השכנת שלום

השכנת שלום

התובע: מר ד'                                        

הנתבע: מר מ'                                                               

שני הצדדים גרים באותו בנין. זה כמה שנים שגבה טורא ביניהם, על רקע קריאה בתורה ותפקידים אחרים בבית כנסת. התובע טען בלהט רב כי הנתבע משמיץ אותו ומוציא עליו שם רע, ואף יש אנשים שמאמינים לו. הנתבע מכחיש שהוציא שם רע, אם כי מודה שהיו ביניהם מתחים רבים. כעת הם נפרדו, כאשר כל אחד מהם מתפלל בבית כנסת אחר.

שמענו בסבלנות את כאבו של התובע ועוגמת הנפש הרבה שנגרמה לו. הוא לא הביא הוכחות לדבריו, אם כי טוען שיש לו עדים. לא ידע לנסח בדיוק מה הוא תובע כעת. עכ"פ הוא מבקש כי נמצה את התביעה עד תומה, על מנת שהאמת תצא לאור. הנתבע מצדו ניסה לשלוח שלוחים להוריד את התביעה, ומבקש לסגור את הסכסוך.

החלטה

קשה היה לנו לשמוע ריב כה ממושך, רווי אמוציות, ועוד על רקע תפקידים בבית כנסת, מקום תפילה, בו אנו אומרים "שים שלום... עלינו ועל כל ישראל עמך.."

המשנה ברורה [קנ, ב] כתב ביחס לפרוד בקהילה:

ועיין בתשובות רדב"ז ח"ג סי' תע"ב... וכל זמן בזמן שכולם לב אחד הוא שקילוסן עולה יפה אבל אם חלק לבם יותר טוב הוא שיתפללו כל כת בפני עצמה וכו'. ולא תטעה בדברי לומר שאני סובר שהחלוקה טובה ח"ו דהא קרא כתיב "חבור עצבים אפרים הנח לו" (הושע ד, יז); "חלק לבם עתה יאשמו" (שם י, ב) אלא צריך להשתדל שיהיו לב אחד לאביהם שבשמים. ואם אי אפשר אלא שתמיד הם מתקוטטים והם במחלוקת דחה הרע במיעוטו.

ולענין מינויים בבית כנסת, כתב במשנה ברורה [נג, נג]:

היום שידוע שבעוונותינו הרבים הרבה מחזיקין במחלוקת בלי טעם וריח וכונתם שלא לשם שמים, אם היו צריכין לשאול לכל יחיד ויחיד בענין המינויים בין לענין מינוי הש"ץ או מרביץ תורה ואב"ד בעיר וכל כי האי גוונא לא היו מסכימים לעולם, על כן הולכין אחר רוב פורעי המס ואפילו פסולי קורבי ביניהם [מגן אברהם] ועכשיו המנהג שהולכין אחר ז' טובי העיר או אחר הנבררים מן הקהל ע"ז כל מקום ומקום לפי מנהגו [פרי מגדים] והכל שלא ירבו המחלוקת.

לגופו של עניין אין אנו רואים טעם בחקר העבר, כאשר אין פני הצדדים לשלום ביניהם, וביחוד כאשר אין מדובר בסכסוך כספי אלא בפגיעה בכבוד ובשם הטוב.

יש להתרחק ממחלוקת, לעתים גם על חשבון האמת. כך כותב הרב אברהם ארלנגר, אחד ממפרשי הגמרא (ברכת אברהם, סנהדרין קי ע"א), על האמור בגמרא שם "אין מחזיקין במחלוקת":

הכוונה שאין להראות צדקתו על ידי זה שהוא מתחזק להישאר בשלו באופן שעל ידי זה תמשך המחלוקת, דסלקא דעתך אמינא שאם אדם יודע שהצדק אתו, אין להיכנע כלל חברו, שלא תהיה פירצה קוראה לגנב, שמצליחין ע"י מחלוקת גם בדבר שאין הצדק אתו, ויכול להשפיל הצדיקים. על זה הוכיחו ממשה שלא כן ההנהגה הראויה. 

פנינו לעתיד, ולכן לא נחטט בעבר, שעלול להגדיל משקעים אלא במכאן והבא.

כעת שני הצדדים מתפללים בבתי כנסת נפרדים.

לכן אנו מורים בשלב זה על הפרדת כוחות, תוך תקוה שבעתיד תבוא גם שעת שלום ביניהם. התובע יתפלל בבית כנסת א', ולא בבית כנסת ב'. הנתבע יתפלל בבית כנסת ב' ולא בבית כנסת א'.

שני הצדדים לא ידברו דבר זה על זה - מטוב ועד רע.

אנו קוראים לצדדים, וביחוד לתובע שכה נפגע, להתעלות על עצמם, למחוק את העבר, וכל אחד במקומו יבנה את חייו ויתרום לקהילתו.

לאחר תקופה של שקט ישקלו הצדדים אפשרות של פניה למגשר שיביא שלום ביניהם.

ובהזדמנות זו נפנה גם לקהל, וביחוד לאותם אנשים שהיו מעורבים בסכסוך - הנמיכו להבות, המחלוקת היא בחינה של אש שמכלה כל איחוד, גם איחוד של קדושה. אל תקבלו לשון הרע, ועשו ככל יכולתכם לקיים הפסוק: "בקש שלום ורדפהו".

דוקא בימים טרופים אלו, של שסע חברתי, מריבות ושפה גסה, מוטל עלינו לשדר שלוה ורוגע, פנים מחייכות, סבלנות וסובלנות, שיקרינו גם על כלל הציבור.

הרב ברוך פז                        הרב איתמר ורהפטיג                      הרב יהודה זולדן

   דיין                                     דיין                                              דיין