בעל הבית טוען שהאומן עבד בחינם

תשס"ג/7

התובע: מר א', מתקין מזגנים.

הנתבע: מר ב'.

בנושא: תשלום עבור הרכבת חלק במזגן. 

טענות הצדדים:

התובע: אני התקנתי מזגן של חברת דור – לב בדירתו של ב', והכל היה בסדר, הוא שילם לי, אני אמרתי לו שזה מזגן שעובד באזור זה, סך הכל הרכבתי כמאה מזגנים מחברה זאת. בתוך המזגן אין מרכיב מסוים שיכול להפעיל אותו גם כשהטמפרטורה יורדת עד אפס, בחורף הוא צלצל אלי שיש קרח, אמרתי לו שינתק והוא לא ניתק, הוא ביקש שאתקין לו את המרכיב, אמרתי לו שזה יעלה סך 800 ש"ח, ביצעתי את העבודה ועד היום הוא מסרב לשלם לי.

הנתבע: הוא אמר לי שהמזגן עובד מתחת ל 8 מעלות, וכן לא הזכיר לי שום כסף כשדברתי איתו, (התובע – זה לא נכון!), אלא אמר שאקבל את זה בלי תשלום.

עד כאן עיקר הטענות, הצדדים חתמו על שטר הבוררות. 

בירור הדין

הנתון הוא שהתובע אכן ביצע את העבודה, בטענה שהחלק הזה אינו מרכיב קבוע במזגן, והרבה אנשים לא מתקינים אותו, כי באזור כאן אין הכרח לזה, בדרך כלל המזגן עובד ומשמש את יעודו. והיות והתובע טוען טענת ברי, שלא אמר לו שירכיב בחינם, וכידוע הר"ן מביא בכתובות פ' שני דיני גזירות דף ס"ג ע"א לפי דפי הרי"ף, ומובא ברמ"א חו"מ ס' רס"ד סע' ד', דאם אדם עושה פעולה לחברו אינו יכול לטעון בחינם עשית לי אלא חייב לשלם לו, ומה גם שהתובע כאן טוען טענת ברי.

לסיכום על הנתבע לשלם את עלות ההתקנה בסך 800 שקל, אלא שיש לו אפשרות לפרוס את התשלום ל 4 חודשים, כל חודש 200 שקל, לפי יכולתו.

אנו מקווים שהצדדים יבינו את רוח הדברים והאמת והשלום אהבו.

בכבוד רב

הרב דוב ליאור                    הרב אהרון אליהו                  הרב שלום אילוז