תנאי בגובה שכר טרחת עורך דין

א. רקע ועובדות מוסכמות 

1. א' (להלן 'התובע) הינו עורך דין אשר העניק שירות משפטי לב' (להלן 'הנתבע') במסגרת פעילות זו התבקש התובע לנקוט הליכים לגביית חוב מחברת ג' (להלן 'החברה') שהייתה חייבת לנתבע והיא סרבה לשלמו.

2. בהסכם שנחתם בין הצדדים נקבע שיעור שכר הטרחה של התובע. נקבע בהסכם שאם פעילות התובע תסתיים בפתיחת תיק בהוצל"פ ונקיטת הליכי גביה כגון עיקולים, הרי שהתובע לא יהיה זכאי לקבל מעבר לדמי קדימה בסך 2500 ₪ בתוספת מע"מ ששולמו על ידי הנתבע. אך, במידה ותגיש החברה התנגדות להוצל"פ וכתוצאה מכך יועבר התיק לבית המשפט, הרי שיהיה זכאי הנתבע לתשלום של 20% בתוספת מע"מ, מכל סכום שיתקבל בפועל באמצעות פשרה או פסק דין. 

3. עם פתיחת התיק בהוצל"פ נקבע על ידי ההוצל"פ שהנתבע זכאי לקבל שכר טרחה בסך 6547 ₪ מהחברה.

4. בפועל, אחרי שהנתבע פתח תיק בהוצל"פ, לקראת סיום המועד בו ניתן להגיש התנגדות, נכנסה החברה למשא ומתן לתשלום החוב עם התובע. בסיומו של המשא ומתן, סוכם שהחברה תשלם את סכום החוב המקורי בסך- 55,962 ₪ בלבד ללא שכר הטרחה.

5. הסכום הנ"ל הועבר לקרן נאמנות המצויה בחזקת התובע.

6. הנתבע מסרב לשלם סכום נוסף מעבר לדמי הקדימה ששולמו. ועקב כך התביעה שלפנינו.

ב. טענות התובע

1. אף שלא הוגשה התנגדות על ידי החברה, הם היו קרובים להגשתו, והמו"מ שנוהל איתם הוא שהביא לכך שהם לא הגישו התנגדות. דינו של ההליך שנעשה הוא כדין מו"מ שנוהל לאחר התנגדות המחייב את התובע בתשלום של 20% בתוספת מע"מ כפי שנקבע.

2. הפשרה שהושגה עם החברה כללה ויתור על דמי הטרחה שהיא הייתה אמורה לשלם. אך, ויתור זה לא צריך להיות על חשבון התובע. 

3. לסיכום, התובע תבע תשלום 20% בתוספת מע"מ מהסכום שהתקבל, ובנוסף, שכר הטרחה שהייתה החברה אמורה לשלם לתובע.

ג.  טענות הנתבע

1. משלא הוגשה התנגדות על ידי החברה, הרי שהתובע לא ביצע פעילות המחייבת תשלום של 20% כפי שנכתב בהסכם.

2. לא נאמר לו שבמסגרת הפשרה שהושגה עליו לשלם את שכר הטרחה שהייתה החברה צריכה לשלם. ויתכן שאם היה יודע זאת הוא לא היה מסכים להסכם הפשרה. 

3. די בתשלום המקדמה שהוא שילם ואין לו מחויבות נוספת.

ד. הצעת בית הדין

1. לבית הדין נראה היה שאין מקום לחייב את התובע בתשלום 20% בתוספת מע"מ, מאחר וההסכם קבע אם לא תוגש התנגדות אין הוא זכאי לתשלום זה.

2. אולם מאחר ונראה שהתובע פעל מעבר לפתיחת תיק בהוצל"פ ונקיטת אמצעי גביה, בכך שהוא ניהל מו"מ עם החברה במשך מספר שבועות ובכך הביא לסיום מוצלח של התיק, הרי שיש מקום לדרישת פיצוי בגין כך, אף שהדבר לא סוכם בהסכם.

3. לגבי תשלום שכ"ט שהיתה החברה צריכה לשלם, בית הדין לא סיים את הדיון בכך, אך נראה שיש צדק מסויים בטענת התובע בכך, שבכלל התשלום ששילמה החברה, יש מרכיב של שכר טרחה, אף שמן הסתם הוא פחות ממה שנקבע מלכתחילה, שהרי הסכום ששילמה החברה נמוך מהסכום הכולל שהייתה צריכה לשלם. 

4. לאור כל זאת, בית הדין הציע לצדדים להתפשר על ידי שהתובע ישלם 5000 ₪ לנתבע ובכך יסיימו את המחלוקת ביניהם.

5. הצדדים הסכימו להצעת בית הדין.

ה. סיכום

1. בית הדין מברך את הצדדים על כך שהשכילו להתגבר על המחלוקת ביניהם באמצעות הסכם הפשרה.

2. בית הדין מעניק תוקף של פסק דין להסכם הפשרה שהושג.

3. התובע זכאי להשאיר בידו 5000 ₪ מהסכום הנתון בקרן נאמנות.

4. על פי חישוב הצדדים על התובע להעביר לידי הנתבע סך של 6153 ₪ מקרן הנאמנות שבידו.

5. על התובע להעביר סכום זה בתוך שבוע מתאריך פסק דין זה.

"והאמת והשלום אהבו" פסק הדין ניתן ביום ז' בחשוון תשפ"א

בזאת באנו על החתום

הרב יהושע הבר                   הרב ציון כהן              הרב מדן דריהם