לשון הרע

תיק 002                                                   

פסק דין - לשון הרע

שני הצדדים גרים בשכנות, ויש ביניהם ויכוח ארוך על נזקים הדדיים.   

טענת התובע

אנו מבקשים לתבוע על הוצאת שם רע למשפחתנו, אנו דורשים פיצוי והתנצלות פומבית מהסיבות הבאות:

1. המשפחה של הנתבע מכנים אותנו גזלנים בטענה שאנו בונים בשטח שלהם וגם מפיצים שם רע בישוב עלינו שאנו ממררים להם את החיים וגרמנו להם לעזוב את הישוב. כאשר הכול שקר ומעולם לא דברנו רעה עליהם, אלא יש לנו ויכוח בין שכנים על הגבולות של המגרש.

2. הנתבע איים עלי בסטירה ואף קילל אותי לפני אנשים ברחוב "תמות במיתה משונה".

טענות הנתבע

אנו סובלים שנים רבות משכנות רעה שאינה מתחשבת בצרכים שלנו ולא לוקחת אחריות על נזילות ופגעים שמזיקים לנו ועל כן בהחלט יש צד שהוא גזלן, וזו אחת מהסיבות שאנחנו עוזבים. יכול להיות שאנשים שמעו על כך והתרעמו אך אנחנו לא בקשנו מאף אחד לדבר רעה על התובע. לגבי הקללה שיצאה מפיו ברגע של כעס, היא לא נאמרה בפני ציבור והכול היה בגלל הנסיבות החמורות הללו, אני מתנצל על כך.

החלטה

1. הנתבע מכחיש וטוען שלא הייתה שום הוצאת שם רע מצידו בישוב. לא הובאה שום ראיה לטענה זו, ולכן התביעה נדחית. בעניין שבועה - לתובע אין טענת ברי אלא הוא מעריך שכך קרה, לכן אין לחייב שבועת הסת.

2. לגבי הקללה שהנתבע הודה שאמר אותה ברחוב- לפי עדויות שהוצגו בפני בית הדין, היו רק שני אנשים ברחוב ששמעו זאת, ועוד, הדבר נעשה תוך כדי ויכוח בין הצדדים. לכן אין לראות בקללה זו פגיעה ממשית ולחייב משום בושת. לצערנו הרב פעמים שאנשים מתווכחים בניהם ומשתמשים בביטויים חריפים, אך אין זה נתפס כפגיעה ממשית המצדיקה פיצוי כספי. מנגד, הנתבע חייב להתנצל בפני התובע ולהודיע זאת לאותם שני האנשים שהיו נוכחים שם.

על החתום:

הרב אריאל בראלי