שכר טכנאי מכונה שהוציא הוצאות ולא תיקן

כרך ז פס"ד המתחיל בעמוד קנח

בנידון בעל מלאכה שעמל ולא תיקן

הנידון

לראובן התקלקלה מכונת הכביסה, והוא מסר אותה לשמעון שהוא מומחה בדבר כדי לקבוע אם כדאי לו להשקיע בתיקון שלה. שמעון קבע שיש צורך להחליף את המשאבה והברז במכונה, וזה עולה 135 ש״ח, וכדאי לתקן. שילם לו ראובן את הכסף ואחרי ששמעון הודיע לו שתיקן, לקח ראובן את המכונה לביתו, אך המכונה שוב לא פעלה כמו קודם. החזירה ראובן לשמעון, שטען שאמנם המכונה מקולקלת, אך הבדיקה שלו לא כללה פירוק גוף המכונה ולכן לא ידע שהגוף מקולקל. כדי לבדוק את גוף המכונה יש לשלם 235 ש״ח, והבדיקה שלו היתה חיצונית בלבד שעולה רק 10 ש״ח. הוא טוען שהאחריות שלו היא רק על המשאבה והברז ולא על גוף המכונה.

טוען ראובן: אינני בקי בחלקי המכונה, באתי לשמעון המומחה על מנת שיקבע אם כדאי לטפל במכונה זו כדי שאוכל להשתמש אתה, והוא קבע שכדאי לתקן, ולכן מסרתי לו את המכונה לתיקון, ואם אחרי התיקון שלו המכונה אינה פועלת נמצא שלקח 135 ש״ח לחינם, ופועל שלוקח תשלום הוא לא בשביל העבודה שהשקיע אלא בשביל תוצאת הפעולה, ואם אין תוצאות, צריך להחזיר את הכסף ששילמו לו.

המקורות להלכה

בשו״ע חו״מ סי׳ שלה, ב ובסמ״ע שם ס״ק ט ונתה״מ ס״ק נ נפסק שאם נאנס הפועל ולא השלים מלאכתו בשלימות אף מה שעשה אין צריך לשלם לו כלום כשלא נהנה בעה״ב. ונראה דכ״ש קבלן ששכרו אינו בשביל העמל והעבודה אלא בכדי להוציא מתח״י דבר מתוקן, ואם מחמת הסיבה שלו אינו משלים ההתחייבות, ואין בעה״ב נהנה ממה שעשה, גם מה שכבר קבל הקבלן צריך להחזיר.

ועי׳ במה שהקדמנו בספר דברי לוי לרמב״ם הל׳ כלים במאי דתנן בסוף פ״ב דאבות: 

"הוא היה אומר לא עליך המלאכה לגמור ולא אתה בן חורין להבטל ממנה. אם למדת תורה הרבה נותנין לך שכר הרבה, ונאמן הוא בעל מלאכתך שישלם לך שכר פעולתך וכו׳". 

ומבואר עפ״י מה דקבעו חז״ל בסיום מס׳: 

"אנו עמלים והם עמלים, אנו עמלים ומקבלים שכר והם עמלים ואינם מקבלים שכר". 

והקושיא מפורסמת, הא כל העולם ובעלי האומנויות מקבלים שכרם משלם וכו׳. ונראה דכל בעלי אומניות אינם מקבלים שכר בשביל פעולתם ועמלותם אלא בשביל גמר ושלמות הפעולה, ואם עמל בזיעת אפים ולא הצליח להוציא מתחת ידו דבר מתוקן לא יקבל מבעליו שום שכר, כמבואר בנתה״מ סי׳ שלה ס״ק ג, ולהיפך אם השלים את ההזמנה בלא עמל ויגיעה שכרו אתו. וזה שאנו אומרים אנו עמלים ומקבלים שכר, היינו עבור עמלות גרידא, אם אפילו לא הצליח לאסוקי שמעתתא אליבא דהילכתא ולא ראה ברכה בעמלו הקב״ה אינו מקפח את שכרו, אבל הם העמלים, היגיעה אינה משתלמת כלל אלא תכלית הפעולה היא הגורמת את השכר. ע״כ. וזה דתנן לא עליך המלאכה לגמור, אפילו אם לא גמרת אלא שלא בטלת ממנה ולמדת ועמלת בתורה הרבה נותנין לך שכר הרבה ונאמן הוא בעל מלאכתך שישלם לך שכר פעולתך בשביל הפעולה גרידא.