חסיון מסמכי בוררות

חסיון בבוררות

בעניין הבקשה לחיסיון על מסמכי הבוררות

כידוע ביהמש"פ העליון קבע לפני כמה שנים כי חל חיסיון על מסמכי בוררות. אמנם החלטות של ביהמש"פ אינן מחייבות מעצם טבען לפי דין תורה [והרי בבוררות זו התחייבתם להתדיין לפי דין תורה] אלא אם הם הפכו למנהג המדינה ובמקרה שלנו הם לא הפכו למנהג המדינה כך שמצד זה לא ניתן לחייב חיסיון שהרי לא ניתן לומר שהצדדים התכוונו ליתן חיסיון למסמכי הבוררות כשהמנהג הוא לא כך.

אלא שיש לדון בכך מצד אחר שהרי יש חרם דרבינו גרשום על הסתכלות במכתב האחר כמש"כ בבאר הגולה (יו"ד סו"ס שלד):

דין חרם ר"ג ... חרם שלא לראות בכתב חבירו שלא ברשותו אא"כ זרקו. ... ועיין בא"ה סי' א' סעיף י' בהג"ה שתקנת ר"ג מן הסתם נוהג בכל מקום:

והרי המסמכים האלה ודאי שהם מוגדרים 'ככתב חבירו' ולכן מצד חרם דרבינו גרשום אסור לצד מהצדדים להראות את ההתכתבויות שכתב הצד השני לאחרים שהרי לאחרים אין היתר להסתכל בהם אך את המכתבים שכתב הצד גופו כתב מותר לו להראות אותם גם לאחרים, ביחס לחומרים שאני כתבתי לאור בקשת הרב ו. אני מבהיר בזאת שגם את מה שאני כתבתי אין היתר להראות לאי מי אחר.