 9-10 בפרוטוקול) הסביר התובע את הודעת הדוא"ל הנ"ל, וטען כי כחלק מפשרה הוא הסכים להתקזז עם הנתבעים על חלק מהתשלום, וכי הסכמתו לקזז 3,600 ₪ הביאה בחשבון את ההוצאות שהיו לנתבעים על השמירה, אך מדובר בהצעת פשרה ולא בתשלום שהוא היה חייב בו.

לטענתו נושא השיחה המוקלטת לא היה תשלום על ימים בהם הוא היה צריך לשמור, אלא על ימי איחור שהוא הסכים לשלם עליהם תשלום מופחת כפשרה – תשלום עלות השמירה בימים אלו ולא תשלום על איחור. לטענתו לא דובר שם על ימי שמירה שבאחריותו בהם הנתבעים שמרו עבורו.

דיון והכרעה: המוציא מחברו עליו הראייה, ובמקרה זה נטל הראיה על הנתבעים. אמנם, יש רגליים לדבר שחלק מהאיחורים היו באשמת התובע, וכפשרה על השבועה, בית הדין מחייב שליש מהתביעה על השמירה, סה"כ 1800 ₪.

לסיכום: כפיצוי עבור איחור במסירה ועבור הוצאות השמירה על התובע לשלם לנתבעים 18,800 ₪.

ח.    שעוני השבת לתריסים

גם בעניין זה נקבע בפסק הדין החלקי כי על הצדדים להגיש השלמות טיעונים.

טענות הנתבעים: לטענת הנתבעים, המפרט כלל שני שעונים בלוח, כאשר כל אחד מהם אמור לשלוט על 4 תריסים. כיון שהתובע לא ביצע את השעונים, מגיע להם זיכוי. התובע אף לא השאיר מקום לשעונים בארון החשמל. לטענת הנתבעים, שעוני השבת כלולים בתוספות שסוכמו בפגישה בסוף נוב' 2016 ושולמו אחר כך. לכן הם דורשים לזכות אותם עבור התקנת שני שעוני שבת בלוח בסך 3000 ₪.

בנוסף, הנתבעים הזמינו חשמלאי שיתקין שעונים, אלא שכאמור התובע לא השאיר מקום לשעונים בלוח ולא הכין תשתית לחוטים בקיר. לפיכך, לא נותרה להם ברירה אלא להתקין שעון נפרד לכל אחד ואחד מהתריסים. ואכן, בפועל החשמלאי חצב בקירות והתקין לכל תריס שעון נפרד.

לכן לדעתם על התובע לזכות אותם בתשלום על עבודת החשמלאי – חציבת תעלות ל-8 תריסים, בעלות של כ- 1000 ₪ לתריס, סה"כ 10,500 ₪.

טענות התובע: לטענת התובע המפרט המקורי אמנם כלל 10 שעונים, אך במפרט המתוקן היו רק שני שעונים, כאשר כל שעון שולט בתריס אחד. הנתבעים אף הזמינו מהתובע רק שני מנועים לתריסים, משום שרצו רק שני תריסים חשמליים. אם כן, ברור שהסיכום היה רק על שני שעונים שיפעילו רק שני תריסים. כמו כן ישנן סתירות בדברי הנתבעים עצמם בשאלה כמה שעוני-שבת לתריסים מגיעים להם. בנוסף, אין מקום לחיוב התובע בנזקים העקיפים שנגרמו לנתבעים עקב עבודתו של התובע.

גם אם על התובע לשלם על התקנת השעונים, הסכומים שבהם הנתבעים נקטו הם מופרזים. תשלום של יותר מ-1000 ₪ לכל שעון הוא מוגזם, ואם בית הדין יחייב בתשלום, הרי שהוא צריך לחייב לפי סכום של בין 500 ל- 750 ₪ לשעון.

הכרעת הדין: נפתח בכך שהנתבעים ביקשו פיצוי כפול על אותו ליקוי: גם זיכוי על אי ביצוע עבודה (3000 ₪) וגם עלות הביצוע שלה (12,000 ₪). ולכן ברור שלכל היותר על הנתבעים לקבל פיצוי בסך 12,000 ₪ עבור עלות השלמת העבודה לטענתם, .

לגופו של עניין, שני הצדדים מסכימים שהתובע התרשל בעבודתו, משום שהוא לא השאיר מקום לשעוני שבת בלוח החשמל; לא יצר חיווט מלוח החשמל לתריסים, אפילו לא לשני התריסים שהוא מודה שהוזמנו כחשמליים. בעקבות זאת, נדרשו הנתבעים להוצאות גדולות.

לכאורה מדובר בהוצאות שהן בגדר גרמא. אמנם, נחלקו האחרונים (נתיבות המשפט קפג,א והחתם סופר ה, קעח, וראו עוד: הרב חיים בלוך, נייר עמדה מס' 13: פיצוי על מניעת רווח, אתר דין תורה[1]) לגבי דין חיוב קבלן בנזקי גרמא שנוצרו בגלל שהתרשל בעבודתו. במקרה שלנו נראה שיש לחייב את התובע בכחצי מהסכום אותו שילמו הנתבעים, וסך הכל ב-5,000 ₪. בית הדין משקלל את העובדה שיתכן שעלות התיקון היא גבוהה מהמקובל, וכמו כן שיש דעות שאין לחייב את התובע בנזקי גרמא, והוא חייב רק לצאת ידי שמים. סכום זה כולל גם את הזיכוי על שני שעוני השבת שהיה אמור התובע לבצע.

סך הכל חייבת התובעת לנתבעים עבור אי ביצוע שעוני שבת סך 5,000 ₪.

ט.    התביעה הנגדית

1. דו"ח מהנדס א'

הנתבעים הגישו לבית הדין דו"ח של מהנדס א' (להלן "דו"ח א''") שסקר את הליקויים והחוסרים, ותמחר אותם ע"פ מחירון דקל. בסך הכל הוא העריך את עלות תיקון הליקויים שהיו בבית בסך של 193,817 ₪ כולל עלות פיקוח הנדסי ומע"מ. בדו"ח מפורטים ליקויים וחוסרים רבים שנפרט אותם להלן בטבלה. הדו"ח עוסק גם בחלק מהמחלוקות שנידונו לעיל.

כפי שכתבנו לעיל, בית הדין אינו מקבל את דו"ח א' כראייה, אלא מתייחס אליו כחלק מכתב התביעה הנגדית של הנתבעים, ונותן לטענותיהם על בסיס הדו"ח משקל של טענת ברי[2]. לכן בנושאים שבהם התובע מכחיש או לא יודע, ואין אפשרות לברר את הדברים, יש לפשר בין הצדדים במקום שהדין מחייב שבועת היסת.

הנתבעים תבעו 15% נוספים על הסכום הכללי בדו"ח א' משום שהם שימשו כקבלנים בעצמם לגבי העבודות הנוספות. בנוסף, הם תבעו מע"מ על כל הסכום.

בית הדין ביקש מהנתבעים להגיש דו"ח מתוקן, ובו פירוט מה בוצע כבר מכל מה שמופיע בדו"ח א'. הנתבעים הגישו דו"ח כאמור. לאחר מכן, בית הדין ביקש מהנתבעים להגיש קבלות על הנ"ל, ואיפשר לתובע להגיב על הקבלות, וכך נעשה.

בית הדין ביקש ממומחה בית הדין לתמחר את הסעיפים השונים הדורשים תמחור. המומחה ערך סיור בבית משפחת הנתבעים בנוכחות הצדדים[3] ובנוכחות הדיין הרב כהנא. בתאריך י' באלול תשע"ח הגיש המומחה את חוות דעתו ואת התשובות לשאלות בית הדין. תשובותיו ישולבו בהמשך פסק הדין. לצדדים ניתנה זכות תגובה על חוו"ד של המומחה, אך הם לא הגישו כל תגובה. לקראת סוף הזמן המיועד לסיכומים, התובע פנה למזכירות בית הדין בבקשה לחקור את המומחה, אך בית הדין החליט כי בגלל השיהוי בבקשה זו, אין להיענות לה. על כן המומחה לא נחקר על ידי הצדדים. במהלך כתיבת פסק הדין התברר שישנם פריטים מסוימים בהם המומחה לא הכריע. בית הדין ביקש השלמת טענות מהצדדים והמומחה הגיש גם הוא השלמות.

3. מפרט טכני ותוכניות

בית הדין ביקש מהצדדים הסבר להבדלים בין המפרט הטכני ובין התוכניות. הצדדים הגישו את טענותיהם. בית הדין שאל גם את המומחה לגבי סתירה בין מפרט לבין תוכניות, וכמו כן האם יתכן מצב שבו הקבלן טוען שתוכניות אינן מחייבות אותו (כמו שטען התובע, שהנתבעים ויתרו לו על עבודות מסוימות הכתובות בתוכניות), תשובת המהנדס היא:

המקור עליו אני מבסס את דבריי הינו מפרט המכר הנובע מחוק המכר ביחס לקניית דירה מקבלן.

אמנם במקרה שלנו מדובר על שיפוץ ולא על קניית בית מקבלן אך ניתן להקיש וללמוד מחוק המכר וממסמך 'מפרט המכר' עם תכניותיו על הליכי תכנון השיפוץ הנדון כאן.

מפרט המכר המחוייב מכח 'חוק המכר' מחייב לצרף אליו את כלל התכניות הרלוונטיות ,

ניתן להסביר, שהתכניות מביאות בצורה ויזואלית את כל המוצע במפרט ועל כן התכניות הינן חלק בלתי נפרד מהמפרט והקבלן מחוייב לבצען.

במקרה שלנו מדובר על ביצוע שיפוץ;

הנהוג הוא שהקבלן מבצע סיור מקדים, מבין את צרכי הלקוח, מקבל מהמזמין תכניות שונות ועל פיהן נותן הצעת מחיר.

במקרה הנדון, בוצע חוזה הכולל מפרט מכר אך לפי הנכתב בסיכומי הדיונים: הנספחים למפרט (תכניות ביצוע) הגיעו בהמשך.

אמנם קיימת התייחסות בחוזה (פרק ה'הגדרות', סעיף 'הנספחים' בהן נרשם כי "כל התכניות הנלוות יהיו חלק בלתי נפרד מההסכם"), אך מכיוון שהתכניות הינן הבהרה למפרט הכתוב ונועדו להמחיש את ישום המפרט אין לומר ש'התכניות גוברות על המפרט' , אלא הן רק מבארות אותו – ולכן על הקבלן לבצע את התכניות המצורפות.

סתירה בין מפרט לתכניות:

על אף שלא אמורות להיות סתירות בין המפרט ותכניותיו ובין תכניות הביצוע הרי שבענף הבניה קיימות סתירות רבות בין המפרט ובין תכניות הביצוע.

בטרם הביצוע על הקבלן והיועצים השונים לבצע תיאום בין התכניות ובין המפרטים כדי לוודא התאמה הנדסית וכלכלית בין התכניות למפרט. במידה וקיימות סתירות יש לדווח עליהן ולקבל הנחיות מהיועצים.

במידה וקיימת סתירה עלינו לברר מהי הסתירה:

במידה ויש קשר הגיוני בין המפרט ובין תכניות הביצוע (לדוגמא: במקום 10 נקודות חשמל במפרט, בתכניות הביצוע נדרשו 12 נקודות חשמל (שההפרש עלות בין המפרט ותכניות הביצוע הינו נמוך) – הרי אין כאן סתירה עקרונית ועל הקבלן לבצע את העבודה כחלק מההתחייבות.

במידה והקשר הוא לא סביר (לדוגמא: במקום 10 נקודות חשמל במפרט, בתכניות הביצוע מופיעות 50 נקודות (שהפרש העלות הינו גבוהה, או שנדרש ביצוע אלמנט יקר משמעותית) הרי יש כאן סתירה ממשית בין המפרט ובין התכנית לביצוע. במצב זה נהוג שהקבלן מציף את הפער אל מול המזמין ויכול לטעון שיש כאן סעיף שאין הוא חייב לספק.

לסיכום: כל עוד קיימת זיקה ישירה בין המפרט ובין התכניות על הקבלן לבצע לפי התכניות

ביצוע לא לפי תכניות:

תכניות הביצוע הן הקובעות ולפיהן יש לבצע.

ייתכנו שינויים (בעיקר במצב זה של 'עבודה קטנה' בה יש גישה ישירה בין המזמין לאנשי הביצוע) בהן ייתכן ובשיח בין הצדדים ייבוצעו שינויים קלים ללא תיעוד.

לסיכום:

שינויים קלים (כגון הזזת שקעים, הזזת פתחים, גוון צביעה של קירות) ייתכן ויבוצעו ללא עדכון תכניות.

שינויים משמעותיים: צבע ריצוף, פריסת ריצוף, כיווני דלתות וכו' – יש לבצע בהתאם לתכניות.

לסיכום: לפי דברי מומחה בית הדין במקרה שיש סתירה בין המפרט לתוכניות, יש לנסות וליישב ביניהם ולבצע על פי התוכניות, כל עוד ההפרשים ביניהם אינם גדולים. ב" עבודות קטנות" כמו זו שבמחלוקת לפנינו, יתכן שיש שינויים קלים ללא תיעוד אך שינויים גדולים ייעשו רק בתוכניות עצמן.

4. העקרונות שנקבעו בפסק הדין החלקי

  1. לגבי הפריטים בהם התובע טוען כי הוא איננו אחראי לליקוי, הדברים ייבדקו על ידי המומחה ויוכרעו על ידי ביה"ד.
  2. תמחור – לעיל נקבע כי ע"פ החוזה הנתבעים זכאים לפיצוי בשיעור עלות התיקון על ידי בעל מקצוע שיישכר על ידם. ולכן בכל מקום בו טען התובע שיש לתמחר לפי עלות לתובעת, הטענה נדחית.
  3. בפועל, חלק מהליקויים והחוסרים תוקנו על ידי בעלי מקצוע וחלק לא תוקנו. במקרים בהם בוצע תיקון ועלותו ידועה יזוכו הנתבעים בהתאם לעלות בפועל. יש לציין כי בדו"ח א' נוסף מע"מ לכל תשלום, ואילו חלק מבעלי המקצוע היו "עוסק פטור", ולפי הקבלות שהוגשו לבית הדין הרי שחלק מהם אינם משלמים מע"מ, או שחלק מהתשלומים שולמו במזומן, ולא ברור ששולם עליהם מע"מ. בכל מקרה אין לדברים אלו נפקות מעשית, אלא רק לעניין התמחור של מה שלא נעשה, משום שבית הדין כבר קבע כי על כל עבודה שהתבצעה תתקבל תמורה מלאה לפי הסכום ששולם. בהתאם לכך בית הדין ביצע פשרה ביחס למע"מ בחישוב הסופי.
  4. בית הדין יתייעץ עם מומחה בית הדין לגבי הוספת מחיר פיקוח ומחיר תוספת קבלנית על העבודות שכבר נעשו, או על העבודות שעתידות להתבצע, והדבר יוכרע בפסק הדין הסופי על ידי בית הדין.
  5. בנוגע לפריטים שטרם תוקנו או הושלמו, יתמחר מומחה ביה"ד את עלות התיקון הסבירה לנתבעים. כאשר הכוונה לעלות קבלן שיבצע את כל התיקונים, ממילא, אין צורך בתוספת פיצוי עבור ניהול העבודה כיוון שהיא כלולה בעלות הקבלן שינהל את העבודה.

בית הדין פנה למומחה בית הדין לגבי הוספת מחיר פיקוח ותוספת קבלנית, וזו תשובתו:

1.       כנכתב בסיכומי ביה"ד – כל הוצאה שנדרשה להשלמת העבודות אותן לא ביצע הקבלן, יכולה להיתבע לתשלום מהקבלן.

2.       המצב בו המזמין נאלץ לנהל בעצמו את העבודות אינה הופכת אותו לקבלן והדרישה לתוספת 15% אינה מקובלת.

עם זאת על בתמחור העבודות לא כללתי את המחירים אותם נדרש בעל הבית לשלם עקב אי הימצאות קבלן, כגון: אובדן ימי עבודה, הוצאות נלוות – ומקובל לדרוש מקבלן שעוזב את עבודתו לשלם למזמין את העלויות הנ"ל.

3.       פיקוח הנדסי – עלות 10% פיקוח הנדסי היא העלות המקובלת בשוק.

כלומר, מומחה בית הדין קבע כי אמנם אין להוסיף 15% על תמחור התיקונים בנוסף לעלות קבלן. אלא שיש להוסיף פיצוי עבור אובדן ימי עבודה עבור תיקונים שנעשו ללא קבלן. זאת, משום שזו המטרה שלשמה מזמינים קבלן, על מנת שאדם לא יצטרך להתעסק בעצמו בכל העיסוקים הללו. לכן בבואנו להעריך את עלות השלמת העבודות יש להתייחס גם לעלות הקבלנית של עבודות שבוצעו בפועל ללא קבלן.

בית הדין יסכם את הסכומים שאותם יש להשלים, ולאחר מכן יוסיף עליהן את העלות הקבלנית המוערכת, שתהיה פחותה מ- 15% אך תתחשב בימי העבודה ובהוצאות הנלוות, ולפי סמכותו של בית הדין לפסוק פשרה הקרובה לדין[4].

5. פירוט החוסרים

פירוט החוסרים נעשה בצורת טבלה עם התייחסות לפסק הדין החלקי, לחוות דעת המומחה ולהכרעת בית הדין כאן.

מומחה בית הדין לא קיבל לידו את דו"ח א' עם הסכומים אותם הוא כתב ושעל בסיסו הוגש כתב התביעה הנגדית, ובמספר מקרים תמחר בסכום הגבוה מהסכום אותו נקב א'. מבלי להאריך בעניין זה נציין שישנה מחלוקת אחרונים האם ניתן לזכות אדם בסכום הגבוה ממה שהוא תבע, או שמא יש כאן מחילה של התובע (ראו רמ"א חו"מ יז, יב, ש"ך ונתיבות המשפט שם). במקרה זה אנו סבורים שיש מקום לחייב על פי המומחה גם מעבר למה שקבע א', כיוון שקביעתו של א' בוודאי איננה מעידה על מחילה של התובעים אלא על הסתמכות שלהם עליו. בנוסף, אנו סבורים שמסתבר שדברי האחרונים על כך שלא ניתן לזכות אדם בסכום הגבוה זה שתבע אמורים בנוגע לסך כל התביעה ולא ביחס לכל אחד מסעיפיה השונים.

וכעת נעבור לפרטי התביעה:

פירוט מתוך דוח א'

הכרעת בית הדין - פסק חלקי

חוות דעת המומחה

הכרעת בית הדין -

פסק סופי

1. ליקויי עבודות בטון:

 

 

 

1.1 יציקת רצפת בטון בין הבית לבטון (שנשאר), 10 מ"ר. יש לצקת רצפת בטון (כולל ברזל) עלות 2500 ₪.

יבדק ע"י המומחה האם כלול במפרט

במפרט מופיע: 'תוספת יציקת רחבה ושביל בטון' (פרק תוספות / שינויים סעיף 4) .

נדרש דיון משפטי: במידה והתובע ביצע את השבילים והרחבות המופיעים בתכנית פיתוח הוא למעשה אימץ אותה ועל כן מחוייב לבצעה???

המומחה כתב שיציקה זו היא חלק מאשכול של תוספות המופיעות במפרט, ותמחר זאת ב-2800 ש"ח. הנתבעת ביצעה חלק מאותן תוספות. השאלה היא האם קיבלה בכך על עצמה את כל התוספות המופיעות באותו אשכול.

לפיכך, בית הדין קובע כפשרה פיצוי בסך 500 ₪.

2. ליקויי עבודות אינסטלציה

 

 

 

2.1 לא הותקן כיור על ארון בקליניקה עלות 350 ₪.

יתומחר על ידי המומחה.

300 ש"ח

300 ₪

2.2 לא הותקן כיור בחצר מחוץ למטבח עלות 350 ₪.

יתומחר על ידי המומחה

300 ש"ח

300 ₪

2.3 יש לחייב את התובע ב- 4 כיורים + ארון אמבטיה בסך 3500 ₪

בפסק הדין החלקי נפסק כי התובע לא סיפק את הארון בקליניקה בניגוד להתחייבות שלו (יש שם טעות סופר ונכתב במקום ארון 'כיור'). בנוסף, מוסכם שלא הותקנו 3 כיורים.

הנתבעים הגישו קבלה שכללה קניית ארונות וכיורים ביחד, ולכן הם תמחרו את הכיורים ע"פ דו"ח א'.

השלמה מהמומחה: עלות שלושה כיורים וארון אחד – 1,800 ₪ (אחרי הורדת 10% לפי קביעת המומחה)

2.4 לא חובר צינור לנקודת מים בקליניקה וביחידת הורים (X2) עלות 2,000 ₪

בית הדין הכריע שהתמחור הוא לפי עלות ביצוע ולא לפי עלות קבלן, יתומחר על ידי המומחה.

המומחה לא ענה

השלמה מהמומחה: 1,800₪ כולל תיקוני טיח (אחרי הורדת 10%)

2.5 לא סופק מוט תליה (X2) -בעלות 300 ₪.

מומחה בית הדין יעריך את שווי מוט התלייה כשהוא סטנדרטי, ועלות ההתקנה.

עלות 250 ש"ח

250 ₪

2.6 אסלה הותקנה לא במקום (לפי התכנית) עלות תיקון - 500 ₪.

הנתבעים ימציאו לבית הדין ראייה אם היא קיימת בידם על כך שהאסלה לא הותקנה במקום. במידה ולא ימציאו ראייה בית הדין יחליט אם לפצות אותם.

לפי סימנים על רצפת שירותי הקליניקה ניתן לקבוע כי האסלה בשלב מסויים לא הותקנה במקום וכעת הינה במקום לפי התכנית.

עלות הזזה + הארכת צינור פקסגול 400 ₪.

400 ₪

2.7 לא סופק כיור מטבח למטבחון בקליניקה בעלות 500 ₪.

הנתבעים ביקשו 600 ₪ עבור הכיור ועוד 125 ₪ עבור ההתקנה.

התובע הודה בחיוב 300 ₪ עבור ההתקנה.

הוכרע שעבור ההתקנה יש לשלם 250 ₪. וכן שיש לבקש חוו"ד מומחה על עלות הכיור.

מדובר על כיור סטנדרטי במידות 50/40. לפי מחירון דקל 3/2017 עלותו 755 ₪ אך לדעתי עלות התקנה כוללת הינה כ650 ש"ח

ע"פ הכרעת המומחה 650 ₪.

2.8 לא סופק ברז למטבחון בקליניקה. עלות 300 ₪.

מומחה בית הדין יבדוק את עלות הברז ואם הוא סטנדרטי, במידה ולא, יש לזכות את הנתבעים בסך ---

מדובר על ברז סטנדרטי מינוס. עלות כולל התקנה 300 ש"ח

300 ₪

2.9 לא סופק/הותקן ברז במקלחת הורים בכיור עלות 300 ₪.

בית הדין אינו מקבל את התגובה השנייה ללא ראייה, על התובע להביא ראייה לדבריו. אם לא, הדבר יתומחר על ידי המומחה.

מדובר על ברז איכותי עלות כולל התקנה 350 ש"ח

350 ₪

2.10 לא סופק ולא הותקן מוט + צינור במקלחת . עלות 200 ₪.

יתומחר על ידי המומחה כנ"ל 2.5.

תומחר לעיל סעיף 2.5 בסך 125 ש"ח

125 ₪

2.11 לא בוצעה הכנה למדיח עלות 200 ₪.

ההכנה למדיח, נמצאת בתוכניות האינסטלציה, ואינה נמצאת במפרט הטכני, לאחר קבלת טענות הצדדים בעניין זה, בית הדין יפנה למומחה להערכה ותמחור.

עלות נקודה + ברז 250 ₪

250 ₪

2.12 צנרת מים (מאחורי ארון אמבטיה) אינה בתוך הקיר. (האינסטלטור עשה חור בארון) יש להזיז את ארון האמבטיה, לסתת בקיר ולהעביר את הצינור בקיר כולל תיקוני טיח וצבע, כולל החזרת ארון האמבטיה למקומו. עלות 1000 ₪.

ייבדק על ידי מומחה בית הדין ובמידת הצורך גם יתומחר על ידו.

נדרשת הבהרה על איזה מקום מדובר

השלמה מהמומחה: 1,350 ₪ (אחרי הפחתת 10%)

סך הכל סעיפים 1-2

 

 

8,375 ש"ח

3. ליקויי עבודות אלומיניום

 

 

 

3.1 לא בוצע גגון ביציאה לחצר מהמטבח. עלות 500 ₪.

נמצא בתוכניות בנייה, לא נמצא במפרט, במידת הצורך ייבדק על ידי המומחה, ובמידת הצורך יתומחר על ידו

הקבלן לא צריך לבצע. לא מופיע במפרט הכתוב

0

4. ליקויי עבודות ריצוף וחיפוי

 

 

 

4.1 הקבלן לא ריצף באריחי דקור. יש לפרק מספר אריחים ולרצף באריחי דקור. עלות 1300 ₪.

יתומחר על ידי מומחה ביה"ד

עלות 1100 ש"ח

1100 ש"ח

4.2 הקבלן לא התקין מראה בתוך הקיר. עלות 700 ₪.

על הנתבעים להמציא את הסעיף המתאים המחייב את התובע באספקת והתקנת מראה.

השלמה מאוחרת לפסק הדין: במפרט לאחר סעיף 55.

200 ₪ בנוסף לעלות סעיף 4.1 (מבוצע יחד עם החלפת הריצוף לדקור)

200 ₪

4.3 הקבלן לא חיפה קיר במטבח, 6 מ"ר. עלות 1500 ₪.

עלות ביצוע על ידי מר ד' 1350 ₪.

מומחה בית הדין יבדוק אם העלות אינה מופרזת.

עלות למ"ר:

80 ₪ חומר

80 ₪ עבודה וניהול

960 ₪. ל6 מ"ר

960 ₪

4.4 לא בוצע אלומיניום בקצה הריצוף (בחצר). עלות 300 ₪.

על הנתבעים להראות היכן מופיע במפרט או בתוכניות.

השלמת טענות: זהו סטנדרט הבנייה לפי התקן הישראלי ת"י 1555 חלק 3 (2012) סעיף 4.7.4 מישקי הפרדה הגדרה 1.3.16 ומפרט כללי לעבודות בנייה ספר כחול 10021

לפי מפרט כללי לעבודות בניה 10024 נדרש לבצע פרופיל 3/30

עלות תיקון 100 ₪ למ"א.

 

מדובר על 4.2 מטר, סך הכל 420 ש"ח

4.5 לא הושלמה עבודת פנלים (X2). עלות 50 ₪

הוחלט: 50 ₪ זיכוי לטובת הנתבעים.

 

50 ₪

4.6 לא הושלמה עבודת פנלים לאחר התקנת דלתות (X28). עלות 700 ₪.

הוחלט: 700 ₪ זיכוי לטובת הנתבעים.

על הנתבעים להסביר את הסעיף 250 פנאלים שנכתב בקבלה של מר ד'. הזיכוי כפוף להסבר הנתבעים.

 

700 ₪

5. ליקויי עבודות גבס

 

 

 

5.1 לא בוצע קיר בכניסה למטבח. 1,700 ₪

הנתבעים צריכים להסביר באיזה קיר מדובר, והיכן הוא מופיע בתוכניות או במפרט.

הוסבר במהלך הסיור.

קיר 2.5 מ"א*2.8 גובה=7 מ"ר.

עלות קיר+טיח+צבע כ-180 ₪ למ"ר

סה"כ 1260 ש"ח

1260 ש"ח

5.2 הקבלן שבר תקרת גבס בפרוזדור לשם בניית חדר חדש ולא תיקן את התקרה. עלות 2,000 ₪.

לתובע ולנתבעים זכות להגיש טענות בעניין, האם הגבס כלול בתוכניות או במפרט.

הנתבעים הגישו את המקום של קיר הגבס שנשבר.

השלמת מומחה: 600 ₪.

 

 

 

 

6. ליקויי עבודת חשמל

 

 

 

6.1 חסרים 3 שקעי חשמל בקיר הכניסה למטבח. יש להתקין שקעים (כולל חווט). עלות 750 ₪.

החלטה בפס"ד חלקי: על הנתבעים להגיש את התוכניות או המפרט הרלוונטיים.

חו"ד מומחה: בתכנית חשמל קיים שקע 1 בקיר הכניסה למטבח.

בשונה משאר החדרים: במטבח תכנית החשמל לא נותנת מספיק מידע. התכנית לוקה בחסר ולא ניתן לקבוע לפי מה ביצע החשמלאי את עבודתו.

במפרט יש התייחסות ל10 נקודות שכלולות במחיר. ניתן לומר שאלו הנקודות שלא מופיעות בתכנית של המטבח.

לסיכום: יש יסוד להניח כי 3 הנק' במטבח היו מבוצעות גם ללא התכנית.

עלות כל שקע כ-300 ₪

החלטה סופית: 900 ₪

סך הכל 3-6         

 

 

6,190 ₪

5. פירוט הליקויים

עבודות שלא בוצעו כראוי/לא הושלמו.

 

הכרעת בית הדין - פסק ביניים

תשובות המומחה

הכרעת בית הדין - פסק סופי (חלקי)

1. ליקויי עבודות ריצוף וחיפוי.

 

 

 

1.1 ריצוף חוץ (קרמיקה) ללא שיפוע של 1% לפחות לכיוון הניקוז. נדרש פירוק הקיים וריצוף בהתאם לתקן ניקוז (280 ₪ X 14.7 מ"ר). עלות 4116 ₪.

ייבדק על ידי המומחה אם יש כשל, המומחה יתמחר, ובית הדין יחליט.

קיים ליקוי. בוצע 'מבחן הצפה' שנכשל.

עלות תיקון 3500 ₪.

3500 ₪

1.2 אין שיפוע של 1% לפחות בריצוף המקלחת בקליניקה. נדרש פירוק הקיים וריצוף בהתאם לתקן ניקוז. עלות 500 ₪

ייבדק על ידי המומחה אם יש כשל, ויתמחר, ובית הדין יחליט.

לא נבדק בסיור.

 

בית דין מכריע בדרך פשרה ומזכה את הנתבעים בסך 200 ₪

1.3 הקבלן התקין ריצוף לא מתאים במבואה. 6 מ"ר X300 ₪.

נדרש פירוק הקיים וריצוף בהתאם. עלות 1800 ₪.

על הנתבעים להגיש את התוכניות או המפרט הרלוונטיים, לאחר מכן בית הדין יחליט אם לתמחר על ידי מומחה.

עלות 1500 ש"ח

1500 ₪

1.4 אריחים שקועים (31X 150 ₪) יש להחליף את האריחים השקועים. עלות 4650 ₪.

ייבדק ויתומחר על ידי המומחה ובית הדין יחליט.

ביצעתי בדיקה בשטח למספר אריחים באמצעות מדיד קפיצות.

האריחים השקועים שבדקתי עמדו בתקן. (עד 1.5 מ"מ קפיצה למישק 3 מ"מ)

0

 

 

 

 

2. ליקויי עבודות צבע וטיח

 

 

 

2.1 סדק אופקי בקיר סלון (פירוט בדו"ח המקורי). עלות עלות 300 ₪.

מומחה בית הדין יבדוק ויתמחר במידת הצורך.

סדקים רבים בבית:

בסלון, בחדר הורים, בקליניקה.

2000 ₪ לתיקון הליקויים + בנוסף על הקבלן לתת אחריות עתידית לתיקון סדקים במבנה למשך שנתיים נוספות.

2000 ₪

השלמת מומחה: סכום זה כולל אחריות.

2.2 סדקים אופקיים בקיר הקליניקה, בחדר האפור, סלון וחדר עבודה. (פירוט בדו"ח המקורי). עלות 1500 ₪.

לפי קביעת בית הדין התובע איבד את זכות התיקון, על כן יתומחר על ידי מומחה

2.3 אין צביעת ביטומן בגג הקליניקה (יש לצבוע את הביטומן בגג הקליניקה). עלות 500 ₪.

מומחה בית הדין יכריע האם יש צורך בתיקון ומה עלותו.

מכיוון שמדובר על יריעות עם אגרגט, נדרש לצבוע רק את התפרים בצבע עמיד בUV עלות 250 ₪ לגגות הבית והקליניקה

250 ₪

 

2.4 אין צביעת ביטומן בגג הבית הראשי + התוספת (יש לצבוע את הביטומן בגג הבית והתוספת). עלות 1500 ₪.

כנ"ל

2.5 צבע לקוי בתקרת סלון. עלות 300 ₪.

מומחה בית הדין יבדוק ובמידת הצורך יתמחר.

צבע קבלן לא תואם לצבע סלון מקורי.

לא חלק ממפרט קבלן.

0

2.6 צבע לקוי על הפרגולה. עלות 500 ₪.

כפי שקבע בית הדין, התובע איבד את זכות התיקון, יתומחר על ידי המומחה.

3 שכבות צבע חוץ (לפי 50 ₪ למ"ר) סה"כ 700 ₪.

700 ₪

סך הכל 1+2

 

 

8,150 ₪

3. ליקויי אלומיניום

 

 

 

3.1 כל האלומיניום בוצע:

 א. לא לפי החוזה.

ב. כל התריסים מפלסטיק במקום מאלומיניום.

ג. גם תריסי אור לא תקינים

יש לפרק את כל החלונות והתריסים ולבצע לפי החוזה.

עלות 68,000 ₪.

הוכרע לעיל. גם לגבי תריסי האור ייבדקו על ידי מומחה בית הדין.

 

התייחסות לעיל בפסק הדין.

 

 

 

 

4. ליקויי עבודות חשמל

 

 

 

4.1 א. כל חיבורי החשמל בוצעו שלא לפי המקובל (חיבורים לא תיקניים). אין חשמל בשלושה חדרים. תיקוני החשמל והשלמתם. עלות 2,000 ₪.

הנתבעים יגישו לבית הדין מהו המצב כעת, והאם נעשה תיקון, במידה ולא, בית הדין יחליט אם לפנות לחשמלאי, או לפנות למומחה חשמל לצורך הערכת העלות.

 

התייחסות לעיל לפסק הדין.

4.1 ב. אין מקום לשעוני שבת בלוח החשמל. החלפת ארונות החשמל ולוחות החשמל. עלות 3,000₪.

כפי שבית הדין קבע לעיל בעניין שעוני השבת, הצדדים יגישו את החומר בעניין זה ובית הדין יחליט.

----

התייחסות לעיל סעיף ח לפסק הדין.

4.1 ג. הקבלן לא הכין תשתית לשעוני שבת בכל התריסים. הכנת תשתית לשעוני שבת בכל התריסים, עלות 8X 1500 ₪ סה"כ 12,000 ₪.

כפי שנכתב לעיל על הצדדים להגיש טענות מפורטות.

----

כנ"ל

4.2 אין סימון מפסקים בלוח החשמל של הקליניקה (חוק החשמל, מעגלים סופיים). עלות 150 ₪.

מומחה בית הדין יעריך.

200 ₪

200 ₪

4.3 חורים פתוחים בלוח חשמל של הקליניקה. יש לסגור בפקקי פלסטיק. (חוק החשמל, מעגלים סופיים). עלות 50 ₪.

מומחה בית הדין יעריך.

50 ₪

50 ₪

4.4 אין ארמטורה בתאורת המקלחת בקליניקה. עלות 30 ₪.

מומחה בית הדין יעריך.

10 ₪

10 ₪

4.5 אין ארמטורה בתאורת החוץ. עלות 100 ₪.

מומחה בית הדין יעריך.

30 ₪

30 ₪

4.6 צינור חשמל בחצר לא מכוסה. יש להאריך את הצינור ולהשקיעו באדמה בעומק של 60 ס"מ לפחות. עלות 300 ₪.

מומחה בית הדין יעריך.

500 ₪ כולל עבודת חשמלאי ועבודת מחפרון

500 ₪

4.7 שקע בקליניקה הותקן נמוך מידי. יש להרים את השקע למקומו כולל תיקוני צנרת החשמל, חציבה בקיר ותיקוני בטון, טיח וצבע. עלות 300 ₪.

מומחה בית הדין יבדוק, אם יש ליקוי עליו להעריך את עלות התיקון בפועל.

עלות ההזזה תיקונצ'ק + חשמלאי = 300 ש"ח

300 ₪

4.8 דלתות שבורות בארונות החשמל בדירה. עלות 300 ₪.

המוציא מחברו עליו הראייה, על הנתבעים להוכיח שהארון היה שבור באחריות התובע.

 

0

4.9 הקבלן לא ביצע הכנה (צינורות חשמל) לרמקולים כנדרש 800 ₪.

 

בגלל שלא מופיע בתוכניות, מגיע לנתבעים קיזוז על החומרים, ולא זיכוי בגין עבודה, מומחה בית הדין יתמחר.

אין תמחור

השלמת מומחה:  500 ש"ח

4.10 לא הותקנו 2 שעוני שבת לתריסים. עלות 1,000 ₪

הנתבעים יוסיפו זאת לסיכומים דלעיל.

 

כלול בחיוב שלעיל סעיף ח לפסק הדין.

4.11 כל מערכת החשמל לא מסודרת, מבולגנת ולא בהתאם לשום תוכנית. עלות –7,200 ₪.

לפי עדות החשמלאי, ישנן בעיות במערכת החשמל, בית הדין יחליט אם לפנות על מומחה החשמל להעריך את המצב כעת, ובית הדין יחליט לפי זה.

 

חויב לעיל סעיף ד לפסק הדין.

סך הכל סעיף 4

 

 

1,590 ₪

5. ליקויי עבודות בטון

 

 

 

5.1 מדרגה גבוהה (מעל 17.5 ס"מ) בכניסה לקליניקה. בניגוד לתקן ומהווה סכנה גדולה. עלות 500 ₪.

על הנתבעים להסביר היכן המדרגה מופיעה במפרט או בתוכניות.

הנתבעים שלחו תצלום של המדרגה

הכרעה: 500 ש"ח

5.2 לא בוצעה בדיקת בטונים של תקרות (הקבלן היה אמור לתאם עם איזוטופ). יש לקדוח גלילים בבטון התיקרה ולשלוח לבדיקה. עלות 2,000 ₪.

על הנתבעים להסביר מדוע לדעתם התובע צריך לשאת בעלות זאת.

מוסכם שהנתבעים היו אמורים לשלם על בדיקת הבטון.

לטענת הנתבעים אילו התובע היה מתאם איתם מראש את יום היציקה עלות הבדיקה היתה נמוכה. אולם, כיוון שהדבר לא נעשה, יש צורך בביצוע בדיקה בדיעבד שהיא יקרה יותר בסך 2000 ₪ ועל כך על התובע לשלם.

לטענת התובע היציקה התבצעה בליווי מהנדס ולאחר לפיקוח מראש.

בהיעדר ראיות לטענות הנתבעים על אחריות התובעת התביעה נדחית.

 

 

 

 

6. ליקויי עבודות אינסטלציה

 

 

 

6.1 צינור שירשורי בחיבור אסלה לביוב בקליניקה. יש להחליף את הצינור השירשורי (לא תקני) בזוית קשוחה עם ביקורת. עלות 500 ₪

כפי קביעת בית הדין, יתומחר על ידי מומחה

150 ₪

150 ש"ח

6.2 אין כיסוי לצינור 4 צול בגג הקליניקה. עלות 200 ₪.

כנ"ל, יתומחר על ידי מומחה

50 ₪

50 ₪

6.3 צינור שירשורי בחיבור כיור לניקוז בשירותי אורחים. יש להחליף את הצינור השירשורי (לא תקני) בסיפון קשיח עם ביקורת. עלות 300 ₪.

כנ"ל, יתומחר על ידי מומחה

200 ₪

200 ₪

6.4 אסלה הותקנה לא במקום בקליניקה. יש לפרק ולהתקינה במקום לפי התוכניות, כולל השינויים בצנרת). עלות 800 ₪.

התיקון כבר בוצע על ידי מר ד'.

על הנתבעים להגיש תיעוד, על הבעיה במיקום, במידת ולא יתקבל תיעוד בית הדין יחליט.

לא הוגש תיעוד על ידי הצדדים

המומח קבע כי יש סימני הזזה

השלמת מומחה: 800 ש"ח

6.5 ניקוז כיור החצר נשפך חופשי (במקום לביוב). יש לחבר את צינור הניקוז לביוב, כולל סיתות בקיר או ברצפה. עלות 200 ₪.

יתומחר על ידי מומחה

300 ₪ - אינסטלטור + תיקונציק

300 ₪

6.6 נזילה ממרזב- רטיבות בחדר הורים וגם בחדר עבודה. יש לפתוח את הקיר בשני החדרים, לתקן את המרזב ולסגור את הקיר, כולל ביטון, טיח וצבע. עלות 1500 ₪.

יתומחר על ידי מומחה

1300 ₪

1300 ₪

סך הכל סעיפים 5+ 6

 

 

3,300 ₪

7. ליקויי עבודות איטום

 

 

 

7.1 אין פרופיל אלומיניום שטוח המחבר את היריעות לגג בקליניקה 40 ₪ X 12 מ"א). עלות 480 ₪.

על הנתבעים להגיש את התוכניות או המפרט הרלוונטיים, לאחר מכן בית הדין יחליט אם לתמחר על ידי מומחה.

מדובר על מעקה נמוך.

לא נדרש סרגל אך נדרש אטום את פני המעקה וחיבורם עם היריעה הביטומנית עם חומר היברידי עמיד UV.

עלות 1000 ₪.

המחיר כלול עם הקליניקה

1000 ₪

 

7.2 אין פרופיל אלומיניום שטוח המחבר את היריעות למעקה הבית בבית הראשי ובתוספת. (40 ₪ X 60 מ"א). עלות 2400 ₪.

על הנתבעים להגיש את התוכניות או המפרט הרלוונטיים, לאחר מכן בית הדין יחליט אם לתמחר על ידי מומחה.

7.3 קירות חוץ רטובים (צד דרום). עלות 500 ₪.

ייבדק האם ישנו ליקוי ובמידת הצורך יתומחר על ידי מומחה

למעט קיר חדר הורים עם נזילה מהמרזב לא ראיתי רטיבויות נוספות. איתור ראשוני של הנזילה ותיקונו כ-1300 ₪. ייתכן ופעולה זו לא תספיק. פירטתי באריכות בדף מס' 5.

1300 ₪

7.4 בחדר הורים יש רטיבות מעל הפנלים הנובעת מחוסר איטום בקיר החיצוני. פירוט בדו"ח המקורי. עלות 2500 ₪.

ייבדק האם ישנו ליקוי ובמידת הצורך יתומחר על ידי מומחה

 

 

 

 

8. ליקויי עבודות מסגרות

 

 

 

8.1 גדר פגומה בחזית (הקבלן היה אמור להחזיר גדר) 110X 15 מ"א. עלות 1650 ₪.

התובע מתבקש להתייחס לטענה שהוא פירק את הגדר. לטענת התובע הוא לא פירק את הגדר, אלא קבלן החפירות

 

 

המוציא מחברו עליו הראייה

0

8.2 גדר פגומה בצד האחורי, 110X 7 מ"א. עלות 770 ₪.

כנ"ל.

 

המוציא מחברו עליו הראייה

0

8.3 דלת רועדת ביציאה ממטבח לחצר. יש לזמן מסגר לתיקון. עלות 200 ₪.

על התובע להעביר לחברת שריונית חוסם בקשה לטיפול, במידה והדבר לא יתוקן על ידם, מומחה בית הדין יבדוק ויתמחר.

במהלך הסיור הסתבר שהדבר טופל על ידי חברת שריונית.

0

 

 

 

 

9. ליקויי עבודות נגרות

 

 

 

9.1 פרגולה לא צבועה. יש לשקם הפרגולה ביציאה מהסלון כולל צביעה ב"לזור 2000" או ב"וירנית". עלות 1,000 ₪.

מומחה בית הדין יבדוק ויתמחר.

תומחר לעיל סעיף 2.6.

0

9.2 דלת לא מותאמת למשקוף היות ועובדי הקבלן בנו קיר שדחף את המשקוף. יש לזמן נגר לתיקון. עלות 300 ₪.

המומחה יבדוק את הליקוי ואת התמחור.

400 ₪

400 ₪

9.3 הקבלן בעבודתו גרם נזק לדלת בחדר השמאלי בפרוזדור (פתיחה וסגירה אינם מתאפשרים אלא בכוח בלבד). עלות 500 ₪.

המוציא מחברו עליו הראייה, על הנתבעים להוכיח שהדבר נגרם על ידי התובע, במידת הצורך המומחה יבדוק את הליקוי ואת התמחור.

הנתבעים לא שלחו ראיות.

אין לי אפשרות להתייחס. לא מכיר מצב קודם

 0

סך הכל סעיפים 7-9

 

 

2,700 ₪

10. ליקויי עבודות פיתוח

 

 

 

10.1 הושארו בורות בחצר. יש לכסות את הבורות. עלות 500 ₪.

הוחלט: זיכוי 500 ₪.

 

500 ₪

 

 

 

 

11. ליקויי עבודות ניקיון

 

 

 

11.1 הושארה פסולת באתר בניין. יש לסלק את הפסולת למקום שפך מאושר ע"י השלטונות. עלות 800 ₪.

על הנתבעים להביא ראייה על המצאות הפסולת. הקבלה כללית. במידה ולא תוגש ראייה בית הדין יחליט.

 

הנתבעים הביאו ראייה מתמונות ומהודעות עם המומחה, לטענת התובע לא הושארה פסולת, בית הדין מחייב כפשרה 350 ₪.

סך הכל סעיפים 10-11

 

 

850 ₪

6. תוספות (שלא היו כלולות בדו"ח א', יסומן כ-20.1, 20.2 וכו'):

ליקוי

קביעת בית הדין

חוות דעת המומחה

החלטת בית הדין

1. חמישה כובעי רשת לנשמים בוצע על ידי מר ד'

כפי שקבע בית הדין יש לתמחר עלות לפי עלות בפועל.

 

התייחסות להלן

2. חמישה רשתות לנקזים

יש לתמחר ולקזז.

250 ש"ח

250 ₪

3. 4 התקנות הארכה לצינורות המרזב

במידה ואין תיעוד, כפשרה בית הדין מחייב ב- 30% את התובע.

הנתבעים כתבו שאין אפשרות לתעד את התיקון.

 

התייחסות להלן

4. בדיקת נזילה למרזב מזרחי ביחידת הורים

על הנתבעים להסביר האם עדיין יש נזילה, או שהנזילה תוקנה.

הנתבעים שלחו תמונות של הקיר עם עובש.

התייחסות לעיל.

5. התקנת צינור פקס מברז אמבטיה לניאגרה. עקב נזילה

במידה ואין תיעוד, כפשרה בית הדין יחייב ב- 30% את התובע.

הנתבעים שלחו תמונה של הברז.

התובעת השיבה מדובר בתיקון עקב פעולה של הנתבעים שגרמה לנזילה.

 

התייחסות להלן

6. תיקון נזילה מאסלה סמויה

על התובע להציג תעודת אחריות.

על התובע להציג תעודת אחריות.

התייחסות להלן

7. תיקון נזילה בקו 4 צול מפסולת בניין

במידה ואין תיעוד, כפשרה בית הדין יחייב ב- 30% את התובע.

במידה ואין תיעוד, כפשרה בית הדין יחייב ב- 30% את התובע.

התייחסות להלן

8. איטום והתקנת נקודה במקלחת

בית הדין מחייב את התובע יתומחר על ידי מומחה.

נדרש הבהרה על מה מדובר.

התייחסות להלן.

9. הזזת אסלה בחדר אורחים למיקום נכון, כולל ניתוק וקיבוע

במידה ואין תיעוד, כפשרה בית הדין יחייב ב- 30% את התובע.

התייחסות לעיל סעיף 6.4.

 

10. כיוון ניאגרה והחלפת שתי גומיות, מצוף, ושתי ניל

על התובע להסביר האם הגיוני לדעתו שתוך זמן קצר כל כך הדברים יתבלו.

 

 

11. הזנת שתי חנוכיות בצינור 20 במקום 25 מ"מ לא תיקני

במידה ואין תיעוד, כפשרה בית הדין יחייב ב- 30% את התובע.

הנתבעים שלחו תמונות והתובעת כתבה שאין ראיות מהתמונות אך לא התייחסה לגופו של עניין.

 

התייחסות להלן

12. ריצוף אומנותי בגלל טעות ריצוף בוצע ע"י מר ד' בעלות של 1,400 ₪ (כולל)

 

כפי שכתבנו על הצדדים להשלים חומרים בנידון.

הנתבעים שלחו קבלה של מר ד' שבה כתוב ששולם 1400 ₪ עבור ריצוף אומנותי.

 

תומחר בסעיף ו.

סך הכל בסעיף תוספות

 

 

250 ₪

סך כל הזיכויים על פי הטבלאות לעיל – 31,045 ₪.

נותרו לנו הסעיפים שכתבנו לעיל שנתמחר להלן, כל סעיפים אלו בוצעו על ידי מר ד', סך הכל קיבל מר ד' תשלום של 10,750 ₪ על עבודתו לפי הפירוט שהוגש לבית הדין הכוללים סעיפים אלו, ועוד סעיפים שיפורטו להלן:

מסיכום של סעיפים: 2.1, 2.2, 2.6, 2.9, 2.11, 4.1, 4.2, 4.3, 4.5, 4.6 וסעיפי הליקויים 1.3,6.2 שבוצעו על ידי מר ד' כחלק מעבודתו, בית הדין זיכה את הנתבעים ב- 6,160 ₪.

לכך יש להוסיף את סעיף 2.4 שנעשה על ידי מר ד' ותומחר על ידי מהנדס הנתבעים ב-2000 ₪ וסעיף 6.4 שתומחר ב 800 ₪ והתשלום לא אושר על ידי בית הדין. כל זה עולה לסך כ- 9,000 ₪, כך שאת היתרה בסך 1,750 ₪ יש לזקוף על סך התשלומים האחרים שעשה, בגלל הספיקות שיש לבית הדין , בית הדין מזכה את הנתבעים בעוד 900 ₪.

סך הכל זיכוי לטובת הנתבעים בסעיף זה: 32,305₪

המחירים שנתן מומחה בית הדין אינם כוללים מע"מ, אך כיון שידוע לבית הדין כי חלק מבעלי המלאכה קיבלו שכר במזומן או כעוסק פטור, כפשרה, בית הדין מחליט על תוספת של מע"מ בשיעור 2,500 ₪. על עלות זו יש להוסיף לפי חוו"ד המומחה ימי עבודה והוצאות נלוות: 4,000 ₪ לפי הערכת בית הדין כפשרה (וזאת כחלופה לתוספת עלות קבלנית שהנתבעים תבעו בתביעה הנגדית).

סך הכל: 38,805₪ זיכוי לטובת הנתבעים

י.       סיכום תשלומים

להלן סיכום ההכרעות של בית הדין:

זיכוי דלתות

12233

קופינג

0

אלומיניום

39168

עבודות חשמל

4450

ריצוף בגינה

0

איחור במסירה

18800

שעוני שבת

5000

תביעה נגדית

31045

מר ד'

900

ימי עבודה ומע"מ

6500

סה"כ

118096

סך הכל מסיכום כל התשלומים עולה כי לנתבעים קיים זיכוי בסך 118,096₪, מזה יש להפחית 93,000 ₪ שהוא הסכום שאותו היה צריך להשלים לתובע עבור השלמת העבודה, אם היתה נעשית על ידו, וסך הכל חיוב התובע הוא 25,096₪.

יא. הוצאות משפט

שני הצדדים התנהלו בצורה סבירה במהלך הדיונים, במקרה כזה בית הדין מחלק את האגרה שוה בשוה, התובעים שילמו 1243 ₪ ואילו הנתבעים שילמו 3251 ₪, לכן על התובעים להעביר לנתבעים

 1,004 ₪.

לגבי עלות המומחה היא התחלקה שוה בשוה בין הצדדים, ובית הדין משאיר את המצב על כנו.

סך הכל בסעיף זה על התובעים להעביר לנתבעים סך של 1004 ₪.

יב.  החלטות

בית הדין מחליט כי:

  1. על התובעים, להעביר לנתבעים 25,096 ש"ח תוך 35 ימים עד לתאריך כ"ה בטבת תש"ף, 22 בינואר 2020.
  2. בנוסף על התובעים להעביר לנתבעים סך של 1004 ש"ח עבור הוצאות המשפט.
  3. סך הכל על התובעים להעביר לנתבעים סך של 26,100 ₪ עד לתאריך כ"ה בטבת תש"ף, 22 בינואר 2020.
  4. על פסק דין זה ניתן לערער תוך 30 יום מפסק הדין. על פסק הדין החלקי לא ניתן לערער.
  5. פסק הדין ניתן בתאריך כ' בכסלו תש"ף, 18 בדצמבר 2019

 

בזאת באנו על החתום

 

__________________

__________________

__________________

הרב ציון כהן

הרב אהרן כץ, אב"ד

הרב עקיבא כהנא

 



[2] ולפחות מדובר כאן כברי על פי אחרים שבו פסק הרמ"א (חו"מ עה, כג) שהוי כטענת ברי לעניין שבועה, אם אותו אדם מהימן עליו.

[3] לקראת סוף הסיור החליט התובע לעזוב את הסיור ולחזור לעבודתו, תוך כדי הסכמתו שהסיור ימשיך בלי נוכחותו.

[4] בית הדין סבור שזהו גם הדין, משום שעלות השלמת העבודות כוללת בתוכה לקיחת קבלן חדש, במקרה שבו אדם לקח את עצמו כקבלן הרי שעלות ההשלמה צריכה לכלול בתוכה גם תמחור שכרו כקבלן.

תגיות

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il