ביה״ד לעניני ממונות שע״י הרבנות הראשית לירושלים כרך ד' עמ' קלא-קלב
בהרכב הדיינים: הרב אברהם
דב לוין, אב״ד; הרב שמואל ביבס; הרב ברוך שרגא.
התובע הגיע להסכם עם
הנתבע על מכירת דירה ההולכת ונבנית בשכונת גבעת שאול. הנתבע היה בעל המגרש, והוא
מכר אותו לחב׳ ש.נ.ב. ב״קומבנציה״ שהחב׳ תבנה לו שלוש דירות. ההסכם נערך בע״פ
בתקיעת כף. הנתבע מכר שתי דירות לרב מסויים, ואת הדירה השלישית מכר לתובע באמצעות
מתווך מסויים. התובע שילם לנתבע דמי קדימה בסך 18.000$, ואת התשלומים הבאים היה
עליו לשלם לחברה, והחברה היתה אמורה לשלם לנתבע את התשלומים בנכוי המסים. הצדדים
ערכו חוזה אצל עו״ד והתובע חתם עליו. מצד המוכר היתה החב׳ צריכה לחתום, אך זו טרם
חתמה.
בהסכם הקומבנציה של הנתבע
עם החברה הותנה שאין רשות לנתבע למכור את הדירות אלא לקונה בעל אורח חיים חרדי
שיענה על דרישות החב׳. משהציג הנתבע את התובע בפני החב׳ סרבה החב׳ לאשר לו את
המכירה והוא נאלץ לבטלה כעבור שבועיים מאז שקבל את הכסף.
הנתבע החזיר לתובע את
הכסף ששילם לו, והתובע דורש פיצוי על הפרת ההסכם.
כפשרה, על הנתבע לפצות את
התובע בסך 2.000$ בתוך שלושים יום, ועם ביצוע התשלום על התובע למחול לנתבע בלב
שלם.
א. מי נחשב הבעלים על
הדירה שהובטחה לבעל המגרש בעיסקת הקומבנציה, החברה הקבלנית או בעל המגרש.
ב. שילם הקונה למוכר דמי
קדימה עבור דירה שהיתה בשלבי בניה אך עדיין לא חתמו על חוזה, האם החוזר בו מקבל
״מי שפרע״.
א. לפי הנתונים שבידי
נראה שבעל המגרש הוא בעל הדירה שבקומבנציה, ולא החברה הקבלנית, למרות שפורמלית
החברה הקבלנית היא זו שאמורה היתה לחתום על החוזה.
ב. עי׳ להלן עמ׳ רס דעות
הראשונים שקרקע נקנית בכסף לכל הפחות לענין ״מי שפרע״, שהיא קללה חמורה ביותר למי
שחוזר בו מקנין זה. לפיכך בנידון שלפנינו שהנתבע מכר את הדירה לתובע וקבל עליה דמי
קדימה, נקנתה הדירה לתובע לענין מי שפרע, וכדי לסלק מעצמו את הקללה הזו עליו לפצות
את התובע בפיצוי משמעותי כדי שיסכים זה למחול לו בלב שלם.