בס"ד


מס. סידורי:13749

תימחור לקוי בשיפוץ דירה

שם בית דין:מטה בנימין
דיינים:
הרב בר-אלי אריאל
הרב לונצר דניאל
הרב פנירי יצחק
תקציר:
התובע - קבלן ששיפץ את דירת הנתבע ע"פ חוזה ובסכום שנקבע. במהלך השיפוץ הוחלט לערוך שינויים, ונבנתה תכנית עבודה חדשה שלא תומחרה, והוסכם שאדם שלישי המלוה את הבניה ומסכם על שני הצדדים, הוא יקבע את המחיר. הנתבע שילם את הסכום שנקבע תחילה +תוספת, והקבלן טוען דורש עוד 180000 ש"ח, ע"פ תמחור שעשה.
הנתבע טוען שהתמחור גבוה הרבה מעבר לנורמה ביחס להיקף העבודה ואיכותה, מלבד זאת שהקבלן לא קיזז עבודות שנחסכו במה משעשה ע"פ החוזה הראשון.
פסק הדין:
ב"ד כפה פשרה, ע"פ אומדן שהעריך השלישי, אך הפחית חלק מהסכום על עבודות שלא בוצעו בפועל.
על הקבלן לתקן את הליקויים שהעלה הנתבע, ואח"כ ישלם לו הנתבע 100000 ש"ח.
נושאים הנידונים בפסק:
תאריך: א' אלול תשפ"א

ב"ה                                                                                           

פסק דין שיפוץ דירה

א. עובדות מוסכמות

בתאריך 10/8 נחתם חוזה בין שני הצדדים על שיפוץ הדירה על סך 455000 ₪ + מע"מ.

העבודה החלה ב18/8/19 והסתיימה לאחר חמישה חודשים 15/1/20.

במהלך העבודה (לאחר חתימת החוזה) ולבקשת הנתבע, שונתה תוכנית העבודה, והוצגה תוכנית חדשה אשר נכתבה על ידי אדריכלית.

התוכנית החדשה יקרה יותר אך לא תומחרה, ובין הצדדים הוסכם שאדם שלישי בשם י. שמלווה את הבניה, שהוא מקובל על התובע וכן הוא ידיד של הקבלן, ייקבע את המחיר.

השיפוץ הסתיים לפי התוכנית החדשה שהוצגה. הקבלן קיבל את כל הסכום הראשוני דהיינו 455000 ₪ ועוד ארבעים אלף ₪ על חשבון התוכנית החדשה.

הוויכוח בין הצדדים הוא על התמחור של התוכנית החדשה כאשר התובע מבקש 180000 ₪ (לאחר ניכוי של 40000 ₪ שכבר קיבל) והנתבע טוען שהמחיר מופקע והביא חוות דעת מפורטות שגם איכות העבודה ירודה וגם התמחור אינו נכון ולטענתו הוא אינו חייב לשלם סכום זה.

ב. טענות התובע

אני מציג בפני בית הדין טבלה מפורטת של תמחור השינויים, את זה הכנתי עם י. ביחד ולכן זה מחייב, הגעתי לסכום של מאה ושמונים אלף ₪.

כמו כן מצורפות תמונות המאוששות שאת מה שנדרש עשיתי.

בסוף השיפוץ הייתי בבית חולים וממיטת חוליי דאגתי לכך שהשיפוץ יסתיים, שיהוי הזמן היה בגלל השינויים, אני מוכן לתקן אם יש ליקויים או נזילות הקשורות לעבודה, כולל הדלת שיש עליה אחריות. רוצה לציין שהוספתי דברים שלא סוכמו מראש ולא תמחרתי אותם רק מתוך חברות טובה עם י., גם הקיזוז על עבודות שהיו בחוזה הראשוני ולא נעשו - הכול כלול במחירים שקבעתי עם י. וגם זה לאחר שהוא הוריד לי הרבה ממה שעשיתי. לסיכום אני מגיש את כל הטבלה עם התוספות והתמחור ודורש 180000 ₪ על עבודה שביצעתי ואין על כך חולק.  

ג. טענות הנתבע

ישבתי הרבה על החומר ולמדתי את הנושא היטב והמסקנה שלי שהתובע ניצל את הקשרים הטובים שלו עם י. ורוצה לחייב אותי בסכום שלא מתקרב למה שבפועל נעשה בבית. לדעתי אין שום הצדקה להוסיף תשלום, החל מכך שזמן העבודה התארך כי הקבלן לא היה נוכח במקום והיו שבועות שלמים ללא עבודה. באותו זמן  נאלצתי לשלם שכר דירה על יחידת דיור קטנה בתנאים של צפיפות כאשר אשתי בסוף הריון ובמקום חודשיים הגענו לחמישה חודשים.

כמו כן איכות הבניה לא מתקרבת לסכום שאותו דורש הקבלן, העבודה ירודה החומרים לא איכותיים וחסר גימור של כל מיני דברים כולל נזילה שיש מהדלת למעלה והיציאה לגינה בעייתית.

הבאתי איש מקצוע שמבין באלומיניום והוא ראה את מה שיש בבית וטען שלא יכול להיות שהסכום הנדרש הוא כל כך גבוה. ברור שיש פה הפרזות כולל זה שהעובי של פרופיל 7000 לא קיים.

הבאתי חשמלאי שספר את כל הנקודות שיש בבית והגיע ל177 ולא 220 נקודות כמו שתובע הצהיר. מצורף מסמך שלו הכולל גם התראה על כך שיש בעיה בלוח חשמל וחברת חשמל לא הייתה מאשרת זאת. ישבתי הרבה זמן על התמחור שהגיש הקבלן והשוויתי אותם למחירון דקל ובכל סעיף יש פערים גדולים שאינם מובנים והצגתי אותם בפניכם בטבלה מסודרת. כמו כן ניכר שתובע לא קיזז את העבודה שנחסכה ממנו בחוזה הישן, דהיינו הוא כבר גבה את כל המחיר של 455000 ₪ ועל כך הוסיף את מה שעשה למרות שנחסכו ממנו הוצאות רבות.

למשל הוא היה אמור לחייט את כל נקודות החשמל ובמקום זה הוא עשה נקודות חדשות וחייב עליהם מחיר מלא- 350 ₪ כאשר היה צריך להפחית מכל נקודה כשני שליש שנחסך ממנו לחדש אותה עם חוטים חדשים.

אני מצרף לבית הדין תשובה לכל סעיף שכתב התובע בטבלה שהוגשה לכם וכן רשימה של דברים שבכלל לא בוצעו.

ד. עדות י.

לוויתי את השיפוץ מתוך רצון טוב, ואכן שני הצדדים סמכו עלי בכול וכן שהתמחור יהיה הוגן. התובע הציג בפני את הרשימה עם כל התוספות על סך 180000 ₪ (מעבר לארבעים אלף ששולמו) אני לא הסכמתי אתו ואמרתי כי די בסכום 120000 ₪.

כמו כן בתקופה שהתובע היה מאושפז אני סייעתי לסיים את העבודה והבאתי בעצמי עובדים והוא. עזר כל יכולתו.

ה. בירור הדין

1. איכות הבניה

לצדדים הוצעה פשרה אשר לא התקבלה.

על פי מה שהתברר בפני בית הדין, השיפוץ אכן נעשה והסתיים בהתאם לתוכנית של האדריכלית. הוויכוח הוא על איכות הבניה ועל התמחור.

לגבי איכות הבניה בית הדין מתרשם שהעבודה נעשתה ברמה סבירה.

בית הדין נותן אפשרות נוספת לנתבע להציג בפניו בתוך זמן קצוב ראיות על שינוי איכותי מהמפרט של החוזה.

2. תמחור התוכנית החדשה

עיקר הוויכוח נסוב סביב התמחור של התוכנית החדשה משום שיש בה מורכבות - קיזוז עבודות שהיו בתוכנית הישנה ולא נדרשו בתוכנית החדשה, ובנוסף הנתבע טוען שהתמחור גבוה ביחס למקובל. טענה נוספת יש ביחס לכתב כמויות שהקבלן הציג בעיקר ביחס לנקודות החשמל כאשר חויבו 220 נקודות ובפועל ישנם רק 177 נקודות.

בית הדין אכן התרשם שהקבלן לא קיזז במדויק את העבודות שנחסכו ממנו והמחירים שנקובים מקבילים למחיר של עבודה חדשה.

מצב זה מוביל את בית הדין לקושי מציאותי להגיע לתמחור מדויק היות והקשרים החברתיים בין הקבלן לי. כללו גם דברים שהקבלן הוסיף בלא שכר.

על כן אנו מאמצים את כוח הפשרה כפי שחתמו הצדדים בשטר הבוררות, וכן נסמכים על דברי בית יוסף (חושן משפט סימן יב אות ו):

"כתב הרא"ש בתשובות כלל ק"ז סימן ו' שניתן לדיין כח לעשות דין כעין פשרה בפרק המפקיד (בבא מציעא מב:) ההוא אפטרופא דיתמי דזבן תורא ומסריה לבקרא וכו' וכתב אין כח ורשות להוציא הדין חלוק מתחת ידו שצריך לגמור ולהשלים הדין כדי להטיל שלום בעולם ולכך נתנו חכמים רשות לדיין לפסוק לפי ראות עיניו במקום שאין הדבר יכול להתברר בראיות ובעדויות פעמים באומד הדעת ופעמים כמו שיראה הדיין בלא טעם ובלא ראיה ובלא אומד הדעת היינו שודא לפירוש התוספות (קידושין עד. ב"ב לה. ד"ה שודא) ופעמים על דרך פשרה."

וכן פסק בשלחן ערוך שם (סעיף ה):

"יש כח לדיין לעשות דין כעין הפשרה, במקום שאין הדבר יכול להתברר. ואינו רשאי להוציא הדין חלוק מתחת ידו בלי גמר."

וכ"כ הסמ"ע (שם ס"ק יב) שמדובר בפשרה כפויה.[1]


לאור זאת, בית הדין מקבל את התמחור שהזכיר י. 120,000 ₪ כמגלם את העבודה שנעשתה ואת המחיר הראוי לאחר התקזזות על העבודה שנחסכה מהקבלן.

כאמור, ההפחתה של 60,000 ₪ מגלמת את טענות הנתבע לכך שדרושה התקזזות וכן לכך שישנו פער בין התמחור שהגיש הקבלן לבין מחירון דקל.

יש להוסיף, כי שני הצדדים סמכו על התמחור הסופי של י. ובמצב זה הנתבע התחייב מראש לשלם כפי מה שהוא יקבע, וביחס לכך הבדיקה העכשווית של המחיר הרצוי אינה רלוונטית. ועל כן הנתבע אינו יכול לטעון שהתמחור אינו הוגן וכפי שפירשו התוספות את החובה של אדם לשלם "כפי מה שיאמר אבא" מטעם שחלה כבר התחייבות אף ללא מעשה קניין (ב"מ עד,א בד"ה הכא).

3. עבודות שלא בוצעו

כחלק מהפשרה החליט בית הדין להתחשב בטענות של הנתבע ביחס לדברים שלא התבצעו בפועל וכנראה י. לא ידע עליהם, ולכן להפחית 20000 ₪.

כל התשלום מותנה בתיקון הליקויים הקיימים בבית, בתנאי שהנתבע משתף פעולה ומאפשר זאת. בית הדין קוצב שלושים יום לקבלן לתקן זאת ולדווח על כך לבית הדין וכן להמציא לבית הדין אישור חדש מחשמלאי שביקר בדירה ואישר את תקינות החשמל.

4. החלטה

א. הנתבע חייב לשלם לתובע 100000 ₪ לאחר אישור תיקון הליקויים על ידי בית הדין.

ב. הנתבע רשאי להמציא ליד בית הדין בתוך עשרה ימים ראיה לעבודה פגומה ביחס למה שצוין בחוזה (לא כמות אלא איכות).

על החתום:

הרב יצחק פנירי,             הרב אריאל בראלי (אב"ד),              הרב דניאל לונצר

 



[1] וכן נקט בשו"ת יביע אומר חי"א אהע"ז סי' נט, כן פסקו בפד"ר ח"ד עמ' 212. ואף שהנתיבות כתב שם שכל זה במצב שיש רמאות, במקרה הנוכחי בית הדין מסתמך על שטר הבוררות שבו מופיע הפשרה.

תגיות

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il