לכבוד הרב, יישר כח על פסקי הדין ומאמריו בנושאי חושן המשפט.
בפסק הדין הרב כתב שיש כאן איסור בל תלין,
ו"איסור חמור זה חל עם תביעת העובד את שכרו (חו"מ שלט,י)".
ובהמשך:
"כל יום שהמעסיק איננו משלם שכר ישנו איסור דרבנן כפי שמובא בדברי השו"ע (שם ח): חייב ליתן לו מיד, ובכל עת שישהה עובר על לאו של דבריהם".
לאחר מכן הרב דן האם יש להקל כיוון שיש חשש שתסגר הישיבה, והרב דחה סברא זו:
"מנגד, יש לטעון שגביה זו תגרום לסגירת הישיבה... ולפי זה יוצא שמצות לימוד תורה אינה שיקול ביחס לפריעת החוב."
שאלתי, האם עברו במקרה זה על 'איסור', שאין איך לשלם לעובד בלא מכירת חפציו?
השולחן ערוך שלט, י כותב:
"אין בע"ה עובר משום בל תלין (ויקרא יט, יג), אא"כ תבעו השכיר; לא תבעו, או שתבעו ולא היה לו מעות ליתן לו... אינו עובר".
מוכח שאם אין מעות לשלם, היינו המוסד בחובות וכדו' אין איסור. אכן הפת"ש הביא שיש מידת חסידות ללוות, אך איסור לכאורה אין.
בברכה
הרב משה מאיר אבינר,