בס"ד


מס. סידורי:141

הפסקת התקשרות עקב רשלנות

שם בית דין:קרית ארבע
דיינים:
הרב ליאור דוב
הרב אילוז שלום
הרב אליהו אהרון
תקציר:
בעל קרקע קיבל מחברת צמחי מרפא שתילים לשתול ולטפל בהם. החברה תובעת את כל הסכום שהושקע בגין התרשלותו של בעל הקרקע לעשות עפ"י ההוראות הנדרשות שנקבעו מראש. לעומתם תבע בעל הקרקע מהחברה את כל הסכום שהושקע בקרקע. לטענתו ביקש מהחברה המשווקת הלוואה כמו שסוכם מראש כדי שיוכל לטפל בצמחים כנדרש. ולמרות סירובה של החברה המשווקת להלוות קיבל הלוואה מחבר ועל כן תבע את סך הוצאות.
פסק הדין:
בית הדין קבע שאין הונאה מצד החברה, ובעל הקרקע היה צריך לספק את העבודה. על כן הנתבע חייב להחזיר את השתילים. ביה"ד לא קיבל את תביעת החזר הוצאות מערכת המים שכן זו תשאר אצלו. אך קיבל את תביעתו בגין שאר ההוצאות. עפי"ז בי"ד חייב את הנתבע בהפרשי התביעות.
נושאים הנידונים בפסק:
תאריך: א' שבט תשנ"ט

תשנ"ט/3

התובעים: חברת צמחי מרפא, וחברת שיווק א'.

הנתבע: ב', מגדל צמחים.

טענות הצדדים:

טענת התובעים: חברתנו מתמחה בשיווק צמחי מרפא. חיפשנו שטח ע"מ שנוכל לגדל בו צמחי מרפא מזן מיוחד. ולכן התקשרנו עם ב' שברשותו קיים שטח המתאים לנו. ביקשנו ממנו שאנו ניתן לו את הזרעים לצמחים אלו והוא ידאג לשותלם בשטחו, וידאג לטיפול הנצרך להם כגון השקאה וניכוש עשבים שוטים וכד'. ב' התרשל בעבודתו ולא ביצע את הנדרש ממנו, על אף שנתנו לו הוראות מפורטות בדרך הטיפול בצמחים, אך הוא לא שעה להוראותינו.

ולכן אנו מבקשים מבית הדין:

א. שיורה לב' להחזיר את כל הצמחים ע"מ שנוכל להעבירם לשטח חלופי.

ב. החזרת כל הכספים שהשקיעה החברה בגידולים אלו בסך של 15,000 ש"ח.

   (מהם 7,500 הוענק לא' כמתנה, ו – 7,500 ניתן לו כהלוואה).

טענת הנתבע: אמנם נכון שלא טיפלתי בשתילים כנדרש אבל אין אני אשם בכך, כיון שאני בקשתי מחברה א' שיקיימו את הבטחתם לסייע לי בגידולים, ולהלוות לי כספים ע"מ שאני אוכל להכניס פועלים לשטח ולטפל בגידולם כנדרש. ואע"פ שהחברה סירבה לעמוד בהבטחתם ולהלוות לי כסף, חברי סייע לי מכספו והוצאתי הוצאות רבות ע"מ שהגידולים יעלו יפה. ולכן אני תובע תביעה נגדית שחברה א' תשלם לי עבור עלויות אלו. (פרוט העלויות: 17,300  - צנרת מים. 6,500  - מים, 2,800 עבור השתילה, 1,700 - ניכוש, 1,800 - פיתוח הקרקע. סה"כ העלויות: 30,100, ומהחברה כבר קבלתי תשלום בסך של 15,000 לכן אני תובע את יתר העלויות בסך של 15,100 ש"ח).

בירור הדין

א. תביעת חברה א' להפסקת כל הפרויקט והחזרת השתילים.

ב. תביעתה להחזרת כל הכספים שהשקיעה בסך 15,000 ש"ח.

ג. תביעת הנגד של הנתבע לתשלום 15,100 ש"ח עבור השקעה בצנרת ובדברים אחרים הקשורים לגידולים אלו.

א. תביעת החברה להפסקת ההתקשרות והחזרת השתילים.

לכאורה עלינו לברר איזה מעמד יש לנתבע, האם הוא כמו שכיר רגיל או שותף לפרויקט, היות והתשלום בשנים הבאות, במידה והעסק יצליח, יהיה משווק השתילים שימכרו ויבולם יהיה רווחי?

מובא בשו"ע חו"מ סי' ש"ו סע' ו' ששתל ששותל לציבור (ולשיטת הרמ"א אפילו יחיד) אם התרשל בעבודתו ניתן להפסיקו אפילו באמצע. וכן אפילו אם נניח שלנתבע יש מעין מעמד של שותפות, והפסקת שותפות שנקבעה לזמן, וכאן הרי מדובר היה לפחות על שנתיים כי זה צמח רב שנתי, ולפי המבואר בשו"ע חו"מ סי’ קע"ו סע' ט"ו, אין אפשרות לבטל שותפות תוך הזמן. אולם הנתיבות שם במקום אומר, שאם השותף אינו רוצה להתעסק, רשאי חברו לבטל גם תוך זמנו (ע' נתיבות ס"ק ל"ג). והנה, בנידון שלפנינו לטענת החברה הנתבע לא ביצע את עבודתו כדבעי וגם הנתבע לא הכחיש, אלא שטען להגנתו שלא סיפקו לו האמצעים הכספיים ולכן לא יכל לבצע את הניכוש הדרוש. אולם היות והוא קיבל על עצמו את ביצוע הפרוייקט בסכום מסויים, ובין אם ניתן לו דין פועל ודאי שאינו יכול לטעון אונאה, כמבואר בשו"ע חו"מ סי' רכ"ז סע' ל"ג, ובין אם ניתן לו דין קבלן שלדעת המחבר בשו"ע חו"מ סי' רכ"ז סע' ל"ו יש לו אונאה, אבל היות והרמב"ן והרשב"א חולקים גם בזה, ולכן הנתבע לא יכול לטעון שקיבלתי מעט כסף כי הוא צריך לספוג אפילו אם בשוק משלמים יותר עבור פעולה שכזאת. ומה גם שלטענת התובע אילו עבדו כפי שצריך הסכום שקיבל היה צריך להספיק לביצוע כל הפרויקט. ולכן יש מקום לומר שברשות התובעים להפסיק את העבודה ולדרוש החזרת השתילים כי זה הלא רכושם שנתנו לו.

ב. תביעת החברה להחזרת כל הסכום שניתן לנתבע.

הנה לפי רשימת ההוצאות שהגיש הנתבע - 6,500 ש"ח מים, 2,800 ש"ח תשלום עבור השתילה, 1,700 ש"ח ניכוש שבוצע, 1,800 ש"ח פיתוח קרקע, זה מסתכם ב-12,800 ש"ח. זה נעשה לטובת החברה, הוצאות תיפעול שהיו במקום. לא נראה לבית הדין שיש מקום לחייב את הנתבע להחזירם. על אף שמחצית הסכום שהוא קיבל דהיינו 7,500 ש"ח, זה לא מענק אלא הלואה, אבל היות והיא היתה אמורה להשתלם מהרווחים שהיו אמורים להיות בעתיד ממכירת השתילים, וזה הלוא לא יתקיים גם בגלל דרישת החברה להפסקת הפרויקט, לכן לא נראה שיש מקום לחייב את הנתבע להחזיר, כי הוא קיבל הלואה על מנת להחזירה ממקום מסוים שכעת נעלם מהשטח. אולם את יתרת החוב בסך 2,200 ש"ח נראה לבית הדין שיש מקום לחייב את הנתבע להחזיר. 

ג. השקעת הנתבע בצנרת בסך 17,300 שקלים.

היות וזה רכוש שישאר למשקיע לא נראה לחייב את החברה התובעת. משל למה הדבר דומה, למי ששכר בעל מלאכה לביצוע משימה מסוימת, והלה רכש כלי עבודה לביצוע, אולם הכלים ישארו בבעלותו ויוכל להשתמש בהם למטרות אחרות אחרי כן.

לסיכום:

א. הנתבע ישלם סך 2,200 ש"ח לחברה.

ב. תביעת החברה להחזרת השתילים מתקבלת, ועל הנתבע להחזיר אותם לחברה.

ג. אין מקום לחייב את החברה בתשלום 17,300 ש"ח של הצנרת.

בית הדין פונה לחברה לפרוס את תשלום החוב של 2,200 ש"ח לכמה תשלומים אם הנתבע ידרוש זאת, כחמשה או ארבעה תשלומים.

בית הדין מקוה שהצדדים יבינו את רוח הדברים, והאמת והשלום אהבו.

 בכבוד רב

    הרב דוב ליאור                  הרב שלום אילוז                 הרב אהרון אליהו

תגיות

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il