בס"ד


מס. סידורי:14223

כריכת תביעות

שם בית דין:מצפה יריחו
דיינים:
הרב קרויזר יהודה
הרב פז ברוך
הרב דורי יוסף
תקציר:
משפחה תבעה את שכניהם לדין תורה בעניין המגרשים שלהם. התובעים רצו לכרוך יחד תביעה להחזר הוצאות משפט שנגרמו לטענתם ע"י השכנים
פסק הדין:
יש לדון על כל תביעה בנפרד, ולחתום על שטר בוררות חדש ביחס לתביעה השניה.
נושאים הנידונים בפסק:
תאריך: י' אב תשפ"ד

תיק: תשפ"ד-07

תאריך: י מנחם-אב תשפ"ד (14.08.2024)

פסק דין - כריכת תביעות

הנידון:

משפחת א' הזמינו את משפחת ב' לדין תורה-בוררות, בנוגע לשימוש בשביל שעובר מתחת למגרש של משפחת ב' לכיוון המגרש השכן של משפחת א'. הצדדים חתמו על שטר בוררות שכותרתו "סכסוך שכנים". משפחת א' בקשו לכרוך את הדיון על השימוש בשביל, בדיון בתביעתם להחזר הוצאות משפט של כ50,000 ש"ח שמשפחת א' גרמו להם עקב תביעת שווא לערכאות, לטענתם, בין היתר בענייני השביל הנ"ל. משפחת א' סירבו לבקשה זו, בטענה שהם התובעים והם קובעים את נידון הדיון.

פסק הדין:

בית הדין צריך להכריע בשתי שאלות:

א. האם לקבל את תביעת משפחת ב' לכרוך את דיון על השביל בדיון על החזר ההוצאות?

ב. גם אם בית הדין קובע שאין לכרוך שני דיונים אלו יחד, על בית הדין לקבוע האם שטר הבוררות תקף לתביעת משפחת ב', או שלצורך דיון בהחזר ההוצאות על הצדדים לחתום על שטר בוררות חדש?

נדון בשאלות אלו בע"ה.

א. כריכת התביעות

האם לקבל את התביעה לכרוך את הדיון על השביל בדיון על החזר הוצאות משפט?

עיין ב"ק מו:

"דאמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: מניין שאין נזקקין אלא לתובע תחילה? שנאמר מי בעל דברים יגש עליהם...".

ועיין רש"י ד"ה שאין, שפירש שמדובר כשהנתבע מבקש לכרוך טענה נגדית שלו לטענת התובע, ודורש שלא לפסוק על טענת התובע בלי להתייחס לטענתו. ורב נחמן בשם רבה בר אבוה קבע שנזקקין לתובע תחילה, פוסקים את דינו של התובע ומבצעים את הפסק, ואחר כך ניגשים לדון בטענת הנתבע. וזו לשון רש"י שם:

שאין נזקקין לתובע תחילה, כגון ראובן תובע משמעון מנה שהלוהו (בעדים או בשטר) ושמעון משיבו תפסת משלי! החזר לי מה שתפסת או משכון היה בידך ונפחת מדמיו שנשתמשת בו בתחילה! נזקקין לטענת ראובן ומוציאים לו המנה משמעון ואחר כך נזקקין לטענת שמעון  לדון על דבר התפיסה והמשכון.

וכך נפסק (עם התאמות) ברמ"א חו"מ כד,א.

לפי זה, נראה שאין לכרוך את טענת משפחת ב' עם טענת משפחת א', אלא יש לדון על השימוש בשביל, ואחר כך על החזר ההוצאות.

ב. על מה תקפה החתימה על שטר הבוררות

האם שטר הבוררות שהצדדים חתמו עליו, תקף גם לצורך תביעת החזר הוצאות משפט, או שעל הצדדים לחתום שטר חדש לתביעתם?

הכותרת של שטר הבוררות שנחתם בין הצדדים היא "סכסוך שכנים". עקב כך, נראה ששטר בוררות זה אינו מכסה דיון על החזר הוצאות משפט, מפני שהחזר הוצאות משפט אינו "סכסוך שכנים". "סכסוך שכנים", פירושו כל תביעה שענינה ויכוח שכנות. "הוצאות משפט" היא תביעה שאינה קשורה בהכרח לשכנות אלא היא תביעה כללית מאוד. כמעט בכל דיון בבית משפט, ובדיונים רבים בבית דין, יש תביעה להוצאות. העובדה שבמקרה שלפנינו הנידונים הם שכנים, אינם הופכת את התביעה ל"סכסוך שכנים".

סיכום:

1. אין לכרוך את התביעה להחזר הוצאות משפט עם התביעה על שימוש בשביל. על בית הדין לדון בתביעה על שימוש בשביל ואחר כך לדון בתביעת החזר הוצאות.

2. התביעה על החזר ההוצאות אינה כלולה בשטר הבוררות. לכן, לקראת דיון על החזר הוצאות המשפט על הצדדים לחתום על שטר בוררות חדש.

 

על החתום: 


הרב ברוך פז הרב יהודה קרויזר הרב יוסף דורי
דיין מרא דאתרא דיין

 

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il