יועץ מס שטיפל בהחזרי מס

תשס"ד/13

התובע: מר א', יועץ מס.

הנתבע: מר ב'.

בנושא: תשלום שכר טרחה.

טענות הצדדים:

התובע: לפני למעלה משנה, פנית אלי כדי שאטפל בהחזרי מס עבורך ל 4 שנים, אמרתי לך שבדיקה של שנה עולה 30$ והגשת דו"ח והטיפול עולה 120$, אחרי שבצעתי את העבודה, והגשתי את הדו"ח בקשתי שכר טרחה ואתה התכחשת לתשלום בטענה שחשבת שהתשלום הוא עבור כל השנים ולא עבור כל שנה. כמו כן טענת שאין לך כסף (טענה שאינה מקובלת עלי). ואז אמרת שתשלם כשתקבל ממס הכנסה החזר, נודע לי שהכסף הגיע ולא שמעתי ממך כלום, אני תובע שתשלם לי נכון להיום 720$, הרי שלמת מקדמה בסך 750 ש"ח. כמו כן לשנה אחת טיפלתי במיוחד כי חייבו אותך חוב של למעלה מ 11,000 משום שלא הגשת טופס 106, ואני טפלתי בו במיוחד וקבלת החזר של 2,000 ש"ח, כל אדם הגון מבין שהתשלום הוא עבור כל שנה בנפרד ולא הכל ביחד.

הנתבע: היו שנים שאני טיפלתי לבד, פניתי אליו וחשבתי שמה שאמר 30$ לבדיקה 120$ להגשה זה על כל הטיפול ולא עבור כל שנה, אם ידעתי לא הייתי פונה אליו.

הצדדים הרחיבו את ההסברים אולם זה הוא עיקר הטענות, הצדדים חתמו על שטר בוררות.

בירור הדין

שכר לפי מנהג

בנושא העומד לבירור האם יש מקום לטענת הנתבע, שטוען שהוא הבין שמה שאמר לו יועץ המס, זה תשלום עבור כל הטיפול, ולא עבור כל שנה כפי שטוען התובע.

בנושא תשלום עבור הגשת דוחות למס הכנסה ע"י יועצי מס ישנם שני אופני תשלום: אחוזים מהסכום שאמור להתקבל (20%), או 30$ עבור בדיקה 120$ עבור ההגשה והטיפול, זו נורמה שמקובלת אצל הפועלים בענף זה.

היות וזה מנהג המדינה אין בית הדין יכול לקבל את הטענה של הנתבע שלא הבין (למרות שהתובע טען שאמר לו), משום שבשוק משלמים עבור כל שנה, כי לכל שנה ישנה תוכנית אחרת וזו עבודה ייחודית. ומוזכר בהלכה ברמ"א חו"מ סי' רס"ד סע' ד' שמי שעשה טובה או פעולה עבור חברו, אינו יכול לטעון בחינם עשית. ומה גם שכאן מדובר באדם שזה עיסוקו וככה נוהגים במקצוע שלו לשלם עבור כל שנה.

ולכן בית הדין סבור שמוטלת חובה על הנתבע לשלם עבור כל שנה + שנת 98 שהגיש עוד פעם בגלל הזנחה מצד הנתבע, שלא הגיש את כל המסמכים.

לסיכום: על הנתבע לשלם סך 720$ יתרת החוב היות והנתבע קיבל את ההחזר ממס הכנסה. הנתבע צריך לשלם לא יאוחר משלושים יום מעת הגעת פסק הבוררות לידו.

בית הדין מקווה שהצדדים יבינו את רוח הדברים והאמת והשלום אהבו.

דיון נוסף

ב"ה טבת תשס"ה

לטענת ב', בית הדין לא התייחס לחלק מטענותיו ולכן הוא מעלה אותן שנית.

טענות הצדדים:

הנתבע: אני הגשתי את הטיפול בהחזרי מס לא' עבור 4 שנים, באחת מהם היה חסר טופס 106, ולכן לטענתו היה צריך לערוך עבודה כפולה, ומשום כך הוא דרש עוד 120 $. לטענתי אני כן הגשתי לו את הטופס, וגם אם לא הגשתי לא היה צריך לדרוש פעמיים אלא הפחות דהיינו לפי אחוזים.

כמו כן עבור שנה אחת קיבלתי רק 400 ש"ח וא' דורש 150$ ואני דורש בחזרה 120$, היות ולא היה צריך להגיש כלל כי לא היה כדאי.

כמו כן אני מבקש התייחסות לפי איזה שער דולר עלי לשלם.

התובע: התהליך של מס הכנסה מראה שלא היה לי טופס 106 עבור אותה שנה, כמו כן הוא חתם שעבד באותה שנה רק במקום אחד בלבד.

לפי הערכתי באותה השנה שבה קיבל רק 400 ש"ח היה אמור לקבל 1,300 ש"ח, אני עורך את ההערכה לפי הנתונים שאני מקבל. יכול להיות שמס הכנסה פסל כמה קבלות, לכן לאחר שישלם את המע"מ אני מוכן לבדוק למה היתה טעות, אם כי די קשה לברר היות וכתוב אצלם שומא 01 קשה לערער.

בירור הדין

עומדות בפנינו שתי תביעות של ב': להחזיר 120$ עבור טיפול שני שלטענתו הוא פטור, וכן עוד 120$ עבור הגשת דו"ח בטעות, שלא היה צריך להגיש כי קיבל בחזרה רק סך 400 ש"ח.

ביחס לתביעה הראשונה, היות וא' טוען בברי שלא הגיש לו טופס 106 עבור אותה שנה, וכך מראים לכאורה מסמכי מס הכנסה. וכמו כן העובד חתם שאינו עובד בעוד מקום, ואינו יכול לטעון לא ידעתי על מה חתמתי, עי' שו"ע חו"מ סי' מ"ה סע' ג', לכן סבור בית הדין שיש מקום לומר שב' כן חייב לשלם עבור טיפול זה. אבל היות ואמורה היתה להיות גם אחריות על א' כי הוא שימש כיועץ מס, להעיר את תשומת ליבו של מר ב', לכן בית הדין נוטה לחייב את ב' לשלם רק 80$ ולא את כל הסכום.

ביחס לאותה שנה שב' קיבל החזר רק של 400 ש"ח, בית הדין סבור שעל א' לבדוק מה היתה סיבת הטעות. והיה אם יתברר שהוא פעל בתום לב וללא כל רשלנות, אזי מגיע לו התשלום, ואם לא אזי בית הדין ישקול וידון בזה.

ביחס לשאלתו של ב' לתשלום הדולר, לפי איזה שער עליו לשלם?

הנה בספר תורת-הריבית פ"ז בסופו סע' כ"ו ובבירור ההלכה, מביא שגם לענין רבית ממש אם צריך היה לשלם דולרים בדולרים והגיע זמן הפרעון והלווה עיכב והוזל השער, עליו לשלם לפי זמן הפרעון, אם מדין מזיק או מדין גזלן, ולכן בנידון דידן חיוב התשלום יהיה לפי תאריך הפרעון שבית הדין פסק בכ"ב תמוז תשס"ד.

לסיכום:

א.     ב' ישלם 80 דולר לפי השער ביום פסק הדין מיום כ"ב תמוז תשס"ד.

ב.     א' יבדוק מה הסיבה שלשנה אחת ב' קיבל רק 400 ש"ח ולא יותר.

ג.      על כל התשלומים יהיה גם תשלום מע"מ.

בית הדין מקווה שהצדדים יבינו את רוח הדברים והאמת והשלום אהבו.

בכבוד רב

הרב דוב ליאור          הרב אהרון אליהו         הרב ישראל הירשנזון