חיוב להגיע לדין תורה מבלי שהתביעה מפורטת

בס"ד, כ"ט בטבת תש"ף

26 בינואר 2020

תיק מס' 80023

החלטה

לכבוד הצדדים, שלום רב.

1. התובע פנה אל בית דין ביום ה' בכסלו תש"ף, 3.12.19, וביקש להזמין את הנתבע לבוא לדין בעניין תביעתו לביטול הסכם השכירות ביניהם ובדרישת החזר חלקי של דמי השכירות בגלל השיפוצים המתקיימים בבנין לידו שמקשים על החיים בדירה..

2. הנתבע טען שאין הוא חייב לעמוד לדין בשום ערכאה שהיא מכיוון שאין פגם בדירה עצמה (ויש רק בנייה מותרת בבניין סמוך) ושבזמן שהשכיר אותה לנתבע לא היו אפילו היתרי בנייה להרחבות שנעשו.

3. בית הדין ביקש מהתובע להגיב לטענות אותה העלה הנתבע לפטור. ב"כ התובע השיב שאינו חייב לגלות את כל טענותיו לפני שיבואו לדין ושזכותו של כל תובע להעמיד את הנתבע בדין.

דיון:

4. נחלקו הש"ך חו"מ סי' יא ס"ק א והבאר שבע (מובא שם) האם התובע חייב לגלות את פרטי התביעה. מקובל לפסוק כמו הש"ך שאם לא מפרט בכלל, אי אפשר לכוף את הנתבע לבוא לדין, מכיוון שיכול לטעון שאין לדרוש ממנו ליטרח לבית הדין אם יתכן שיסכים לשלם אם ידע מה תובעים ממנו (עיין פתחי תשובה שם ס"ק ד). הש"ך מודה שמספיק שיפרט את מה שתובע, ואינו צריך לפרט כל טענותיו והוכחותיו לפני שמגיע לבית הדין. לכן מקובלים דברי התובע בעניין חיוב הנתבע לעמוד עמו בדין.

5. מאידך, הנוהג (ע"פ ההלכה) בבית הדין ארץ חמדה-גזית הוא שהצדדים בדרך כלל מתחלקים באגרת בית הדין וכל אחד משלם הוצאותיו. יוצא הכלל בעניין זה הוא כאשר צד אחד התנהג בחוסר תום לב או בצורה בלתי סבירה בהגשת תביעתו או בהכחשת החיוב בו הוא נתבע. הנתבע שלח טעמים שלפיהם לכאורה יש סבירות גבוהה שהנתבע פטור, והתובע התבקש להגיב. כוונת בית הדין היתה שאם תהיה הסכמה על הפרטים ולא יועלה סברה נוספת לחיוב, הרי על בית הדין להודיע לצדדים שאין עילה לחיוב גם לפי דברי התובע. אין עניין לבית הדין לדון בתביעה שאין בה תוחלת, ואין זכות מוקנית לכל מי שרוצה לתבוע את הזולת גם אם התביעה דינה להידחות על הסף.

6. מכיוון שהתובע לא הסכים לעובדות שעליהן הצביע הנתבע, אין בית הדין יודע האם יש עילה מספקת לתביעה או שמא אין כזאת. לכן, כאמור, בית הדין אינו פוטר את הנתבע מלהתייצב לדין. מאידך, התובע מוזהר בזה שאחרי שהוזהר שיש אפשרות סבירה שלא יתברר שיש בסיס לתביעה, עליו לדעת שבית דין עשוי לחייב אותו בהוצאות התביעה ובהוצאות האישיות של הנתבע בבואו לדין. מכיוון שהנתבע גר במרחק משמעותי ממקום מושב בית דין בירושלים (ונבחר המקום בגלל שהעסק שביניהם הוא בירושלים), על התובע לדעת שההוצאות שיתחייב בהן במקרה שלא יזכה בתביעתו ושעליו היה לדעת שזה מה שיקרה, עלולות להיות משמעותיות.

החלטה

7.  על הנתבע לחתום שטר בוררות לדון בפני בית דין ולשתף פעולה עם המזכירות בקביעת מועד לדיון בהקדם האפשרי.

8. התובע מוזהר בזה שאם תתברר שלא היתה הצדקה לתבוע שעליו לשלם הוצאות.

בזאת באנו על החתום