פתיחת חלון לחצר שכן

ביה״ד לעניני ממונות שע״י הרבנות הראשית לירושלים תיק מס׳ 317-נה, כרך ד עמ' קא-קב

בהרכב הדיינים: הרב אברהם דב לוין, אב״ד; הרב שמואל ביבס; הרב ברוך שרגא.

פס״ד בתביעה על היזק ראיה

נושא הדיון

הנתבע משפץ קומת קרקע מתחת לדירתו למטרת מיגורים. לצורך כך פרץ כמה חלונות לעבר חצר שכנו התובע. החצר היא פנימית בתוך צורת ״חית״ של הבנין, ואין לאף שכן גישה לאותה חצר מלבד התובע. התובע דורש מהנתבע שיסתום את החלונות שפרץ ולא ימשיך בתכניות נוספות של פתיחת חלונות לעבר חצרו מכיון שיש בהם היזק ראיה לחצרו וגם לתוך דירתו פנימה. הנתבע טוען שאין בחלונות שעשה היזק ראיה לתובע מכיון שבין כך השכן אינו רשאי לרצף את החצר בגלל מנול ביוב שיש במרכזו, וממילא לא תהיה החצר שימושית. עוד הוא טוען שבין כך יש חלונות של דירות אחרות המשקיפות לחצר.

התובע משיב שיש באפשרותו להפוך את החצר שימושית לצרכיו הפרטיים, וגם הסוכה שלו ממוקמת שם, אך בגלל החלונות של הנתבע אינו יכול להשתמש בה בצניעות.

בית הדין ביקר במקום והתרשם שאכן יש בחלונות חיזק ראיה, בחלקם אף לתוך הבית של התובע פנימה.

פס״ד

על הנתבע לסתום את החלונות שפרץ לעבר חצר התובע וביתו.

השאלה לדיון

האם מותר לפתוח חלונות לחצר חבירו.

תשובה

שנינו בב״ב נט ב:

"לא יפתח אדם חלונותיו לחצר השותפין".

ובגמ׳ שם:

"מאי איריא לחצר השותפין, אפי׳ לחצר חבירו נמי לא, לא מיבעיא קאמר וכו׳. מעשה באדם אחד שפתח חלוניו לחצר השותפין וכו׳ ובא לפני ר׳ חייא, אמר יגעת ופתחת, יגע וסתום".

וכן פסק הרמב״ם שכנים פ״ה ה״ו וטוש״ע חו״מ סי׳ קנד סעי׳ ג:

"אחד מן השותפים שביקש לפתוח לו חלון בתוך ביתו לחצר חבירו, מעכב עליו מפני שמסתכל בו ממנו, ואם פתח יסתום".

ועי׳ יד רמה פרק השותפין אות ד ואות כ שגם בגינה יש היזק ראיה כיון שעשויה לפעמים להשתמש בה שימושי דירה וצריכה צניעות, ועי׳ חזו״א ב״ב סי׳ ג אות יד כעי״ז לענין גג.

ועי׳ ר״י מיגאש ב״ב ו ב ורמב״ן שס יח ב וטור סי׳ קנב בשם הרא״ש שהיזק ראיה הוא כמו גירי דיליה, ולא כדעת הי״ח שהביא הרמ״א סי׳ קנד סעי׳ טז. ועי׳ אבן האזל שכנים פ״ב הט״ז שיש ראשונים הסוברים שההיזק הוא בעצם הראיה, ויש הסוברים שאם משום כך יכול המזיק לומר לא אראה ולא אזיק, אלא עיקר היזק הוא במה שמונע מחבירו מלהשתמש בחצרו דבר של צנעה מחשש שיראהו, ואע״פ שאין זה אלא גרמא, חייבו להרחיק הרחקת נזיקין אף בגרמא.

ובנידון דידן שהחצר ממוקמת בפנים הבנין ומשמשת לו לסוכה, ועשויה לשמש לו לשימושי דירה צנועים, יש בה היזק ראיה גם לולי ההיזק שמכוון לתוך הבית, וע״כ על הנתבע לסתום את החלונות שפתח, בין אם נאמר שהנזק הוא מחמת הראיה, ובין אם נאמר שהנזק הוא משום שע״י כך ימנע מהתובע מלהשתמש בחצרו, ועל כגון זה נאמר: יגעת ופתחת, יגע וסתום.