מקח טעות במכירת דירה עקב ביטול מכירת המזגן

טענות התביעה וההגנה בתמצית:

התובע עבר עם משפחתו להתגורר בשכירות בדירה שמשפחת הנתבע התגוררה בה עד אז במשך 13 שנים.

לפני כניסתו לדירה רכש התובע מהנתבע שני מחסנים ושני מזגנים ושילם תמורתם 4,000 ₪.

התובע טוען שהמזגנים לא תקינים ולכן הרכישה הייתה מקח טעות והוא מבקש לבטל את רכישת המזגנים ולקבל תמורתם 1,800 ₪.

הנתבע טוען כי המזגן הגדול תקין ועד שעזבו את הדירה הוא שימש כחימום המרכזי שלהם, וכי נאמר מראש שהמזגן הקטן אינו מחמם ויש להזמין טכנאי שיתקן את התקלה, ועל כן אין כאן מקח טעות. עוד טוען הנתבע שכל הרכישה הייתה עסקת חבילה, ולכן אם מבטלים את רכישת המזגנים יש לבטל את העסקה כולה.

בירור הדין:

לגבי טענת מקח טעות יש להבחין בין שני המזגנים. היה ידוע שיש תקלה במזגן הקטן, והטעות הייתה בהבנת המכירה. התובע הבין כי התיקון עולה 200 ₪ וכי המוכר ישלם תמורת התיקון, ואילו הנתבע התכוון שעלות התיקון מוטלת על התובע.

התברר שרק עלות הביקור של הטכנאי היא 200 ₪. כיוון הנתבע אינו מוכן לשלם זאת, התובע טוען כי הקנייה נעשתה בטעות וכי יש לבטלה.

נמצא שהיה ידוע שיש תקלה, אך כל צד הבין את המכירה באופן שונה ולכן יש לקבל את הטענה שהקנייה היא מקח טעות.

לגבי המזגן הגדול הטענה של התובע היא שהנתבע אמר כי המזגן תקין ומחמם אף את החדר שלידו, אך בפועל הוא אינו מחמם מספיק וזקוק לתיקון. הנתבע טוען כי בזמן שהותם בדירה הוא חימם טוב, וכי ייתכן שבעקבות בלאי סביר מצבו הורע ולכן הוא אינו מוכן לשאת בעלות התיקון. טכנאי שבדק את המזגן קבע כי יש עובש שבגללו המזגן לא מחמם כראוי וכי יש צורך בתיקון. גם כאן נראה שיש לקבל את הדרישה לביטול המקח, כיוון שהמזגן אינו מחמם כראוי ולדברי הטכנאי הוא זקוק לתיקון. 

במקרה כזה הבחירה היא בידי המוכר האם לתקן את המקח או לבטלו.

בשולחן ערוך חושן משפט, הלכות אונאה ומקח טעות, סימן רל״ב, סעיף ה׳ נפסק:

ראובן שמכר לשמעון בתים שיש לו בעיר אחרת, וקודם גמר המקח נכנסו עובדי כוכבים בבתים וקלקלו קצת מקומות ועשנו הכתלים ועקרו דלתות הבית והחלונות, ורוצה שמעון לחזור בו, וראובן טוען שכיוון שהוא מום עובר ינכה לו מן הדמים כדי שיחזיר הבית לקדמותו ויקיים המקח, הדין עם ראובן.

כלומר, ראובן המוכר יכול לטעון שהוא רוצה לתקן את הבית ולא לבטל את המקח. 

במקרה שלנו המוכר לא הסכים לשאת בעלות התיקון, ועל כן מידת הדין היא לקבל את התביעה ולפסוק שיש לבטל את העסקה. דא עקא שבית הדין מצווה גם ב״ועשית הישר והטוב״, וכפי שמפרש רש״י על הפסוק בדברים ו׳, י״ח: 

״הישר והטוב - זו פשרה, לפנים משורת הדין״.

בית הדין לא צריך להסתפק במידת הדין אלא גם לעשות טוב. במקרה שלנו ביטול המקח אינו טוב לשום צד. עלות פירוק המזגנים והרכבתם במקום אחר גבוהה מעלות תיקונם, וספק גדול אם יימצא קונה למזגנים המשומשים שאינם עובדים כראוי. גם מכירת המחסנים כרוכה בטרחה רבה, וספק אם יצליחו למכור אותם במחיר שישתלם למוכר. על כן מובן שעדיף לנתבע כי העסקה לא תבוטל.

גם לתובע עדיף לתקן את המזגנים מאשר לקנות ולהרכיב מזגנים אחרים, ואף לרכוש מחסנים חלופיים.

לפיכך לטובת שני הצדדים מתבקשת כאן פשרה שתוכל להשאיר את הרכישה על כנה.

בית הדין מחליט במקרה הזה להפעיל את סמכותו לעשות פשרה. כיוון שלפי הערכת הטכנאי התיקון יעלה 1,000 ₪, אנו פוסקים שהמוכר ישתתף בסך 500 ₪ ויחסוך מעצמו את הנזק שבביטול העסקה. הקונה ישלים את עלות התיקון ויזכה לשני מזגנים תקינים.

התשלום יתבצע עד ליום רביעי כ״ה בניסן. בית הדין יבקש מהמועצה הדתית להשיב לתובעים חלק ניכר מהאגרה.

והאמת והשלום אהבו.

ועל כך באנו על החתום, ט׳ בניסן תשפ״א,

הרב גדעון פרל הרב שלמה לוי הרב עזרא ביק