לקויים בתוספת בניה

ב"ה י אדר ב תשפ"ב                                                                      

בית הדין מטה בנימין

פסק דין

תיאור המקרה                                                                          

בטו בשבט תשע"ח (30/1/18) נחתם חוזה עבודה לבנית קומה עליונה כולל גג, קירות דלתות, חשמל, אינסטלציה וריצוף. העבודה הסתיימה 16.7.2018 לאחר ששולם כל הסכום המסוכם מלבד האחוז האחרון שעוכב לצורך השלמת הבדק לאחר שנה.

לאחר החורף הראשון נתגלו ליקויים אשר צוינו בטופס תיקונים. הליקויים תוקנו ובסיום שנת האחריות שולם הסכום האחרון. אולם בחורף הבא חזרו חלק מהליקויים שהיו בעיקר בחדר המדרגות ואף נוספו עליהם סדקים וכתמים כהים על השליכט מבחוץ. הנתבעים באו בקיץ ותקנו מוקד אחד של רטיבות אך לא תקנו את השליכט מבחוץ. ואז הגיע חורף שלישי (2021) שבו היו בעיות של רטיבות בחדר מדרגות ובחלון. הקבלן הגיע לפני פסח לראות את הליקויים אך הם לא תוקנו. חורף הבא (2022) היה מבורך והרטיבות התפשטה בחדר המדרגות וכן נתגלו כתמי רטיבות חדשים גם בתקרת הסלון של קומת הקרקע. הוויכוח בין הצדדים הוא על מידת האחריות שיש לנתבעים כלפי הליקויים הללו. בית הדין הציע פשרה של שלוש עשרה וחצי אלף ₪ ולסלק את התביעות ההדדיות אך לא התקבלה הצעה זו על ידי הצדדים, כמו כן הייתה הצעה של חמשת אלפים שקלים ואף הצעה זו לא באה לכלל מימוש.

טענת התובעים

בתחילת הדרך נאמר כמה פעמים על ידי הנתבעים שאין מה לדאוג והם יטפלו בכל בעיה. ככל שהזמן עבר הם התנערו מכך והחלו לטעון שאין להם אחריות יותר משנה וכפי שכתוב בחוזה.
אנו טוענים שברור שיש מנהג מדינה שיש לו תוקף הלכתי לתקן את כל הבעיות שהתעוררו עקב הבניה גם אם הם לאחר שנת הבדק. זה מופיע במפורש בחוק המכר ועל כן לא דאגנו שבחוזה הופיעה רק שנה ביודעינו שהמנהג מחייב גם מעבר לכך. הנתבעים קיבלו תשלום בזמן וכפי שסכום והם מחויבים לתקן את כל הרטיבויות שהתגלעו במשך שלוש וחצי השנים שעברו מאז השיפוץ. לדעתנו "ליקויי רטיבות שרגילים להופיע רק לאחר הגשם ולעיתים רק אחרי שני חורפים אינם מתמעטים מאחריותו של הקבלן לתיקון המעוות". הנתבעים הודו במפורש שזו אחריותם אלא שככל שהליקויים התגברו הם החלו להתנער ממחויבות זו והתמקדו רק בנזילה בחלון בסלון. "כי תיקון הליקויים האחרים דורשים הרמת מרצפות ואיטום מחודש של המרפסת, ואיטום מחודש של קירות המרפסת הסדוקים והמוכתמים בשחור, חשוב לציין שעיכוב התיקון בשנים האחרונות אינו מתפרש כמחילה מצדנו ואנו דורשים את תיקונם המידי של כל הליקויים לאחר שיעברו ימי הגשם".

אנו דורשים תיקון מלא של כל הליקויים.

טענות הנתבעים

החוזה נכתב לאחר משא ומן ממושך והמחיר שנקבע הוא זול ועל כן אין לנו אחריות מעבר לשנת הבדק או לבעיה שדווחה וחזרה על עצמה כמו הנזילה בחלון בסלון. ניסינו ללכת לקראת התובעים בכל מה שאפשר ונתנו הוראה לעובדים שלנו לתת קדימות לפנייה של התובעים אך זה לא נגמר. על כן אנו מבקשים שבית הדין יכריע.

בירור הדין

למנהג מדינה ישנו תוקף הלכתי וכך כתב הרמב"ם:

'כל הנושא ונותן סתם - על מנהג המדינה הוא סומך' (רמב"ם, מכירה טו, ה),

ובכלל זה 'חוק המכר'. מבירור שערכו הדיינים עם אנשי מקצוע התברר שישנו הבדל בין רכישת בית מקבלן לבין עבודות שיפוץ. כאשר בבית חדש חל 'חוק המכר' המפרט את זמן האחריות המחייב ומונע כל אפשרות לקצר זאת (אף בהסכמת הצדדים ואף שנכתב בחוזה אחרת) בעוד עבודת שיפוץ (כולל תוספת של קומה חדשה) אין מנהג  מחייב והכול לפי מה שסיכמו הצדדים.

לכן יש להתייחס רק לחוזה כגורם מחייב ובו נאמר:

"אחריות המבצע הינה לשנה מיום המסירה, אחריות איטום הגג שבע שנים".

ואין לטעון שכוונת הסעיף הזה רק לתיקונים קלים שהרי בהמשך אותו סעיף כתוב:  

"האחריות על כלל העבודה לרבות חזרה לצורך ביצוע תיקונים".

אם כן, מדובר על כלל העבודה!

אף שהנתבעים אמרו בעל פה לאחר תקופת הבדק שהם יתקנו את כל הליקויים אין זה מחייב מבחינה משפטית (אדם צריך לעמוד בדיבורו אך זו חובה כלפי שמיא).

לאור כל זאת, בית הדין הגיע למסקנה שהנתבעים פטורים מתיקון ליקויים שהתגלו לאחר שנת הבדק. 
יש לתקן את הליקויים שכבר הוזכרו בשנת הבדק כגון הרטיבות סביב החלון בסלון, וכן את מה שהתברר שנעשה בצורה שאינה עומדת בתקן המקובל כגון ניקוז שאינו כפול במרפסת (על פי הדוח שהגיש התובע והוצג בפני הנתבעים).[1]

בית הדין אינו יכול לקבוע את העלות המדויקת של התיקון ועל כן הוחלט להשתמש בכוח הפשרה (קרובה לדין) אשר מוזכרת בשטר הבוררות ולחייב בסכום של חמשת אלפים שקלים[2].

החלטה

הנתבעים ישלמו 5000 ₪ לתובעים בתוך שלושים יום.

בתשלום זה מסתלקות כל התביעות בגין שיפוץ הבית (למעט ראיות על רשלנות מקצועית שהייתה בבניה).

'והאמת והשלום אהבו'

הרב דניאל לונצר,       הרב אריאל בראלי (אב"ד),       הרב אחיקם הלוי.