ב"ה |
תיק 1203542/5 |
בבית הדין הרבני האזורי
תל אביב יפו
לפני כבוד הדיינים:
הרב ישראל שחור, הרב דניאל כ"ץ, הרב אריה
אוריאל
המבקשת: |
פלונית |
|
(ע"י ב"כ עו"ד [...]) |
|
|
|
|
|
|
|
|
המשיב: |
פלוני |
|
|
(ע"י ב"כ עו"ד גלינה טלנקר) |
|
הנדון: פסילת יצוג בא
כוח לאור היכרות מוקדמת בהליך גישור בין הצדדים 1203542-5 ביה''ד ת''א
בפני בית הדין בקשת הבעל ובאת כוחו לפסול את באת כוח האישה.
הוגשו
סיכומים.
באת כוח האישה שימשה כמגשרת לצורך הכנת הסכם ממון בין הצדדים. ביום
09.09.2017 נערכה פגישת גישור של הצדדים בהשתתפותה.
כך
גם הוצגו הודעות של הצדדים מהם עולה שהאישה והבעל מתייחסים אל הליווי שלה כאל
גישור ומכנים זאת בשם "גישור". בעריכת ההסכם בסופו של דבר נשכרה עורכת
דין אחרת שהשלימה את ההליך מטעם האישה, כך שלא ניתן לטעון שבאת כח האישה הייתה
עורכת הדין [...]
בנוסף
היא ייצגה את הבעל בגירושין קודמים מאשה אחרת.
כן
שימשה אשת אמונו בעניינים שבינו לבין אשתו הנוכחית. הוצגו תכתובות המשתרעות על
למעלה מ-100 עמודים.
על
כן הבעל סובר שעליה להיות פסולה לפי כללי האתיקה של עורכי הדין ולפי המשפט העברי
הן כמגשרת, הן כמחזיקת סודות של הצדדים שאף תידרש לכך כעדה בהמשך הדיונים וממילא
אסור לה לייצג.
היא לא הסכימה בשום שלב להיות מגשרת אלא רק ייצגה את האישה שהיא חברתה
הטובה, גם כאשר מי מהצדדים קורא לפגישה שלהם "גישור" הרי זו מילה מושאלת
ובפועל השיח התנהל בשיתוף עמה כשהיא במפורש מופיעה שם כמייצגת של האישה.
היא
גם מציגה הודעות של הבעל שמבקש ממנה לייצג את האישה במקום
עורך דין אחר שייצג אותה.
לדבריה
לצורך הפיכתה למגשרת יש צורך להחתים את הצדדים על מינוי מתאים לכך ולהבהיר להם
מראש שמדובר בהליך גישור, וגם לשלם על כך בהתאם. דבר מזה לא נעשה בהקשר הזה.
היא
מכחישה שייצגה את הבעל בהליך הגירושין הקודם, לכל היותר סייעה ביעוץ לאשתו הנוכחית שהייתה אז עורכת הדין
שלו.
היא
גם מכחישה שהייתה אשת אמונו, הוא יצר איתה קשר בתור חברה של האישה בלבד.
היא
מדגישה שלא קיבלה כל מידע מהבעל בשום שלב, מעבר למידע אותו ידעה ממרשתה ועל כן אין כל צורך
שתעיד בעניין התיק ואין כל מניעה אתית שתייצג את האישה.
בנוסף
היא טוענת שהתיק מתנהל זמן רב בפני בית הדין כאשר בקשת הפסלות- הפסילה הונחה רק
לאחר מחצית השנה מיום פתיחת התיק.
כללי האתיקה של עורכי הדין קובעים את הכללים הבאים:
16. (א) עורך
דין לא יטפל נגד לקוח –
(1) בענין או בקשר לענין שטיפל בו
למען אותו לקוח;
(2) בענין אליו יש זיקה של ממש
למידע שקיבל עורך הדין מאותו לקוח או מטעמו.
וכן:
36. (א) לא ייצג עורך דין אדם בהליכים
משפטיים, לרבות ערעור, אם הוא עומד להעיד מטעם אותו אדם באחד משלבי ההליכים
האמורים; נקרא עורך הדין להעיד מטעמו של אדם אחרי שהחל לייצגו - יחדל מן הייצוג.
(ב) הוראות
סעיף קטן (א) לא יחולו על מסירת עדות כשעורך דין נקרא להעיד בידי בעל דין יריב, או
בענין שהוא טכני או ברשות בית המשפט או ברשות הועד המחוזי.
במקרה
דנן מבוקשת פסילת בא כוח הבעל עקב שני הסעיפים הן מחמת שעורכת הדין שימשה כמגשרת
ועל כן היא אינה יכולה לטפל כעת באותו עניין כנגד לקוח אותו ייצגה כמגשרת, והן עקב היותה עדה
בעתיד.
בית
הדין כבר מסיר את העניין השני מהפרק היות ובסעיף 36 (ב) נכתב במפורש שרק אם היא תהיה עדה מטעם הלקוח אותו היא מייצגת אסור לה
לייצג, כך שתכנון של הצד שני לזמן אותה כעדה אינו רלוונטי לעניין.
אמנם
העניין הראשון מחייב דיון מעמיק יותר. ציינו באי כוח הבעל לפסק דין של בית הדין
הרבני בנתניה ( 292584/6) בהרכב הרה"ג הרב מיכאל עמוס,
הרב שניאור פרדס והרב אריאל ינאי שליט"א, שמתייחס לעניין נצטט מדבריו:
דברים אלה באים בקל וחומר
בנוגע להליך גישור שנערך בעבר על ידי מגשר שהופך כעת להיות בא כוחו של אחד הצדדים.
כאן המצב גרוע שבעתיים. לא בייצוג של טענות הלכתיות או משפטיות עסקינן כאן – כפי
שדובר במקורות הנ"ל אלא גרוע מכך – מדובר בסודות אישיים עובדתיים להם הוא
נחשף בתום ליבם של הצדדים – בטרם החלו הליכים משפטיים כלשהם.
הפרת האמון וניצול תום הלב זועקים את זעקת חוסר הצדק.
זעקה זו מהדהדת כאן באולם בית הדין וצורמת את אוזנינו!
נציין כי כבר דרשו דורשי רשומות את הפסוק "צדק
צדק תרדוף" – כי גם רדיפת ועשיית הצדק צריכה להיות בדרכי צדק ויושר. המטרה
איננה מקדשת את האמצעים.
בית
הדין ציינו גם בדבריהם לפסק דין של בית הגדול שנדפס בשורת הדין (חלק ח, עמוד תקא) בהרכב הדיינים: הרב מרדכי אליהו
זצ"ל ויבלח"א הרב שלמה בן שמעון והרב משה טופיק שליט"א בעניין:
"האם לאפשר לטוען רבני פלוני לייצג את הבעל לאחר שבעבר ייצג את האישה, ובזה
יתכן שנסתמו טענותיה", שנפסק שיש למנוע מאותו עורך דין לייצג.
הרי
שהלכה מוסכמת היא שיש לקבל את הכלל האמור בתקנות האתיקה של לשכת עורכי הדין ולמנוע
מאדם שייצג צד אחד לשוב ולייצג צד שני.
על כן
יש לבחון האם במקרה דנן אכן מתקיימים הדברים.
עניין
אחד הוא פגישת הגישור שערכה עו"ד [...], לדבריה היא הדגישה לאורך כל הזמן
שהיא אינה מעוניינת להיות מגשרת, אלא רק בוררת ופוסקת, וגם הפגישה עצמה לא נערכה
באופן פורמלי כפגישת גישור, שהרי לא נחתמו מסמכים המחויבים לפי החוק לצורך גישור.
מאידך
אין ספק שהצדדים קראו לפגישה זו פגישת גישור, כולל האישה עצמה שהיא עורכת דין
במקצועה, ואין ספק שהיא מבינה במינוחים
מקצועיים, התייחסה לפגישה כפגישת גישור.
יצוין
שפגישת הגישור המדוברת הייתה בעניין הסכם הממון שנערך לצדדים טרם נישואיהם, ולא בעניין הגירושין.
לנוכח
זאת נראה שבמישור העקרוני פסול גמור אין כאן, שכן גם אם היה כאן איזשהו גישור
כדברי הצדדים אין הדברים אמורים בעניין הגירושין אלא להיפך בעניין הנישואין.
אין
הדברים דומים כלל לאותו פסק דין חריף שצוטט, שבו המייצג היה מגשר שעסק במשך זמן רב
בגישור בין הצדדים לגירושין, טרם שלקח צד והחל לייצג אחד מהם בתהליך השיפוטי.
אולם
לאחר העיון באלפי התכתובות שבין הבעל לבאת כוח האישה, הפרוסות לאורך תקופה ממושכת
והיקפן למעלה ממאה עמודים, סבור בית הדין שגם אם אין פסול בדברים ברמה המשפטית
הטהורה, הרי שרמת המעורבות של באת כוח האישה בחייהם של הצדדים ובקשרים שביניהם היא
כזו שהבעל ראה בה שותפה שלו ואשת סוד, ושיתף אותה בכל ענייניו האישיים ובכל
רגשותיו, וממקום שכזה היא באה לייצג את האישה בבית הדין כנגדו, דבר זה אינו ראוי
ואינו מוסרי.
אשר
על כן בית הדין סבור שעל באת כוח האישה להתפטר מייצוגה בתיק זה.
ניתן לפרסם לאחר השמטת שמות
הצדדים ובאת כוח האישה.
ניתן ביום י"ז בשבט התש"פ (12/02/2020).
|
|
|
הרב ישראל שחור
|
הרב דניאל כ"ץ
|
הרב אריה אוריאל
|
העתק מתאים למקור