ספר תורה שנמסר להגהה במחשב ונמצאו בו טעויות

פד"ר ירושלים כרך א' עמ' קכה - קכט תיק מס׳ 561־נא

בהרכב הדיינים: הרב דוד עובדיה, אב״ד; הרב אברהם דב לוין; הרב שמואל ביבס.

פס״ד בתביעה להחזר דמי הגהת ס''ת שלא הוגה כראוי

נושא התביעה

התובע כתב ס"ת ומסר אותו לנתבע להגהה ראשונה ושניה והגהת מחשב, ולאחר שהוחזר לו הס"ת מההגהות, מסרו לביהכנ"ס שקנו את הס"ת, ובשעת הקריאה בו נמצאו כמה טעויות של אותיות חסירות, ומשום שהציבור בביהכנ"ס התמרמר כנגדו, חזר התובע ומסרו להגהת מחשב נוספת, והפעם במחשב אחר הידוע לו כדייקני ומושלם, ואכן נמצאו בו שלוש טעויות של חסירות שלא נמצאו בהגהת המחשב הראשונה, ובדיקה זו עלתה לתובע על חשבון ביהכנ"ס מחיר מלא של בדיקת מחשב, ובנוסף, זמן יקר והוצאות נסיעה.

הטענות

התובע טוען שדבר בזמנו עם הנתבע שימסור את הס"ת לבדיקת מחשב ב"משמרת סת"ם" בבני ברק, ולמרות זאת מסר אותו הנתבע במקום אחר שנתגלה כבלתי אמין ובלתי מושלם, דבר שהצריך בדיקה חוזרת במחשב הנ"ל, לפיכך תובע הוא עבור ביהכנ"ס החזר עלות הבדיקה הנוספת, שהיא 1000 ש"ח, וכן החזר עבור הפסד זמן והוצאות נסיעה מיותרים בסך 1000 ש"ח, ובס"ה 2000 ש"ח.

הנתבע משיב שהתובע לא הזכיר מעולם שמבקש בדיקה במחשב של "משמרת סת"ם", אלא ביקש "בדיקת מחשב", וכך אמנם עשה, הס"ת נמסר למחשב של "אגודת משמרת הקודש" שלדבריו יש לה המלצה מהרב עובדיה יוסף, וזה גילה בו שלושים ושתים טעויות של חסירות ויתירות, ועוד טעויות של נגיעות ונפסקים (טעויות שמשמרת סת"ם אינה מוסרת), ולמרות שהנתבע נוהג למסור לבדיקה ס"ת שנמסרים לו לצורך כן גם במשמרת סת"ם, במקרה זה מסר לאגודת משמרת הקודש משום שמשמרת סת"ם אינה מקבלת אחריות של בדיקה אלא ס"ת שעבר הגהות טובות ע"י מגיה, וס"ת זה לא עבר כי אם שתי הגהות מ"קופיא", "בהתאם למחירן" (לטענתו קבל בעד הגהה ראשונה סכום "קטן" של 90$1 ובעד הגהה שניה סכום קטן ג"כ של 180$, ובעד מחיר כזה הבדיקה היא בהתאם רק מקופיא), זאת ועוד, משמרת סת"ם אינה נוטלת אחריות לבדיקתה אם נתגלו בה מספר כה רב של טעויות (32 חסירות), ואילו אגודת משמרת הקודש כן מקבלת בדיקה זו, ועוד היא מקבלת עליה אחריות שאם יתגלה פגם בבדיקה, תחזור ותבדוק מחדש, וטוען הנתבע שברור לו שאילו היה נמסר לבדיקה שניה היו מתגלים גם השלוש טעויות הנוספות, ובמקום למוסרו לבדיקה חוזרת הלך התובע על דעת עצמו ומסרו לבדיקה במשמרת סת"ם, וע"כ אינו חייב להחזיר לו.

התובע משיב שמחשב שאינו מגלה את כל טעויות החסירות, אינו "מחשב" הראוי לבדיקת סת"ם, כי מה ערך יש לו אם עדיין טעון בדיקה חוזרת, וע"כ גם לטענת הנתבע שדובר על "מחשב" סתם, ברור שמדובר היה על זה של "משמרת סת"ם", כי הוא המחשב היחידי, לטענתו, שמגלה את כל הטעויות של חסירות, ומה שמתיימר לגלות גם טעויות של נגיעות ונפסקים, גם זה אינו מדוייק, בכמה מקרים הוברר שאינן נגיעות ונפסקים למרות שהמחשב הצביע עליהן כעל כאלה, ובכמה מקומות כלל לא גילה טעויות אלה.

בירור עובדתי

ביקרתי, ביום ה' עשרה בטבת, באגודת משמרת הקודש בבני ברק ושוחחתי עם המנהל הר' ט'. המנהל הסביר לי שהבדיקה נעשית ע"י הצלבת צילומי העמודים הנבדקים עם צילומי עמודים בדוקים הנמצאים בזכרון המחשב, וכל אימת שהמחשב תופס שיש שינוי ביניהם, אם זה שינוי של חסירות ויתירות, ואם זה שינוי בצורת האותיות, הוא מציין זאת ברשימה, והמפיק יכול להפיק כרצונו מהמחשב את הרשימה במלואה, ויכול גם לסנן מתוכה את הציונים שנראים לו כבלתי חשובים, ולהנפיק בהדפסה רק את הטעויות הנראות לו כחשובות, ובאפשרות זו יתכן שהמפיק דילג על הערה מסוימת שמשום מה לא נראתה חשובה בעיניו, ועוד יתכן שההוראה למדפסת להדפיס את ההנפקה לא נקלטה יפה, וכך נסתננו מההדפסה עוד ההערות, ולדבריו קורה הדבר גם בבדיקת משמרת סת"ם, כמו שנתגלה, לדבריו, בפרשת נח השתא בביהמ"ד של חסידי סאטמר בניו יורק בס"ת שנבדק לפני כחצי שנה, וכמו שנתגלה לפני כמה שנים בביהכנ"ס בראש העין. המנהל מדגיש שבהחלט צודק התובע בדבריו שמחשב שאינו מגלה את כל הטעויות אינו מחשב, אבל טענה זו אינה נכונה לגבי המחשב שלו, משום שהוא אכן מגלה הכל, והאשמה בטעויות היא חיצונית. עכ"פ המנהל הביע בפני נכונות להחזיר לתובע את דמי הבדיקה, משום שהבדיקה אצלו היא באחריות. יש לציין שמלבד המנהל לא היה במקום רב או איש הלכה אחר לפקח על העבודה, וגם לא ראיתי במקום הנראה לעין המלצות מרבנים מוסמכים על עבודת המחשב שם.

כמו כן שוחחתי עם הרב ש.ח. ממשמרת סת"ם והוא סיפר על המעלות היחודיות של הבדיקה שלהם, הם לא הסתפקו בתוכנה הבסיסית של בדיקת המחשב שעלתה להם 200.000$, אלא הם הוסיפו בה שיפורים ושכלולים בעלות נוספת של מליון ושש מאות אלף דולר!, משום שהיה צורך ללמד את התוכנה את מירב האפשרויות והוואריציות שבכל אות ואות, שבלי זה עלול המחשב לטעות בנסיון ההצלבה שלו עם דוגמת הס"ת המצוי בזכרונו, ועד היום הזה הם מוסיפים בבדיקתם עוד ועוד שיפורים, ומעבירים בדיקות חוזרות לס"ת שנבדקו במחשב שלהם בשנים קודמות שמא תמצא בהם טעות שלא נמצאה בזמנו טרם השיפורים הנוספים, כן שניתן לומר שבדיקת המחשב שלהם היא מקסימלית ביותר עד כמה שיד אדם יכולה להגיע (אם כי, מוסיף הדובר ומציין, רק נביא יוכל להעיד אם באמת לא נשארה עוד טעות אחרי הבדיקה), מה עוד שיש עליהם פיקוח קבוע של רבנים ואנשי הלכה ידועים. לדבריו ניתן להשיג כיום את התוכנה הבסיסית בשוק במחיר של 80.000$ בלבד, אלא שכאמור בלי הכנסת השיפורים והשכלולים עלולות לקרות בו טעויות, ובדיקה שמשאירה אחריה טעויות, ושניתן עדיין לגלותן בידי אדם או מחשב נוסף, אינה שמה בדיקה הנצרכת להכשר הקריאה בס"ת, ואין צריך לומר שבדיקה בלי פיקוח א"א להסתמך עליה, כי מי יערוב לנו שאכן מדובר בתוכנה אמיתית, אולי הזינו את המחשב בהגהות של מגיה, ומראים לנו כאילו זו הנפקת מחשב.

פס"ד

מאחר ומנהל אגודת משמרת הקודש הסכים בפני להחזיר את דמי הבדיקה ששולמו לו, על הנתבע לדרוש ממנו את ההחזר, אשר כפי שנאמר על ידו היה בסך 1000 ש"ח, ולהשיבו לתובע, אחרי שיציג הרשאה מאת הנהלת ביהכנ"ס שקנו את הס"ת ושילמו עבור הבדיקה, את תביעותיו הנוספות בגין הוצאות נסיעה וזמן מבוזבז לבדיקה השניה, יש לדחות, וזאת כפשרה בין הצדדים, מאחר שלטענת הנתבע הבדיקה הראשונה נעשתה בתום לב, ומתוך מחשבה שהרב עובדיה יוסף המליץ עליה, אם כי להבא יש להזהר ולהשמר מלחזור על מעשה זה, אחרי שהובאה בפנינו אזהרת הרבנות הראשית שלא להסתמך על הגהות הנעשות באגודת משמרת הקודש, ורגלים לדבר שכיום גם הרב עובדיה יוסף אינו ממליץ על בדיקתם (וראה עוד אודות מהימנותו של מר ט, בתיק 104־נב).

נימוקים להלכה

במשנה ב"ב דף פג ע"ב שנינו:

"ארבע מידות במוכרין, מכר לו חטים יפות ונמצאו רעות הלוקח יכול לחזור בו וכו', מכר לו חטים רעות ונמצאו רעות, יפות ונמצאו יפות, אין אחד מהם יכול לחזור בו".

 ופירש רגמ"ה הואיל והשלים לו תנאו. והוסיף ע"כ בעליות דרבינו יונה דף פד א:

"ואינו יכול לומר הייתי חושב שהן יפות שביפות, אלא כיון שקרואין הן יפות, אע"פ שנמצא בעיר חיטין יותר יפות מהן, אין אחד מהם יכול לחזור בו".

 וכעי"ז כתב בשמ"ק שם דף פג ע"ב ד"ה אמר רב חסדא, בשם ראב"ד בשם גאון:

"הא קמ"ל שאפי' נמצאו יפות מהן ואין לו מן היפות שביפות, אבל אצל הרעות יפות הן, כיון דשם יפות הן אין כאן שינוי השם", עכ"ל.

ולעומת זאת במכר לו חטים יפות ונמצאו רעות הלוקח יכול לחזור בו, אבל מ"מ אינו מקח טעות, וכמו שביאר הריטב"א שם כיון שהם מין אחד ממש דאיכא אינשי טובא דלצורך שעה לא דייק ביניהו ושניהם לאכילה עומדים. אבל מקח שנתגלה בו שינוי מהותי ממה שהוסכם עליו, המקח בטל, כגון המוכר עצי זית ונמצאו של שיקמה ששנינו בסיפא של אותה משנה ששניהם יכולים לחזור בהם, ושינוי זה הוא אפילו כשמכר לו אותו דבר עצמו שסיכמו עליו ביניהם, אלא שנמצא בו חסרון המונע מלהשתמש בו, כמו שביאר במקור חיים לבעל הנתה"מ על הל' פסח סי' תלז לענין משכיר בית לחבירו ופירש לו שהוא בדוק מחמץ ונמצא שאינו בדוק שלדעת כמה ראשונים וכן לרמ"א בשו"ע שם סעי' ג צריך להחזיר לו שכר הבדיקה, וכתב המקו"ח שכיון שבית שאינו בדוק א"א להשתמש בו בפסח, וצריך להוציא עליו הוצאות כדי שיהיה ראוי למלאכתו, ה"ז כמום בגוף המקח.

ופסק הרמב"ם הל' מכירה פט"ו ה"ה:

"כל שהסכימו עליו בני המדינה שהוא מום שמחזיר בו מקח זה, מחזירים, וכל שהסכימו עליו שאינו מום, ה"ז אינו מחזיר בו אלא אם פירש", עכ"ל.

ועי' שו"ת הרי"ף סי' קנג:

"כל מידי דקפדי עלה אינשי ה"ז יבטל המקח".

ובשו"ת הרדב"ז ח"א סי' שב:

"כל שדרך בני אדם להקפיד עליהם הוי מום".

ועי' שו"ת הרא"ש כלל קב סי' יד, הובא בטוש"ע חו"מ סי' רלב סעי' יט לענין המוכר ביצים ונמצאו מוזרות, ועי' ב"י שם לחלק בין זמנו של הרא"ש שהיו מקפידים בכך, לזמננו שאין מקפידים בכך.

והנה בנידון דידן שסוכם בין התובע לנתבע על "בדיקת מחשב" (אם נניח שאמנם לא פורש איזה מחשב, שהרי אין לתובע כל ראיה שפירש כן), וטוען התובע שהבדיקה במחשב של אגודת משמרת הקודש אינו קרויה בדיקת מחשב משום שהיא אינה מגלה את כל הטעויות, נראה שיש לחלק את הטענה לשתים: א. האם מחשב בעל תוכנה בסיסית לבדיקת ס"ת קרוי בלשון העם "מחשב", אע"פ שלא הוכנסו בו כל השיפורים והשכלולים שהכניסו במשמרת סת"ם. ב. האם בדיקה במחשב זה שמשאירה אחריה טעויות קרויה "בדיקת מחשב".

ונראה שמחשב בעל תוכנה בסיסית אע"פ שלא הוכנסו בה שיפורים ושכלולים, שם "מחשב" עליו בלשון העם, ואם סוכם לבדוק ב"מחשב", צודק הנתבע שאף מחשב זה בכלל, ואין זה כקונה עצי זית ונמצאו של שיקמה שהמקח בטל. אמנם כיון שההסכם היה על "בדיקת מחשב", צודק התובע שבדיקה שמשאירה אחריה טעויות אין שמה בדיקה, ואף לטענת הנתבע שמסר את הס"ת להגהה באגודת משמרת הקודש על סמך המלצה של הרב עובדיה יוסף, ולא היתה מצידו כל הטעיה מכוונת, גם אם נכונה עובדה זו (דבר הנתון לכוונת הלב שרק יודע מחשבות יודע), יש כאן ענין של מקח טעות, שהרי גם טעות בדין שמה טעות, וכמבואר בדברי חכמים בברייתא ובגמ' ערכין דף ה ע"א שהמעריך פחות מבן חודש לא אמר כלום אפילו כשטעה וסבר דכי היכי דאיכא ערכין לבן חודש איכא נמי לפחות מבן חודש, ופרש"י: והרי אין לו, ונמצא הקדש טעות, הרי לנו שהמקדיש מתוך טעות שבדין אין הקדשו הקדש. (וכאן המקום לציין שהרבנות הראשית יצאה כבר לפני כמה שנים בקריאה פומבית שלא להסתמך על בדיקות סת"ם הנעשות באגודת משמרת הקודש, ומקרה דידן היה יכול להמנע אילו היתה קריאתם נשמעת.)

ועוד, אף אם נאמר שבדיקת מחשב כאן וכאן מין אחד הם, עדיין יש לדון האם זה בגדר של "יפות ונמצאו יפות" ששניהם אינן יכולין לחזור בהן, או שזה דומה ל"יפות ונמצאו רעות", שלמרות שהן מין אחד יכול הלוקח לחזור בו, ונראה שאכן דומה מקרה דידן ל"יפות ונמצאו רעות", שהרי כבר נאמר שהמחשב לבדו אינו מועיל בלי עין קפדנית ועוקבת של האדם האחראי לו, ובזה גרעה אגודת משמרת הקודש ממשמרת סת"ם, משום שמשמרת סת"ם דואגת להפקיד את המחשב בידים היותר נאמנות שאפשר, ולא כך נוהגת אגודת משמרת הקודש, ומכאן מקור הטעויות.

בענין תביעתו להחזר הוצאות נסיעה שהיו לו בגלל הצורך בבדיקה נוספת, נראה שאין הנתבע הפסידו בזה אלא בתורת גרמא בנזיקין, ואין לחייבו בכך, ואילו תביעתו עבור הפסד זמן של ימי עבודה שהיו לו בעקבות הבדיקה הנוספת, ה"ז כמבטל כיסו של חבירו שהוא פטור.

אחרי שמנהל אגודת משמרת הקודש הביע נכונות להחזיר את דמי הבדיקה, על הנתבע לדרוש את ההחזר, ולהחזירו לתובע. ולא נותר לנו אלא לקוות שהאחראים לענין יתנו דעתם כיצד לשפר את בדיקתם שתהיה על הצד היותר טוב מבלי להכשיל אחרים בס"ת בלתי מוגה, ומבלי להכשיל את עצמם בכסף שנגבה עבור מה שאינם עושים.

והנה כב' חבר ביה"ד הגר"ש ביבאס שליט"א עורר לדון בנקודה חשובה, האם יש תוקף לתביעת התובע להחזיר דמי הבדיקה החוזרת, בלא הרשאה כדין מהנהלת ביהכנ"ס, שהרי ההוצאות שהיו לבדיקה החוזרת היו ע"ח ביהכנ"ס.

ונראה פשוט שמה שטוען התובע שבא לתבוע משום שהוא הכתובת לתרעומת של הנהלת ביהכנ"ס, אע"פ שתרעומת היא סיבה מספיקה להיות בעל דין, עי' לישנא בתרא בגמ' ב"ק ח ע"ב, ורמב"ם מכירה פי"ט ה"ט וטוש"ע חו"מ סי' רכו סעי' א, זה הכל במי שבא להתדיין כנגד התובע, אבל להיות תובע משום תרעומת לא שמענו, ע"כ כדי לדון בתביעה זו יש להנהלת ביהכנ"ס ליפות את כוחו של התובע.

הרב אברהם דוב לוין.