הצטברות מים בגג השכן המביאים יתושים

      תיק מספר: 133

בענין שבין התובע: ר'

לבית הנתבע: ש'

טענות התובע: 

יש בבעלותי דירה ברחוב בשדרות קומה שניה מעל דירת הגן של הנתבע. לפני מספר שנים הנתבע בנה יחידה בחצר והגג של המבנה מגיע קרוב לחלונות חדרי הדירה שבבעלותי. הדירה שבבעלותי מושכרת, בקיץ האחרון (12 באוגוסט 2020) קרא לי השוכר ואמר שהוא סובל ממכת יתושים כתוצאה מהצטברות הרבה מים בגג וכיון שהשיפוע של הגג בעייתי המים עמדו וזה גרם ליתושים להגיע. הבעיה שלי היא היתושים ולא המים. בעבר היה מרזב שיורד מהקומה העליונה לקרקע אך כעת המרזב קוצר כתוצאה מתוספת המבנה והוא שופך את המים לגג של הנתבע. פניתי לנתבע שיתקן את הגג והוא שלח לי הודעה שתוכנה 'הסר דאגה מליבך העניין יטופל'. כיוון שהנתבע היה בחופשה הלכתי בעצמי וחיברתי צינור שיעקוף את הבעיה, צינור זה נתן פתרון חלקי. פניתי עוד כמה פעמים לנתבע, בשלב מסוים הוא אמר לי שהוא לא חושב שהוא צריך להוציא סכום גדול של כסף בשביל בעיה כזו ולאחר שנודע לי שהוא מכר את הבית הבנתי שהוא לא מתכוון לטפל בבעיה. לכן אני תובע ממנו לתקן את הגג כדי למנוע מצב שבעתיד יעמדו שם מים ושוב יבואו יתושים. 

טענות הנתבע: 

ב12/8 התובע פנה אלי ואמר לי על הבעיה. יומיים לאחר מכן עליתי לגג וניקיתי את כל הירוקת שהצטברה שם. הבעיה היתה דוד של אחד השכנים שהתפוצץ וגרם לכמות מים אדירה. הגג עומד כבר שבע שנים והיריעות עברו את קיץ תשע"ט וחורף תש"פ בלי שום בעיה. יש לי תמונות מהשבועות האחרונים שמראות שהגג נקי, יש קצת מים אבל זו לא בעיה. מבחינתי הצינור שהתובע חיבר הוא מספיק טוב. בדקתי אפשרות להביא בעל מקצוע שיתקן את הגג והעלויות הן 3,500 ₪ כיוון שהירוקת שהביאה את היתושים היתה מקרה חריג אני לא חושב שאיני צריך להביא בעל מקצוע לתקן. צריך פעם בשנה בתחילת הקיץ לעלות לגג ולחבר את הצינור, אני מוכן לעשות זאת. 

בירור הדין:

א. בנדון שלפנינו אע"פ שהנכס של התובע מושכר נראה שהוא עצמו נחשב בעל דין לתביעה זו, שכן הבעיה שנוצרה גורמת לליקוי במבנה שהושכר שמצריך טיפול מקצועי, והאחריות על המבנה מוטלת על המשכיר כמבואר בשו"ע (חו"מ שיד א-ב).

ב. ויש מקום לדון לפטור את הנתבע כיון שהמים המזיקים אינם שלו אלא של בעלי הקומות העליונות. אמנם נראה שכיון שהמים היורדים מהקומות העליונות היו יורדים בעבר דרך מרזב לחצרו של הנתבע באופן שלא גרם נזק, במצב זה יש כאן זכות שמוש של דיירי הבנין שהמים היורדים מהגג יגיעו לחצרו של הנתבע (חו"מ קנג ו). אי לכך, נמצא ששינוי מקום המרזב ע"י הנתבע הוא זה שגרם להתאספות המים על גבי הגג באופן שמזיק, לכן יש לראות את מציאות המים בגג כנתונה לאחריותו. 

ג. אמנם נראה שבנדון שלפנינו גם לפי דברי התובע מדובר בנזק שמתרחש לעיתים רחוקות בלבד, ובכגון דא אין חובת הרחקת נזיקין כמבואר בשו"ע (חו"מ קנה ד) וכתב הרמ"א שם לענין נזקי מים: 

"והכל לפי הענין, דאם המים מועטין וכלין לאלתר, אפילו בלא מעזיבה אינו חייב לסלק היזקו. ואם היו מרובים ומזיקים לו תדיר דרך המעזיבה, חייב לסלקו (מרדכי ר' פ"י דב"מ)",

הרי שדווקא במים מרובים שמזיקים תדיר ישנה חובה לסלק. וכ"כ גם בשו"ת הרא"ש (כלל קח ס"י) שדווקא בהיזק מרובה ותדיר צריך לסלק את הנזק וכ"פ השו"ע (קנה כ).

החלטה:

תביעתו של התובע נדחתה והנתבע פטור מלתקן את גגו.

'והאמת והשלום אהבו'

__________         _________ ________

הרב שלמה בן יאיר       הרב דרור טויל, אב"ד       הרב צחי- יצחק מויאל