חיוב שכנים לחתום על שטר בוררות

בס"ד , ג' שבט תש"פ

29 בינואר 2020

תיק 80021

פסק דין סופי

בעניין שבין:

א.    תמצית המחלוקת

התובע והנתבע שכנים בבנין. בשנת 2015 ביקש הנתבע משכניו לקבל את אישורם לבנות על הגג הצמוד לדירתו, שהנו חלק מהרכוש המשותף בבנין. בעקבות בקשתו נחתם הסכם (להלן "הסכם הבנייה") בין הנתבע לשכניו. בהסכם הבנייה נאמר שהשכנים מאשרים לנתבע לבנות על הגג, תחת התנאים המפורטים שם. כעבור כמה שנים דיירי הבנין התחילו בתהליך תמ"א 38 לבנין וביקשו בהתאם להסכם הבנייה שהנתבע יפרק את המבנה שהוסיף על גג הבנין. בעקבות בקשה זו התגלעה מחלוקת בין הצדדים. התובעים ביקשו ללכת ולהדיין בפני בורר המוסכם על רוב בעלי ענין ודעה בבנין, בהתאם לסעיף 13 בהסכם הבנייה. להלן נוסח סעיף זה –

כל חילוקי דעות בנושא הנ"ל יוכרעו בבוררות אצל רב שיהיה מוסכם על רוב מתוך בעלי ענין ודעה בבחירת זהותו של הבורר (לאחר קיום משאל). 

הנתבע הודה שכבר הלכו להדיין בפני אחד הבוררים, אך לא הסכימו לחתום על הסכם בוררות כל עוד הבורר אינו מוכן להגביל את עצמו לדון רק על הסכסוך הקשור בהסכם הבנייה. הנתבע טען בפנינו שאם הבורר יסכים להגביל את עצמו לדון רק על מה שבהסכם הבנייה, אזי הוא מוכן להדיין בפני הרב ש'.

ב.     החלטות

בית הדין מקבל את טענת התובע, שעל הנתבע לקיים את התחייבותו בהסכם הבנייה להדיין בפני בורר מוסכם על רוב בעלי ענין ודעה. ומצד שני מקבל את טענת הנתבע שהתחייבותו להדיין בפני בורר מוגבלת לסכסוך שבהסכם הבנייה. ולכן –

1.       תוך 14 יום מהמועד הנקוב על גבי פסק הדין, הצדדים יחתמו על הסכם בוררות וידיינו על הסכסוך שבהסכם הבנייה בפני הרב ש' (המוסכם גם על הנתבע).

2.       הסכם הבוררות עליו יחתמו הצדדים יהיה מוגבל לסכסוך שבהסכם הבנייה, אך יהיה מפורש בהסכם הבוררות כי לבורר יש סמכות לפרש מה כלול בהסכם הבנייה.

3.       כנהוג ברשת בתי הדין ארץ חמדה גזית, בנסיבות רגילות שני הצדדים מתחלקים באגרת בית הדין. לפיכך הנתבעים, ישלמו לתובע 500 ₪ (שהיא מחצית מאגרת בית הדין ששולמה – 1000 ₪). מלבד זאת כל צד ישא בהוצאותיו.

4.       נציין כי הצדדים לא הגיעו להסכמה על גבולות סמכותנו (התובע ביקש שתהיה לנו סמכות להכריע בזהות הבורר; הנתבע ביקש להסמיך אותנו לדון במחלוקות כולן), ולכן לפסק דין זה אין תוקף של פסק בוררות, אך יש לו תוקף של פסק בית דין לכל דבר ועניין.

5.       ניתן לערער על פסק דין זה עד ראש חודש אדר תש"ף 26 בפברואר 2020.

פסק דין זה ניתן ביום ג' בשבט תש"פ, 29 בינואר 2020

והאמת והשלום אהבו

בזאת באנו על החתום