הסקה מרכזית שהתקלקלה, כמה צריכים לשלם אותם שאצלם היא מקולקלת

כרך ז עמ' נו

פסקי דין ממו״ר הגאון רבי ברוך יצחק לוין זצ״ל

בנידון קלקול בחימום של ההסקה המרכזית בכמה דירות בבנין

על מי חובת התיקון, על ועד הבית או על הדיירים שאצלם קרה הקלקול ואם הדיירים שההסקה שלהם מקולקלת חייבים לשלם עבור הסולר

המקורות להלכה

א. הנה יש לעיין מה דינו של ועד בית. ופשוט דדינו כאפוטרופוס ומעליית הועד, דאל״ה ממינעי ולא עבדי. ובב״מ מב ב מבואר לענין חיוב האפוטרופוס או הבקרא הוא משום דאיבעי לי׳ לעיוני, ואין לחייב את האפוטרופוס משום דמסר לרועה. הרי אם יש מי שבידו לעיוני אין לחייב את האפוטרופוס הגם דהוא כבעלים.

לכן בנידון דידן חובת הטיפול וההודעה אם זה מקולקל, כיון שבבנין קיימים דיירים שהם צריכים לעיוני ויכולים לעיין אם זה מקולקל, אין לחייב את האפוטרופוס היינו ועד הבית, וזו רשלנות מצד הדיירים ולא מצד ועד הבית.

ב. ויש לדון אם חייבים לשלם דמי הסקה בזמן שהיה מקולקל. דלכאורה הרי זה כאילו סגרו את ברזי הרדיאטורים ואינם משתמשים בהסקה, שלפי המנהג אינם פטורים מלשלם דמי הסקה. אך במקרה הזה שהדיירים משתתפים רק בסולר, וכיון שההסקה לא פועלת בכל המקומות בצד של הבנין, הרי הסולר משמש רק את הדיירים האחרים, ולמה יצטרכו אלה שלא משתמשים בסולר להשתתף. ואולי גם ברדיאטורים המקולקלים הסולר דולק אלא דלא משפיע, וכיון דעל הדיירים חובת עיוני אין לפטור אותם מלשלם בשביל הסולר.

פסק

א. למי שכואב צריך ללכת לרופא. במקרה דנן חובת הטיפול מוטלת על הדיירים שבאגף שהיה בו הקלקול, ולא על ועד הבית, ומכש״כ לא על ראש הועד.

ב. לפי חוו״ד של מומחה אין שום הוכחה שגם בזמן הקלקול לא חדר שום חמום. לכן על הדיירים שבאגף המקולקל להשתתף בשליש התשלום עבור ההסקה שפעלה בשאר האגפים של הבנין.

[ועי׳ פס״ד ירושלים כרך ב עמ׳ רא - מס' 1740 באתר].