בס"ד


מס. סידורי:145

סמכות יישוב לגבות שכר דירה בפלישה לדירות

שם בית דין:קרית ארבע
דיינים:
הרב ליאור דוב
הרב אליהו אהרון
הרב אילוז שלום
תקציר:
תביעת היישוב לשלם שכר דירה עבור מגורים בדירות שפלשו אליהן.
פסק הדין:
בית הדין פסק כי הנתבע רשאי לנכות משכר הדירה את דמי התיקונים שנאלץ לתקן ועליו לשלם את יתרת החוב.
נושאים הנידונים בפסק:
תאריך: א' אלול תשס"ג

תשס"ג/15

התובעים: מושב א', המיוצג ע"י א'.

הנתבע: מר ב'.

בנושא: אי תשלום שכר דירה ומיסים ליישוב.

טענות הצדדים:

התובעים: ב' גר ביישוב 3 שנים משנת 98 עד 2001, אנו חייבנו סך 300 ש"ח ש"ד לחודש. המשפחה פלשה לדירה והם חייבים לנו עבור 7 חודשים, הם הגיעו ופלשו לדירה, אנו גבינו שכר דירה, זה היה עבור אחזקה ולכל תביעה שתבוא מצד חברת ח' או תביעה משפטית עבור הפלישה, היישוב יעמוד מאחוריה, כי פלישה מטעם היישוב זה ענין פוליטי, ועו"ד שלנו יטפל בזה. המיסים כוללים מיסי אמנה, מים, בית כנסת, סך הכל החיובים עבור שכר דירה ושאר המיסים 5,069.92 שקל, כפי שמופיע בכרטיס של הנהלת חשבונות.

הנתבע: כשבאנו ליישוב לא אמרו לנו שזו פלישה, חשבנו שהבתים הם בתי היישוב, והם גובים שכר דירה. אחר כך הודיעו שזה עבור חברת ח' שאם יתבעו ישלמו מזה, ואח"כ נודע לנו שאמרו שהתשלום הוא עבור זה שהם מבטחים את הדירה, דהינו תיקונים במקרה שיתגלו תקלות.

היו כמה תקלות בדירה ולא באו לתקן למרות שהודענו, דוד חימום התקלקל, החלפת צנרת, היו פיצוצים בדוד, היו זכוכיות שבורות בדלת אחורית בחורף, האסלה לא היתה יציבה ואני בעצמי ביצעת את הטיפולים.

התובע: איש האחזקה לא תמיד זמין ולא הספיק להגיע, אבל בעקרון עלינו היתה מוטלת האחריות לתיקונים.

עד כאן עיקר הטענות הצדדים הרחיבו את ההסברים, וחתמו על שטר בוררות. 

ברור הדין

עלינו לברר:

א.    האם זכותו של היישוב לגבות מיסים שכר דירה מבתים שאינם שלו?

ב.    הדיירים לא ידעו לטענתם עבור מה הם משלמים, האם הם חייבים?

ג.     באם היישוב לא מילא את חובתו, האם זה מצדיק שדייר לא ישלם?

גבית מיסים מבתים שאינן של הישוב

בנוגע לנושא הראשון והשני, ישנה תשובת רב היישוב, הרב ג', מתמוז תשס"ג, שנשאלה שאלה זאת ממנו ע"י המזכירות, והוא השיב שהיות והבתים בנויים על השטח ששייך ליישוב, וכן שהיישוב יעמוד כנגד חברת ח' במקרה של תביעה, וכן עבור אחזקה, יש להם הרשות לגבות את המיסים. ע"כ.

אי ידיעה על תשלום מיסים

כמו כן נראה שאפילו אם המשתכנים לא ידעו עבור מה משלמים, אין זו טענה הרי מקובל בכל יישוב ויישוב שכל תושב משלם מיסים, ומי שבא לגור צריך לדעת שהמגורים במקום מחייבים איזה שהוא תשלום, 300 ש"ח זה שכר לא גבוה וזה כלל את כל האחריות של המזכירות.

נכוי מחוב המיסים לישוב עקב אי מתן שירותים

אמנם בפועל היישוב כנראה לא הספיק לתקן את התקלות, וכאן באמת צודק הנתבע שיש מקום לנכות את ההוצאות עבור התיקונים שהוא הוציא, מכלל חיוב שכר הדירה שהוא חייב. בשעת הדיון לא היו מסמכים לנתבע כמה הוציא עבור התיקונים, לכן בית הדין סבור שיבדוק כמה הוציא, או יקחו שמאי שמקובל על שני הצדדים, והוא יעריך את גובה העלות של התיקונים והעבודה שהשקיע בתיקונים ואת זה להוריד משכר הדירה. את יתרת החוב הנתבע חייב לשלם למזכירות. גם אם עברה תקופה והמזכירות לא תבעה, אין זה מהוה מחילה בהנהגת ציבור, כמו שמבואר ברמ"א חו"מ סי' קס"ג סע' ב'.

לסיכום: על הנתבע להגיש חשבון מדויק כמה עלו לו התיקונים ולנכות את זה מש"ד ואת יתרת החוב לשלם למזכירות.

בית הדין מקווה שהצדדים יבינו את רוח הדברים והאמת והשלום אהבו.

בכבוד רב

הרב דוב ליאור                     הרב אהרון אליהו                     הרב שלום אילוז 

תגיות

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il