שער 'דולרים' סתם

כרך ז עמ' מד

פסקי דין ממו״ר הגאון רבי ברוך יצחק לוין זצ״ל

רב ור״מ ״מקור חיים״ מייסד וראש בית הדין לממונות בירושלים

בנידון ״דולרים״ סתם, לאיזה שער הכוונה

הנידון

ישיבת ח׳ קנתה ס״ת בסך של 22.000$. בחוזה הוזכר ״דולרים״, ולא כתוב שום שערים, ומביא המוכר הוכחות שהכוונה היתה לדולרים ירוקים, על סמך מה שהשלימו לו בתשלום הראשון שהיה 10.000$ לפי דולרים ירוקים. ואכן ראש הישיבה אומר שהמוכר בא למחרת התשלום ותבע להשלים לו לפי שער מכירה, כפי הבנתו שהכונה היתה שיוכל לקנות דולרים, כי אז כמעט שלא היה הבדל בין שער של מכירה לשער של ירוקים. אמנם מנהל הישיבה לא הסכים אלא לשער יציג, אבל היות וראש הישיבה פסק מה שפסק, השלים עם הפסק הזה, אבל בחוזה השני הודגש בפירוש שער יציג, וממילא תובעת הישיבה מהמוכר את מה שנתנו לו יותר מהשער היציג, כי המנהל טעה בחשבון וחשב שצריכים לתת לו יותר גם לפי שער יציג.

המקורות להלכה

נראה, דמה שכתוב בחוזה ״דולרים״ אין הכונה לדולרים ירוקים, כיון דלפי החוק אסורה עיסקה כזאת, ודאי ישיבת ח׳ לא היתה נכנסת בעיסקה נגד החוק, ויש לנו כלל גדול דיד בעל השטר על התחתונה, ב״ב קסז א ועי׳ ברשב״ם קסה ב במשנה ד״ה כתוב בו וכו׳ דיד בעל השטר על התחתונה והמוציא מחבירו עליו הראיה.

לכן הפסק של ראש הישיבה מקובל עלינו כי רצה לקיים בישיבה וארחות צדיקים תשמור, ועי׳ בב״ח חו״מ סי׳ יב, אכן במקרה דנן אין כופין ע״ז, אבל כשראש הישיבה בעצמו מרצונו הטוב פסק בזה שהכונה לפי הבנתו שיוכל לקנות דולרים, לכן אמר לפי שער מכירה, לכן גם בחוזה השני על 10.000$ האחרונים, נוטים אנו לקבל את הכרעת ראש הישיבה שראוי לישיבה לקיים בעצמם וארחות צדיקים תשמור, ולשלם לפי שער המכירה שהיה אז. הגם שכתוב לפי שער יציג.

[ועי׳ פס״ד ירושלים כרך ג עמ׳ מא (- הפסק המקורי)].