בס"ד


מס. סידורי:13153

קבלת עדים שלא בפני בעל הדין

שם בית דין:בית דין ירושלים לדיני ממונות ולבירור יוחסין
דיינים:
הרב לוין אברהם דב
הרב ביבס שמואל
הרב שרגא ברוך
תקציר:
התובע והנתבע שניהם בעלי מוסד הנתמך על ידי משרד הדתות, לטענת התובע, הנתבע קיבל הקצבות ממשרד הדתות לתלמידים שלמעשה למדו אצל התובע, ובכך גרם לתובע נזק, הוא טוען שהחתימות שלהם ניתנו לנתבע באונס, הוא מבקש להביא אותם כעדים, אלא שהם רוצים להעיד בסודיות, על מנת שהנתבע לא ידע במי מדובר, והנתבע מתנגד.
פסק הדין:
אפשר לקבל עדים שלא בפני בעלי הדין במקרה שהם חוששים להפסד ממון.
נושאים הנידונים בפסק:
תאריך:

ביה״ד לעניני ממונות שע״י הרבנות הראשית לירושלים תיק מס׳ 303-נו כרך ד עמ' רא-רב

בהרכב הדיינים: הרב אברהם דב לוין, אב״ד; הרב שמואל ביבס; הרב ברוך שרגא.

פס״ד לקבל עדים שלא בפני בע״ד

נושא הדיון

התובע טוען שהמוסד הנתבע לקח ממנו הקצבות ממשרד הדתות עבור תלמידים שהיו רשומים אצל התובע, והנתבע מציג חתימות של התלמידים המאשרים שהם תלמידים במוסד של הנתבע ולא במוסד של התובע. טוען התובע שהחתימות ניטלו מהם שלא כדין ומתוך אונס, ומבקש להביא כמה מהם כעדים, אלא שהוא מבקש להביאם שלא בנוכחות הצדדים משום שלדבריו הם חוששים מהנתבע שיפסיק להם את ההקצבה מהמוסד אם יעידו כנגדו. הנתבע מתנגד לכך.

פס׳׳ד

אפשר לקבל עדים שלא בפני בעלי הדין אם הם חוששים להפסד ממון.

השאלה לדיון

האם יש מצוה על עד להעיד בדיני ממונות כשהוא חושש מהפסד ממון.

תשובה

בשו״ת אבקת רוכל סי׳ קצה בטענה השמינית כתב הרב שאפי׳ אם אין בדבר סכנת נפשות אלא סכנת ממון בלבד היה מותר לכבוש עדותו אפי׳ אם היה ראוי להעיד, ואין אומרים לזה הפסד ממונך כלי שיזכה חברך בממון, שהרי אין אדם חייב להעיד על חבירו אלא מדין גמילות חסדים כמש״כ נייי פ׳ הכונס בשם הרא״ה, ואין גמילות חסדים שיפסיד אדם ממונו בשבילו, דיותר הוא חייב להיות חס על נכסיו מעל נכסי חבירו, וכדאשכחן במשיב אבידה. ועי׳ שו״ת המבי״ט ח״א סי׳ רפג ועזר משפט סי׳ כג.

לפיכך בנידון דידן שהעדים חוששים מפני איבוד התמיכה שלהם מהמוסד של הנתבע, הגם שהדברים לא הוכחו, אבל רגלים לדבר יש, ע״כ מן הדין פטורים הם מהגדת העדות, ולפיכך נראה שאפשר לקבל עדותם שלא בפני בעלי הדין כמו שפסק הרמ״א בשו״ע חו״מ סי׳ כח סעי׳ טו לגבי בע״ד אלם.

תגיות

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il