מיופה כח שעיוות בשליחותו

פסקי דין ממו״ר הגאון רבי ברוך יצחק לוין זצ״ל

רב ור״מ ״מקור חיים״, מייסד וראש בית הדין לממונות בירושלים

כרך ז, עמ' נג

בנידון מיופה כח שעיוות בשליחותו

הדיון והמקורות להלכה

ראובן ייפה את כוחו של שמעון לחתום בשמו, אבל התנה שלא יעשה שום פעולה ממשית טרם שיודיע לו את כל התכנית והפרטים ויקבל את הסכמתו.

לפי טענת שמעון הכניס ראובן את לוי בנוכחותו של שמעון שלוי יהיה המתווך שלו למכור את דירתו באשקלון ולקנות לו דירה בנוה יעקב. למעשה מכר לוי המתווך את הדירה באשקלון ושמעון חתם על המכירה בלי להודיע לראובן במחיר של 26.000$ כאשר למעשה מכרו דירות כיוצא בה לפחות ב־28.000$. מלבד זה שילם שמעון למתווך לוי גם שני האחוזים שחלים על הקונה מכספי ראובן. נוסף לזה הקונה נשאר חייב סך של כ-6.000$ שהוא אגב היה השוכר של הדירה. והנה המתווך לוי, לא היה יכול למכור את הדירה של ראובן בלי הסכמת שמעון שהוא בעל היפוי כח ומבלי שיחתום על החוזה, כשם שהקונה לא היה קונה דירת ראובן בלי הסכמתו של ראובן, ורק משום שהיה לו לשמעון יפוי כח למכור ולקנות הועילה מכירת המתווך, נמצא ששמעון שמכר ביתו של ראובן בלי לשאול את בעל הבית אם מסכים למכירה זו, עיוות בשליחותו, מה גם שראובן לא היה מעונין למכור את דירתו באשקלון אא״כ יקנה דירה בירושלים, וכך היה ברור גם לשמעון. אמנם היפוי כח נתן בלי שום הסתייגות, אבל שמעון ידע היטב כוונתו של ראובן, ומה גם שהיה רע וידיד קרוב של ראובן, ובפירוש אמר לו בין לפני נתינת היפוי כח ובין אחר נתינת היפוי כח ובשעת הנתינה שלא יעשה שום דבר ממשי בלי להודיע לו.

ולפי זה שפיר יכול ראובן לומר לשלוחו שמעון לתקוני שדרתיך ולא לעוותי.